שאלה בקשר לילד הבכור (12)

שאלה בקשר לילד הבכור (12)

הבכור יצא ל"מיקדו", ועכשיו מתקשר: "אמא, אני ישן אצל X, ביי" ובא לנתק את הטלפון. אמרתי לו "היי, רגע, אתה לא חושב שצריך לשאול אותי אם אני מסכימה שתישן אצלו?: אז הוא ענה לי שתמיד אני מסכימה. לפני מספר ימים היה אותו סיפור. חזרנו הביתה, בעלי אנוכי והצעיר מבילוי בבריכה והבכור יצא לבלות. ניסיתי לחפש אותו והנייד לא היה זמין. השעה היתה מאוחרת. פתאום גיליתי הודעה פתוחה באייסיקיו ושם הוא קבע עם חבר. נכנסתי להודעה והתכתבתי עם הבן שלי. הוא אמר לי שהשאיר לי בנייד הודעה שהוא ישן אצל Y (הנייד שלי היה מקולקל באותה עת). כמי ימים לפני שני המקרים האלה, בשעה 1.00 בלילה, העלם הצעיר מצלצל הביתה (אני כבר ישנתי) ושאל אם אפשר ש- Z ישן אצלנו. בעלי הסכים. בבוקר אני קמה ורואה שישן אצלנו מישהו והייתי די מופתעת. לא יודעת, נשמע לי מוזר שהילד מודיע לי שהוא ישן אצל X, Y, Z ולא שואל אותי. אשמח לשמוע דעתכם בנושא
 

Kalla

New member
פשוט לחלוטין לא מקובל.

בגיל כזה מבקשים רשות ולא קובעים עובדות בשטח.
 

ganooov

New member
הממ ../images/Emo26.gif

בגיל כזה רצוי לבקש רשות ולא לקבוע עובדות בשטח, אבל העובדות הן שזה גיל שבו יותר ויותר דברים נעשים מתוך הנחות בסגנון של "אמא תמיד מסכימה", או ידיעה שהאמא מראש אולי לא תסכים למשהו, אבל אחרי שהוא כבר נעשה היא תאלץ לבלוע את הגלולה המרה ולהתרגל לעובדה החדשה.. חוצמזה, יש ילדים בני 12 שהם מספיק בוגרים כדי לשפוט האם שינה אצל חבר במצבים מסויימים זה דבר "טוב" או "רע". בכל מקרה, אולי בגלל החינוך שאני קיבלתי, אני מאמין שהילד חייב תמיד לדאוג שהאמא תדע מה בדיוק קורה איתו, ושתדע את זה בשעה נורמלית. ולא - SMS זה לא מספיק. האם לתת לילד לקבל החלטות בעצמו בגיל 12 או לא זה כבר תלוי באמון שלך ביכולת השיפוט שלו, לא רק בגיל שלו. אני לא מבין למה אנשים נצמדים לגיל כאל פקטור קובע בכל הקשור ליכולת שיפוט. אני מכיר ילדה בת 12 עם יכולת שיפוט גבוהה, ומצד שני גם תינוקות בני 18.
 

פלגיה

New member
רק שנגד תינוקות בני 18 אין לך מה

לעשות (כמעט), ואילו בגיל 12 עדין יש כלים לכפית מרות. אני לא נכנסת לעניין האם כפיית מרות זה טוב או לא טוב. אני רק מציינת שבגיל 12 עוד אפשר. ולחשוב שחלק מהתינוקות בני ה- 18 הולכים לצבא
 

ganooov

New member
הצבא הוא ההוכחה

לכך שיש מה לעשות "נגד" תינוקות בני 18.
 

פלגיה

New member
הכוונה שהצבא הוא נגד הילדים

הבנתי אותך נכון, יא גנוב אחד?
 
