שאלה בקשר לילד בן 6

  • פותח הנושא syv
  • פורסם בתאריך

syv

New member
שאלה בקשר לילד בן 6

הבן שלי בן 6 סובל מביישנות נוראית. כשהולכים ליום הולדת הוא תמיד עומד בצד, מסתכל (לדעתי בקנאה) ולא מעיז להתקרב. בעוד ילדים אחרים שרים, רוקדים, משתוללים ונהנים. כשהולכים לחברים שהוא לא מכיר לוקח לו המון המון זמן להשתחרר. הוא דבוק אלי (אמא שלו) בצורה ממש קיצונית. אני מאוד מבינה ללבו כי גם אני הייתי טיפוס ביישן. בנוסף, יש לו בזמן האחרון התנהגות קצת משונה - הוא מותח את אצבעות הידיים ומקבל אותם כל הזמן - האם יש אם הילד איזושהי בעיה. לרקע כללי, הילד מפותח מאוד, מצליח מאוד בלימודים ויש לו המון חברים ואחות קטנה שהוא מטורף עליה. מה עלינו לעשות?
 

גרא.

New member
syv,קשה להבין איך ילד מפותח מצליח

מאד בלימודים, ויש לו המון חברים,איך את מגדירה אותו כביישן? משהוא פה לא מסתדר לי.בנך מן הסתם לומד בגן חובה,ויתכן שמידע שהגננת מעבירה לך אינו מדוייק. כי על פניו, את מתארת בעצם שני ילדים שונים בתכלית השינוי. יחד עם זה,כדאי לזכור שילדים דומים מאד להוריהם,וודאי בשנים הללו. ההורים הם מודל לחיקוי.ואם את טיפוס זשקט וביישן,הוא מנסה מאד להידמות אלייך.. לא הבנתי מה קורה עם האצבעות,יתכן בגלל טעות כתיב..בכל מקרה, אם אכן הוא ביישן,ומתקשה להתקרב ולהשתתף בשמחה ובהשתוללות של ילדים אחרים בימי הולדת הוא אכן מתנהג כילד ביישן..זו התנהגות שכיחה למדי,אופיינית בגילים הללו, ועשוייה להשתנות, ככל שיתבגר,ירגיש יותר בטוח ושולט בעצמו.לפי שעה, אין צורך לעשות משהוא מסויים, וודאי שאינו זקוק לטיפול פסיכולוגי..תני לזמן לעשות את שלו..
 

dudeeeeee

New member
יש לבן שלך חרדה חברתית קשה

ורצוי מאוד שתקחי אותו לפסיכולוג ואף לפסיכיאטר כי זה יכול ממש להרוס לו את החיים
 
../images/Emo46.gifזו נבזות

אתה בסך הכול בן 21 לא מבין בפסיכולוגיה ובוודאי שלא מוסמך לקבוע מה כן ומה לא הילד שלה. היא פנתה אל גרא ואין ספק בליבי כי הוא יודע מה הוא אומר. אם מתחשק לך להיות נבזי תעשה את זה בפניו של האדם לא באינטרנט היכן שאתה מתחבא מאחורי מסכה. פחדן!!!
 

dudeeeeee

New member
קודם כל

תרגע :) אני רק מנסה לעזור ובטח שלא להזיק דבר שני לא רק שאני לומד פסיכולוגיה כבר כמה שנים אני הולך לפסיכולוגים כבר הרבה זמן ואימא שלי פסיכולוגית שיקומית והיא מנהלת מוסד מאוד מצליח לשיקום ובנוסף לזה גם אם אני אספר לאחות הקטנה שלי שעוד לא גמרה יסודי את הסיפור שהיא סיפרה היא תגיד שיש לילד הזה חרדות אם אתה לא חושב כמוני תטלפן לורדה רזיאל זקונט :) היא תסביר לך יותר טוב ממני מה יש לו ולמה
 
קודם כל

תירגעי. אני
אישה. דבר שני אינני חושבת שעל סמך מידע כה מועט אתה יכול לקבוע. דבר שלישי עכשיו בערך עליך להשתחרר מהצבא אם לא עשיתה צבא סביר להניח שאתה לומר רק 3 שנים פסיכולוגיה אם לא פחות וייתכן שיש לך גם נסיון של מגמה בה למדתה פסיכולוגיה אך אין זה מספיק. דבר רביעי אם אני טועה אני מתנצלת. דבר חמישי איך תסביר את תגובתו של גרא? דבר שישי הרץיחה אותי עצם העובדה שבאת, כתבת, והסתלקת. זה הרושם שהותרתה לי. אם אתה סבור שהילד זקוק ליעוץ פסיכולוגי למרות גילו הצעיר (אני למשל הייתי מאוד בישנית בגיל שלו וגם יותר מאוחר אך זה עבר, עם הזמן.) עליך למען ההגינות לפחות, לפרט מדוע.
 

dudeeeeee

New member
כי יש לו חרדה חברתית

ואם לא תעשי משהו בקשר לזה עכשיו יהרסו לו כל החיים אבל מצידי תעשי מה שאת רוצה
 

סקרנלית

New member
עזבי אותו,

הוא סתם אחד משועמם שמסתובב לו בכל הפורומים למיניהם ומגיב בלי טעם...
 

nutmeg

New member
שלום syv

רציתי לשאול אותך אם הילד ביישן רק כשאת נמצאת שם עמו (נגיד בימי הולדת או מסיבות בי"ס)? האם יכול להיות שהוא מתנהג אחרת לגמרי כשאת לא שם? מותח ומקפל את אצבעות הידיים התכוונת?
 

