קצת קשה לתת עצה
אני מיהרתי לעשות ילד נוסף כי הגיל לא אפשר לי לחכות (את ניצן ילדתי בגיל 46, את נועם שנה וחצי אחרי כן). השיקול המרכזי שלי היה לא לגדל בת יחידה. מספיק שיש לה הורים מבוגרים, לא רציתי להלביש לה תיק נוסף. לי לא ממש קשה, אבל זה בכלל לא חוכמה. בעלי בבית כמעט מאז שניצן נולדה. כמעט כל הגידול שלה מוטל עליו והוא עושה עבודה נפלאה
. בימים כמו היום, בהם אני נשארת לבד עם שניהם, אני מנסה להבין איך נשים מצליחות לגדל ילדים, להחזיק בית ולהשאר שפויות. ומצד שני, תוך כמה ימים כבר התחלתי להתייעל, כך שכנראה אפשר. לשאלתך. אם את חושבת על ילד נוסף, זה הזמן. השעון הביולוגי מתקתק במרץ, אצלנו במקום שעון חול יש שחלות שמתרוקנות מביציות
. ככל שיעבור זמן הסיכוי לקשיים גדלים. עד שהילד יוולד בנך כבר יהיה בן ארבע וחצי בערך. זה כבר ילד "גדול" שיכול לחכות עוד רגע כשהקטן בוכה, ויכול גם לעזור. הוא אולי יקנא ויציק לו קצת, או ינגן לך על המצפון, אבל לפחות לא יכניס לו אצבעות לעיניים
. עזרה קונים בכסף, אין ברירה. מתארגנים אחרת, עושים קומבינות עם אמהות אחרות בגן, או מוצאים אשה מבוגרת שתשמש "סבתא בשכר". אני בטוחה שבפורום אמהות יחידניות מבחירה (34) ידעו לתת לך המון רעיונות ועזרה. הנסיון שלהן יכול להאיר לך את הנושא. בהצלחה בתיה