תיקון קל
נפח המנוע הוא כמו שהסברת: שטח הקדח כפול מהלך הבוכנה. אם ראש המנוע היה שטוח לחלוטין והבוכנה היתה נוגעת ב"תיקרה" בסוף המהלך כלפי מעלה, לא היה נשאר לאויר נפח "להיות בו". ויחס דחיסה זה הוא בעצם יחס "אינסופי" ולא ניתן לביצוע. לכן מעל לבוכנה, באיזור השסתומים, ישנו חלל שמאפשר לאויר להדחס ולהתפוצץ בעת ניצוץ הפלג. יחס הדחיסה הוא אם כן היחס בין נפח הצילינדר כולל חלל זה חלקי חלל עילי זה בלבד. מה שמאפשר למתכנן המנוע, לכל נפח צילינדר ולכל גודל מנוע, ל"שחק" עם נפח חלל זה כדי לקבוע כל יחס דחיסה שרצוי. החלפת ראש מנוע למשל, בראש מנוע שכולל חלל מעט קטן יותר תעלה את יחס הדחיסה, ובאופן כללי את ניצולת המנוע, אם מתבצע כיוון מתאים של תיזמון שסתומים, הצתה. כמובן כד לגבול מסויים. יחס דחיסה גבוהה יותר יכול לגרום לדלק להתפוצץ מוקדם מידי, לפני הניצוץ בפלג. פיצוץ זה פוגע בשסתום היניקה כשאינו סגור ואטום עדין לגמרי, ואז מקבלים "צילצולים". העלאת אוקטן הדלק תפתור את הבעיה (שוב, עד גבול מסויים). "אוקטן", על רגל אחת, הוא "מידת הדחיסה האפשרית בטרם פיצוץ עצמי". ומכאן מידת הנצילות.
השדון