syv

New member
אכן היתה טעות כתיב בענין הידיים

הוא מקפל את הידיים - מין תנועה שמהצד נראית עצבנית משהו אבל בלי שום סיבה. גרא, לענין הלימודים, הילד בכיתה א' והיום לאחר 5 חודשים כבר עובד באמצע החוברת הרביעית בעברית בזמן שהכיתה לא מזמן עברה לחוברת השניה, כך שלא יתכן שמועבר אלי מידע שגוי מצד המורה. אני אספר משהו עליו כדי שיהיה יותר קל להבין את הטיפוס. ילד מאוד מרובע אבל לא חנון, אם אתם מצליחים להבין אותי. לדוגמא, הוא ילך ליום הולדת (שוב דוגמא על יום הולדת) והליצן יגיד: "מי שישב יפה יקבל בלון", כל הילדים יעוטו על הליצן ויקבלו בלון והבן הממושמע שלי יקבל אחרון ורק אחרי שידרוש שוב ושוב כי מרוב שישב יפה כמו שביקשו לא שמו לב אליו. אבל מנגד, הוא לא מהילדים החרשנים שכל היום מכינים שיעורי בית, ולמרות שהוא בחוברת הרביעית צריך ממש להתחנן אליו שיסיים את השיעורים שבמקרה שלו המורה נותנת רק לו ולעוד מספר מצומצם של ילדים שמתקדמים הלאה. על פניו אכן נראה שיש לו חרדה חברתית ומי כמוני מכיר את זה טוב יותר. במקומות שהוא מכיר הוא מתנהג חופשי אבל במקומות שלא לוקח לו המממממון זמן (הרבה יותר מכל ילד אחר) להיפתח ולהרגיש חופשי. ולשאלה שנשאלה מה קורה כשאני לא נמצאת ביום הולדת יחד איתו - או שהוא מוצא תירוץ לא ללכת או שבסוף הוא הולך ולא רוצה לחזור הביתה מרוב שהוא נהנה - אבל שוב, לא לכל מקום הוא יסכים ללכת לבד. סליחה שיצא ארוך ותודה
 

גרא.

New member
syv,עדיין לא הבנתי.לא ברור לי איך

ילד בן 6 לומד עכשיו בכתה א', אלא אם כן גילו הוא יותר משש.בכל מקרה על פניו נראה שהוא אחד התלמידים הצעירים בכתה.זה נכון? בכל מקרה, מה שאת מתארת, אינו חרדה חברתית,שהיא נחלת מתבגרים, ובעיקר בוגרים..המשפט שכתבת "...שיש לו חרדה חברתית ומי כמוני מכיר את זה טוב יותר"..מלמד, שאת משליכה ומפרשת את התנהגות בנך, ע"פ נסיונך את במהלך חייך..יתכן שאת צודקת יתכן שלא,קשה לי לדעת בלי הכרות עם הילד.בכל מקרה,כפי שציינתי קודם,במדה רבה הילד הוא בבואה של התנהגותכם ההורים..גם מבלי משים,הוא חש בתגובותייך מחקה אותן ומגיב כמוך..אם את סבלת בעבר, אולי גם כיום מסמפטומים של חרדה חברתית,בדיעבד, הוא כנראה למד/רכש ממך את תגובות ההימנעות הללו.אגב לשאלתי על מצבו החברתי בכתה, התייחסת רק להישגיות שלו, שהיא המועברת אלייך על ידי המורה, אבל כלל ללא למצבו החברתי..ולכן עדיין אני באותה תחושה של תאור התנהגות שאינו מתאים של הילד בימי הולדת, ובכתה..
 

syv

New member
האם יש דרך לשחרר אותו?

הוא בן שש וחצי. לענין מצבו החברתי בכיתה - קצת בעייתי. יש לו הרבה חברים אבל אין לו אף חבר טוב בכיתה. הוא לא מהילדים המופרעים אז איתם הוא לא יכול להתחבר טוב והוא גם לא מהחרשנים אז גם איתם הוא לא מתחבר טוב. יש לו חבר ממש ממש ממש טוב בכיתה המקבילה - הם נמצאים ביחד בצהרון מ-1:30 עד 16:00 ונפגשים המון אחר הצהריים. חשוב לי לדעת האם יש איזושהי דרך לשחרר אותו - הוא כאילו מאופק ולא משתחרר. אני מבינה שהוא מתנהג כמוני השאלה היא האם יש דרך לנתק אותו מהתנהגות זו, או האם זה עובר בשלב מסויים. אני חושבת שיש לו את כל הנתונים והכלים להצליח ואני מפחדת שבגלל הביישנות שלו הוא ישאר מאחור.
 

nutmeg

New member
בלי קשר לילד

לדעתי אין אפשרות "לשחרר" מישהו אחר מבחוץ. כלומר אין משהו שאת יכולה לעשות כדי לשחרר מישהו אחר. תהליך השחרור צריכה להיות העניין של מי שמתוח. אני אישית מאוד מקשיבה לאמהות. אם אמא אומרת שמשהו לא נראה לה או משהו לא בסדר היא בדרך כלל יודעת משהו. עצתי לך, במקום "לעזוב אותו" מצד אחד או לעשות דברים על דעת עצמך מצד שני, מדוע לא לגשת לאבחון? כדי שלפחות תדעי עם מה את מתמודדת ואם יש משהו בתחושות הבטן שלך. באבחון תוכלי לקבל תשובה יותר מדוייקת בקשר לחשדותייך ואולי גם כלים יותר מתאימים להתמודד.
 
למעלה