עד כמה שאני מבין...
זה אומר שכשמישהו (המושך) חותם על שטר חליפין שבו הוא נותן הוראה לאדם אחד (הנמשך) לשלם כסף לאדם אחר (הנפרע), אז אם הנמשך לא מכבד את ההוראה ולא משלם לנפרע, הנפרע אינו יכול לתבוע את הנמשך אלא אם הנמשך חתם, חתימת קיבול, על גבי השטר. (לדעתי - זה מה שהפיסקה הזו אומרת, אבל אני חושב שמה שכתוב שם לא מדוייק, כי לפי חוק המחאת חיובים - ניתן לעשות המחאה כזו, שיוצרת חוב ישיר מהנמשך לנפרע) (מצד שני - מבחינת דיני השטרות זה כן נכון מה שכתוב בפיסקה הזו (אם הבנתי אותה), זה רק לא נכון מבחינת דיני חיובים באופן כללי). אבל בשביל מה את צריכה את זה? (ולמה השאלה היתה דחופה?)