שאלה בקשר לטוראט

[רעות1965]

שאלה בקשר לטוראט

שלום רב, מזמן מזמן לא ביקרתי בפורום. היה לי קצת אויר לנשימה, אבל נראה ששוב אני זקוקה לתמיכה... בני, בן 10.5 סובל מטוראט, בעיות קשב וריכוז ו o.c.d . אנחנו במעקב אצל פרופ' ורדה גרוס (בתדירות של פעם בחצי שנה בערך). בזמן האחרון התיפקוד שלו בבית שואף לאפס. אני לא מדברת על הכנת ש.ב שזה סיוט בפני עצמו, ואני גם לא רוצה לעסוק בזה כעת. אני מדברת על סוג של שיתוק שהוא נכנס אליו כשצריך להתלבש ולהתארגן לבית הספר, או לשינה. ממש שיתוק, פתאום מרגיש שהוא לא יכול לגרוב את הגרביים. לא יכול לנעול נעליים. החולצה פתאום לוחצת עליו. הוא פתאום בלחץ שהוא יאחר ולא יספיק להתארגן. אבל הוא באמת מרגיש כך, הוא באמת מרגיש שפתאום הוא לא יכול והוא חייב שיעשו לו זאת. זה כבר שבועיים שאני יוצאת בעצבים בבוקר לעבודה, אחרי שעשיתי לו כמעט הכל, גידפתי אותו העלבתי אותו,התעצבנתי עליו, הקפצתי אותו לביה"ס (כי הוא איחר את ההסעות) וכמובן, הגעתי באיחור לעבודה... גם בערב אותו הסיפור- ההתארגנות למקלחת ולשינה הפכה להיות סיוט. אז נכון, שצריך לארגן לו סדר יום יותר ברור, אבל עם כל הצורך שלו בלהיות לבד ולתת זמן למחשבות שלו, לא מגיעים לשום סדר יום. ואז, צוברים גם חוסר בשעות שינה, הוא לא אוכל טוב וכל הבית על טורים (יש לנו עוד ילד עם בעיות קשב וריכוז... וגם אני עצמי לא טומנת ידי בצלחת, גם אני סוג של היפרית... עם בעיות אירגון). השאלה שלי היא לא איך להתארגן אחרת, כי את התשובות אני יודעת. השאלה שלי האם התופעה הזאת של שיתוק אמיתי מוכרת? האם זאת תופעה של חוסר שליטה, של בעיות של התנהגות אובססיבית? אשמח לשמוע מהידע שלכם ומנסיונכם. רעות.

 

[משה מלמן]

בעיית ארגון פה .

לרעות שלום, את לא כותבת באם הוא נוטל כדורים כלשהם. אם אתה רואה שיש החרפה אולי שווה לצלצל ולהתייעץ עם פרופ' ורדה גרוס.אולי תחליף את המינון או שתתן לכם צורת טיפול שונה. גם לילד שלי קשה לקום בבוקר. אני בשעה 07:30 יוצא עם האוטו לעבודה. אם הוא מוכן מוכן ולא אז יש לו בעייה. זה שאת מחכה לך וגורמת לעצמך לאחר לעבודה זה לא עושה לו טוב וגם לך כמובן. אל תשכחי שאנחנו כל הזמן נמצאים אצלם במבחן. הוא בודקים את מידת החוסן שלנו. צריכים לתת להם להיות אחראים על עצמם. פעם פעמיים שיצטרך לתת דין וחשבון על האיחורים שלו או שיתנו לו עונש חינוכי בביה"ס תאמיני לי שהוא יהיה עוד מלפנייך באוטו ועוד יזרז אותך כדי שיגיע בזמן למקומו. בל נשכח שילדים אלו הם ילדים מניפולטיבים ומנצלים את ההורים שלהם כמו שצריך.הנקודה פה זה הצבת גבולות. ראי יכול להיות שהתחלה יהיה לו התפרצויות זעם אבל עדיף שמשהו ישבר בבית כדי שהוא ידע שלא כל מה שהוא רוצה יכול לעשות. אגב לא כתבת מה בעלך חשבון בנדון? אולי כדאי שתדברי איתו. לגבי המקלחת אולי שלא יתקלח. תאמין לי לאחר שהחברים שלו יתרחקו ממנו הוא אפילו יתקלח פעמיים ביום. לגבי חוסר התיפקוד שווה לבדוק איתו או עם המחנכת שלו מה קורה איתו בביה"ס? אולי יש מישהוא שמציק לו והוא מתבייש לספר לכם. עדיף למשוך את זה ממנו עכשו מאשר שאחרי זה זה יתפוצץ בגדול. מקווה שעזרת לך במעטה משה