לא יודעת אם "לחנך" זו המילה המתאימה

(שרשורפלצת צבא? here I come
) אבל המשפט הצבאי הידוע לשמצה "מה שלא הורג - מחשל" דווקא די מתאים כאן. עבור מי שזו לא התנסות הורסת, כאובה וטראומטית זו התנסות מאוד מבגרת ולפעמים מאוד מחשלת לאישיות, ולא רק (ולאו דווקא) ללוחמים.
 

ציפי ג

New member
הילדים שלי מודיעים לי

אבל יודעים שאני מחליטה, ולא תמיד מסכימה.
 

לורליי43

New member
להודיע, לעדכן, לבדוק תוכניות,

הוא לא גר לבד, וחלק מזה שגרים יחד זה גם להיות חלק בתוך המערכת המשפחתית ולא לווין שלה.
 

לאה_מ

New member
רק לי מפריעות השעות?../images/Emo133.gif

רק לי מפריע שילד מסתובב מחוץ לבית (ולא אצל חבר) בשעה 1:00 בלילה ומתקשר הביתה לשאול אם הוא יכול לבוא לישון אצלו? אני, למען האמת, מצפה שיעדכנו אותי מראש. בדרך כלל זה נעשה בצורת שאלה. אני משערת שבכל מקרה לא הייתי מתנגדת, אבל אם היתה לי התנגדות מנומקת, הייתי אומרת אותה גם אם הבקשה היתה מנוסחת כהודעה. הייתי מצפה מהבן שלי גם להתחשב בי ולא להתקשר בשעות בהן הוא עלול להעיר אותי.
 

מיכל שב

New member
אני מסכימה../images/Emo5.gif

כשהייתי בת 15 חזרתי ערב אחד בשעה 1:00 אחרי סרט וזו היתה הפעם האחרונה בעקבות ה"מי שברך" שעשו לי בבית... (אגב, אני חושבת שאין הבדל בין בנים לבנות בנושא הזה). אני גם חושבת שחשוב למרות החופש הגדול לשמור על גבולות. אם בערב רגיל הוא בבית עד 20:00, אז בחופש הגדול הוא יכול לחזור ב 22:00. מיכל - אני מעריצה אותך על הרוגע. אני לא הייתי מצליחה להרדם עד שהוא היה מגיע הביתה (אני היסטרית...
), בכל זאת הוא רק בן 12.
 

אורזיגל

New member
גם לי זכור "מי שברך" כזה בגיל 14

שלאחריו לא העזתי לחזור בשעות לא סבירות.
 

לורליי43

New member
אם הכל בתאום

אז אין סיבה לא לאפשר (בגיל הרלוונטי) לחזור בשעות מאוחרות. מה זאת אומרת "וזו היתה הפעם האחרונה בעקבות ה"מי שברך" שעשו לי בבית"? גם בגיל 16-17 לא חזרת ב-01:00? אצלינו, פעם אחת היא חזרה מאוחר בלי לתאם (יצאה בסביבות 19:00 וחזרה ב-00:30- המון שעות הסתובבות), גם חטפה שטיפה קטנה, ומאז היא דואגת לעדכן ולתאם. לגבי שעות מאוחרות- זה בבית של מישהו, אז הבעיה היא רק החזרה- ואז התנאי הוא שהיא לא חוזרת לבד.
 

מיכל שב

New member
אני לא דוגמא../images/Emo6.gif

אני הייתי ילדה נורא טובה. אחרי הפעם האחת שאיחרתי, לא העזתי לאחר יותר, ובטח שלא העזתי ללכת לאן שהוא בלי לדווח להורים (וזה לא היה קל כמו בימים האלה שיש פלאפונים לכל אחד). לגבי גיל מאוחר יותר - תמיד היה לי חבר עם אוטו או שלי היה רשיון (בזמנו הוציאו בגיל 17) והייתי לוקחת את האוטו. ההורים שלי סמכו עלי כי הייתי מאוד אחראית (האיחור הזה הספיק לי לכל החיים
)
 

לורליי43

New member
כן, שעה מוגזמת לגמרי להתקשר

לא מוגזמת להשאר ער, אם אתה בבית של חבר בחופש.
 
למעלה