אני לא יודע איך להטות כמו שצריך את זה, כי אני לא רוצה לבלבל את זה עם משהו שקשור לחנינה. אז נכון לומר שמישהו אומר על עצמו שהוא מחונן פיזית, בכוונה שהוא ניחן בכישורים פיזיים, או שהוא צריך לומר שהוא ניחן פיזית?
'מחונן' זהו שם-תואר בה-בעת ש'ניחן' הוא פועל. כך שאפשר להשתמש בשתי הצורות תוך שימת דגש על הפיסוק: * אני מחונן, פיזית. * אני ניחנתי ביכולת לשקר בכל משפט ראשון ולומר אמת בכל משפט שלישי. * אני נחנח!
כל המתחיל אמור לו גמור. כלומר, אם כבר התחילו עם פרץ ה-נ'-ים, למה לא גומרים בהם? וההצעה המעשית שלי במקרה הפרטי שלפנינו - לגמור את המשפט הנחנחי בשתי אותיות נ' רצופות. [ אטיוד מבטיח גמירה]
