שאלה דחופה

[sitcome]

שאלה דחופה

קניתי מסך מחשב LCD ושילמתי לחנות בשלושה צ'קים. מי בצ'קים האלה נחשב "המושך" ? מי נחשב "הנמשך" ? ומי נחשב "הנפרע" ? ומדוע "הנמשך" איננו "הנפרע" ?

 

[יוסאריאן]

את/ה המושך/המושכת (מבחינת הצ'ק)...

הבנק הוא הנמשך והחנות היא הנפרעת. הנמשך לא הנפרע כי בצ'ק (שהוא שטר חליפין) מי שמשלם הוא הנמשך (הבנק) ומי שמקבל (החנות) הוא הנפרע. ואני - המופרע.

 

[sitcome]

ועכשיו יש לי שאלת בעית הבנת הנקרא

לאור תשובתך, אשמח לקבל תרגום לעברית להדיוטית כמוני (שאיננה סטודנטית אלא סתם אזרחית מועפנה ומופרעת) של הפיסקה הבאה שחשוב לי להבין אותה כך שאפילו אני אבין: "משיכת שטר חליפין ממלאת פונקציה דומה לזו של המחאת זכות. כאשר המושך נושה בנמשך וחייב סכום דומה לנפרע, תשלום מצד הנמשך לנפרע מפקיע את שני החובות. באופן דומה, תשלום של חייב לנמחה, עשוי לפרוע את החוב שלו לממחה ואת חובו של הממחה לנמחה." עד כאן דווקא הבנתי, והבנתי שאם למשל שמעון חייב לראובן סכום כסף וראובן בעצמו חייב ליוסף, אז ראובן שאין לו כסף לשלם ליוסף יכול להמחות את זכותו (לקבל את הסכום משמעון) ליוסף ואז ברגע שהחייב שמעון משלם ליוסף אז בכך שמעון החייב הפקיע את שני החובות. הוא הפקיע גם את החוב שלו כלפי ראובן וגם את החוב של ראובן ליוסף. זה מה שהבנתי. אבל יש המשך לפיסקה שאותה לא הבנתי. והנה המשך הפיסקה הזאת שלא הבנתי: "ואולם, המחוקק מדגיש כי משיכת שטר אינה יוצרת קשר משפטי בין הנפרע לבין הנמשך. משיכת שטר איננה המחאת זכות, אפילו כאשר המושך נושה בנמשך. משום כך, לנפרע אין זכות תביעה נגד הנמשך, אלא אם זה חתם על השטר חתימת קיבול."

 

[יוסאריאן]

עד כמה שאני מבין...

זה אומר שכשמישהו (המושך) חותם על שטר חליפין שבו הוא נותן הוראה לאדם אחד (הנמשך) לשלם כסף לאדם אחר (הנפרע), אז אם הנמשך לא מכבד את ההוראה ולא משלם לנפרע, הנפרע אינו יכול לתבוע את הנמשך אלא אם הנמשך חתם, חתימת קיבול, על גבי השטר. (לדעתי - זה מה שהפיסקה הזו אומרת, אבל אני חושב שמה שכתוב שם לא מדוייק, כי לפי חוק המחאת חיובים - ניתן לעשות המחאה כזו, שיוצרת חוב ישיר מהנמשך לנפרע) (מצד שני - מבחינת דיני השטרות זה כן נכון מה שכתוב בפיסקה הזו (אם הבנתי אותה), זה רק לא נכון מבחינת דיני חיובים באופן כללי). אבל בשביל מה את צריכה את זה? (ולמה השאלה היתה דחופה?)

 

[sitcome]

../images/Emo51.gif