שאלה דחופה

[אש שלהבתיה]

שאלה דחופה

שחכתי לנפות את הקמח מה עושים? מותר לי לאכול מהלחם?תודה

 

[אiר הבiקר]

מותר!

כך כותב הרב ויא בספרו. מכיון שלא מצוי בזה תולעים.

 

[אופירA]

אם זה קמח לבן

 

[מצופלח]

לא מצוי?!

בס"ד כל אדם שמבין בכשרות, ולו קצת, יודע שמצוי ועוד איך מצוי. גרעיני החיטה נטחנים תוך ידיעה ברורה שיש בתוכם תולעים. אין פשוט שום דרך לנפות גרעינים שלימים, ואף אחד לא יברור מאות טונות של גרעינים ידנית. התולעים פשוט בטלות בשישים, ולא נכנס לעניין של ביטול עם ידיעה שזה קיים לכתחילה, בעיקר כי אני לא מבין בזה. התולעים אמנם נטחנות ובטלות, אבל הביצים שלהן לא, וקמח הוא מוצר מדף, וגדילת תולעים היא עניין של זמן. עבר זמן מסויים? חזקה שיש שם תולעים, ולו קטנות ביותר. קמח בהכשר מהודר בד"כ מנופה לפני שהוא נארז, אז אפשר לסמוך על ההכשר אם תאריך הייצור (למעשה תאריך האריזה) הוא קרוב, אבל אם לא, ואם הקמח הוא לא בהכשר מהודר, אזי כמעט וודאי שבניפוי יימצאו כל מיני הפתעות. בכל מקרה, הכשר רגיל או מהודר, חשוב מאוד להקפיד לנפות את הקמח. ניפוי זה לא כזה סיפור קשה, וחשוב מאוד להקפיד על העניין, שכן תולעים ושאר רמשים אינם בטלים בשישים (כי יש דרך להוציא אותם מהקמח) מעשה שהיה כך היה - רב צבאי הגיע למטבח, וקלט חיילים מכינים עוגת יום הולדת לאחד מחבריהם. המרכיבים כולם מהמטבח ונעשו בחלק הפרווה של המטבח אז לא היה חשש לכשרות הכללית, אך השאלה הפשוטה הייתה - האם ניפיתם את הקמח? התשובה הייתה לא. מה עושים? בד"כ הרב היה פשוט לוקח את העוגה וזורק לזבל. אבל הרב היה חב"דניק, ורצה ללמד אותם במקום סתם להפעיל סמכות, ולקח כוס קמח, וניפה אותה. אחרי שהחיילים ראו מה נשאר בנפה הם בעצמם זרקו את העוגה. רב יכול לפסוק הרבה מאוד דברים אם הוא לא באמת היה בשטח וראה את הדברים - המציאות מאוד ברורה ופשוטה - קמח זה מוצר בעייתי ביותר, וצריך משנה זהירות בכשרותו, בגלל זה חשוב לקנות לחם ו"מזונות" בהכשרים מהודרים, כי הכשרות היא סבוכה מאין כמוה כשהיא הופכת לתעשייתית, במיוחד בגלל גודל הדברים וצורת העברת חומרי הגלם.

 

[ספורטאי בכושר]

מה זה לנפות?

 

[yaakii]

לסנן במסננת-שלא יהיו תולעים

 

[ספורטאי בכושר]

לא ידעתי שבקמח לבן יש תולעים