שאלה בתזמון לחימה

[בו]

שאלה בתזמון לחימה

השאלה מופנת לכל חברי הפורום: כיצד בא לידי ביטוי התזמון בזמן קרב בשיטות שונות? כמו איקידו, איקיג´וגיטסו, טאי צ´י וכו´....

 

[אריאל (המקורי)]

תזמוני לחימה בשיטות יפניות

ביפנית, התזמון או היוזמה נקרא סנ-טא או סן. בשיטה בה אני מתאמן (קאזה אראשי ריו, שמלמדת אייקי-ג´יטסו, אטמי-ג´יטסו, ג´ו-בו-ג´יטסו וקנג´יטסו) נלמדות כל היוזמות האפשריות: 1. טנשין ("ברק משמים") - התקפה - ברגע שהקרב מתחיל, אתה תוקף, ושולט במצב בצורה אקטיבית. בשיטה שאני לומד זו היוזמה המועדפת מבחינה אסטרטגית. 2. סן-סן-נו-סן (תגובה בו זמנית) - תגובה בזמן ההתקפה - או על ידי התחמקות והתקפה בזמן שהיריב מתקיף - או התקפה שבולמת את ההתקפה בעצמה. (כמו אגרוף פנימי לפנים שחוסם מכה סיבובית לפנים שלי) - זה העקרון ההגנתי המועדף מבחינה אסטרטגית. 3. גו-נו-סן (תגובה מאוחרת) - כאשר היריב תקף בצורה או בזוית לא צפוייה או בהפתעה (כמו התקפה במצב אזרחי) - אז חשוב פיתוח של אינסטינקטים (ראה דיון) - שליחה אינסטנקטיבית של הידיים שחשות את ההתקפה, משתלטות עליה ומבוצעת תגובה מתאימה. זה עקרון הגנתי פחות מועדף, אבל מכיוון והוא הקשה ביותר ללימוד, פיתוח תחושה ואינסטינקטים - עליו מתאמנים רוב הזמן. 4. סן-זן-נו-סן (תגובה מאוחרת מדי) - התחמקות - היריב תוקף ואתה לא מוכן (מחזיק תינוק ביד) - מתחמק בעזרת הפניית הגוף ומתארגן להתקפת נגד (טנשין או אם הוא התאושש סן-סן-נו-סן או גו-נו-סן). יש שיטות שמתמקדות במיוחד ביוזמות מסויימות. לדוגמא, איגרוף תאילנדי מלמד בעיקר טנשין - להתקיף, וחזק (כמו קרב תרנגולים). או ג´ודו שמתמקד בהתקפות או הגנות (טנשין או גו-נו-סן). שיטת הג´יט-קוון-דו של ברוס לי מתמקדת בסן-סן-נו-סן, וכן שיטות פיליפיניות כמו אסקרימה או ארניס. לגבי שיטות אחרות, אני אשתוק ואתן לגדולים ממני לענות... אריאל.. שלומד קצת נימוס וצניעות לאט לאט...

 

[סלבו לוי]

תיזמון ועיתוי בקרב.

המושג תזמון באומנות לחימה, או ליתר עיתוי, מתפרש כ - לתפוס את היריב ברגע שהוא הכי פחות מוכן לו. כלומר, אם מישהו תקף אותך והשבת התקפה (אחרי הגנה כמובן), שלא היתה בזמן ובמקום המתאים (אורא קן לבטן...), אז כל ההתקפה מאבדת מהיכולת שלה, ולא משנה כמה עוצמה עומדת מאחורי המכה. עיתוי בהגנה, זה הזמן שהכי נכון לצאת בו מקו אש - לא כשהיריב התחיל להוציא את האגרוף, ובטח לא כשהוא סיים אותו

, אלא בזמן שהוא לא יכול לשנות את ההתקפה שלו (גם אם הוא רואה את היציאה מקו אש של המתגונן). עיתוי בהתקפה, זה כשהיריב לא מוכן (פיזית ונפשית), לחטוף את המכה שלך. לדוגמא - התוקף תוקף בבעיטה לברך, וכאיש לא חכם במיוחד הוא מסתכל על הבעיטה וכל כולו ממוקד בה. זה יהיה זמן מעולה לתקוף אגרוף לפנים, כי היריב לא מוכן לזה. אריאל, מקווה שעניתי על השאלה שלך, אם לא נדון בזה אחרי שתחזור מהריווירה...

 

[סלבו לוי]

על תיזמון ועיתוי בקרב.

המושג תזמון באומנות לחימה, או ליתר עיתוי, מתפרש כ - לתפוס את היריב ברגע שהוא הכי פחות מוכן לו. כלומר, אם מישהו תקף אותך והשבת התקפה (אחרי הגנה כמובן), שלא היתה בזמן ובמקום המתאים (אורא קן לבטן...), אז כל ההתקפה מאבדת מהיכולת שלה, ולא משנה כמה עוצמה עומדת מאחורי המכה. עיתוי בהגנה, זה הזמן שהכי נכון לצאת בו מקו אש - לא כשהיריב התחיל להוציא את האגרוף, ובטח לא כשהוא סיים אותו

, אלא בזמן שהוא לא יכול לשנות את ההתקפה שלו (גם אם הוא רואה את היציאה מקו אש של המתגונן). עיתוי בהתקפה, זה כשהיריב לא מוכן (פיזית ונפשית), לחטוף את המכה שלך. לדוגמא - התוקף תוקף בבעיטה לברך, וכאיש לא חכם במיוחד הוא מסתכל על הבעיטה וכל כולו ממוקד בה. זה יהיה זמן מעולה לתקוף אגרוף לפנים, כי היריב לא מוכן לזה. אריאל, מקווה שעניתי על השאלה שלך, אם לא נדון בזה אחרי שתחזור מהריווירה...