שאלה דחופה

[שנטיפי האחת]

שאלה דחופה

הי עומר אני מבקשת שרק את תעני לי בבקשה. בלי לפגוע בך לאונרדו ... וכמובן לא לקחת את זה אישית. עומר יש לי התרגשות נוראה, לקראת מבחן תיאורה, היום ניגשתי ונכשלתי. יאני יודעת את כל החומר, וכשאני נגשת למבחן כל החושים מתערבלים לי, כמו במערבל בטון , בלאקאווט טוטלי. מרוב ההתרגשות. שאלתי את הרונים 1. אותילה 2. קנאז. 3. מאנאז. 4. לאגוז. הכי לא מתחבר לי כאן זה אותילה. מקווה ממך לשמוע בשורות טובות ..

 

[לאונרדו האחת]

ברור

אני לוקחת זאת באופן קבוצתי.. הרי כולנו רשת של אור

 

[שנטיפי האחת]

../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif

 

[עומר בריגר]

מצחיקונת...

לא כתבת לי מה שאלת את הרונים

בכל אופן, זה ניראה כמו השאלה שמלווה אותך מאז שאני מכירה אותך - לאפשר לשפע להיות, או שלא לאפשר לו? את כבר יודעת, שאף אחד לא יכול לעשות את הדרך הזאת בשבילך. רק את יכולה להבין, למה משהו בך מעדיף לחסום את השפע... אות'לה הוא הרון של מה שאת ראויה לו. הוא לא ניראה לך. זה מעניין, לא?

אולי הגיע הזמן לחשוב איזו דרך יש לעבור, כדי שזה דווקא כן ייראה לך, לאפשר לייקום להרעיף עלייך משפעתו...

 

[שנטיפי האחת]

אז הנה שאלתי שוב והפעם שמתי שאלה

עכשיו שאני יותר רגועה, מכיון שנכשלתי בתיאוריה השבוע . לא ידעתי למקד שאלה. עכשיו השאלה שלי היא כזו אני יודעת את החומר הכללללללללללל. למה ברגע שאני מגיעה למקום נעתקת לי הנשימה אני שוכחת את כל מה שאני יודעת, ההתרגשות בשיאה, והיד לא מוצאת את התשובה הנכונה. התרכזתי הפעם וזה מה שיצא 1. בקראנה . 2. לאגוז - לא התחברתי 2. סווילו 3. נאודי'ג. מקווה שהתרכזתי מספיק . תודה עומר

 

[שנטיפי האחת]

תראי מה זה

מרוב שחשבתי על זה טעיתי במיקום המספרים של 1234 חחח

 

[עומר בריגר]

המסר אלייך - אפשרי...

הרונים מציעים לך פשוט לאפשר לחיים "לעבור דרכך". לאפשר לכל הרגש, לכל המאורעות, לכל החוויות, רעות כמו טובות, לעבר דרכך, ללמד אותך ולעצב אותך... ניראה שכרגע את מתנגדת לזה, בגלל שיש פחד מהעבר שלא מאפשר לך לחוות מה שאת קוראת לו "כשלונות", או מה שניראה לך כמו סטיות מהדרך, באופן נקי. זה שיעור קשה, את תמיד מקבלת שיעורים קשים, אבל זה יופי, כי הרי אנחנו לא באנו הנה להינות

הצלחה...

 

[שנטיפי האחת]

את אלופה !

אכן מרגישה שעוברים עלי שיעורים קשים . אך מאתגרים ...... באמת מרגישה את ההתנגדות. ועובדת על זה . מרפה לפחות מנסה. חיה בכאן ובעכשיו בכוח . ובהנאה . תודה לך נשמה