טוב, אז עכשיו הכל סגור.
אם ניצולת שואה בכתה לידך בהצגה מהשיר הנ"ל, אז זו ההוכחה המושלמת. דרך אגב, אני לא בגיל שיש לי עדיין מורים להיסטוריה. אבל שים לב שהסקת שאני בתיכון/בה"ס בעצמך. אולי אותה דרך מחשבה גורמת לך להניח שאם אשה ניצולת שואה בוכה משיר מסוים (האם עצם היותה ניצולה היא גם הנחה שלך, מאחר והיא אולי נראתה בגיל המתאים?),זה אוטומטית אומר שהיא נזכרת בו מעברה בשואה? מטרת השיר הזה היא לצמרר ולרגש, וזה בדיוק מה שהוא עושה. מפה ועד הסקת המסקנה שאותו שיר הוא אותנטי, הדרך ארוכה מאד. ואני באמת לא מנסה להתנשא, אבל אני מבטיח לך שאחרי כמה שנים אקדמאיות - אם תבחר ללכת במסלול שכזה - ההבחנה שלך בין הנחות לעובדות תהיה הרבה יותר חדה.