 

[הלנה]

שלום רעות

מנסיוני אני יכולה לענות רק על חלק ממה ששאלת. אני יודעת שבעיינת התארגנות היא בהחלט קיימת אצל חלק מהטורטניקים ויחד עם שOCD, זה בהחלט יכול לשתק או יותר נכון להאיט את קצב הפעילות היומיומית. אנחנו לא התנסנו אבל אני יודעת שיש שיטה של עיצוב התנהגות שיכולה מאד לעזור במקרים כאלה.. או אפילו "כלכת אסימונים" על גווניה השונים. אצלנו בתחילת הטוראט (כשבני היה בגיל של בנך) היה לוקח לו המון זמן להתארגן, להתלבש בעיקר הוא היה חייב לשים ולהוריד את הבגדים כמה פעמים ואבא שלו הבטיח לו שאם הוא יתארגן תוך מספר דקות שהם קבעו ביניהם הוא יקבל מספר מסויים של חבילות קלפים (שהיו מאד חשובים לו בזמנו). אגב, השתמשנו בשיטה הזאת לעוד דברים וזה גם עבד ואפילו הפסיכולוגית שלו באותה תקופה תמכה ברעיון וטיפחה אותו.. אם כי ציינה שזה לא עובד על כל ילד אבל אצלו התוצאות דברו בפני עצמם. רעות היום יום שישי, סוף סוף סוף שבוע, תנוחי קצת.. ותאגרי כוחות הקצב הזה שאת מתארת נשמע כל כך מעייף...

 

[yasha31]

יוווו.. כאילו המילים יצאו מהפה שלי.

בדיוק, אבל בדיוק אותה בעיה...הוא בן 7.5 וגם אני יוצאת בעצבים לעבודה (ואצלינו בעלי מפזר אותם בבוקר ועדיין אני מספיקה להתעצבן...) הוא לא מתארגן ולא מתלבש. פתאום יש לו זמן להכל - רק לא למה שצריך לעשות בבוקר כשממהרים. וגם אם הוא יוצא 3 דקות לפני הצלצול (אנחנו גרים ליד בי"ס) - אז הוא הולך ל-א-ט ל-א-ט (אנחנו רואים מהמרפסת) שאפשר להשתגע. משחק בכל דבר שהוא מוצא בדרך, נכנס לכל שלולית שהוא מוצא וכמובן - מאחר. ומקלחת - אותו סיפור (לפעמים מתגעגעת לתקופה הקצרה שהיה לו OCD של מקלחת. היה רץ להתקלח בעצמו כמה פעמים ביום. אבל זה היה תקופה קצרה). על שיעורי בית - אין בכלל מה לדבר. איך שמזכירים את צירוף המילים הזה - הילד נכנס להסטריה טוטאלית של כמה שעות טובות - בכי וצרחות, הליכה בבית במעגלים. אפילו אם יש לו רק 2 תרגילים לפתור בחשבון. ומה שאני לא מבינה - הילד מעולה בחשבון. כשכבר אפשר להושיב אותו (לעיתים רחוקות) אז הוא פותר את התרגילים והבעיות תוך שניה. אבל בדרך קם שלושים פעם מהכסא, מסתובב עליו, בועט ברגליים של השלוחן (ושלי...) בקיצור - היפר. מאוד מעייף אצלינו בזמן האחרון....אין לי פתרון, לצערי. אבל אשמח לשמוע גם.

 

[קצינוס ובוס טורטוס]

אמנם איני תומך

בדבריו של משה אך כיוון שאיני אבא לילד טורטניק איני ממש יכול להביע דעה. בתור טורטניק עם OCD אני כן יכול לומר שאם הוריי היו משתמשים בשיטות שהוא מציע זה רק היה גורם לי להסתגר בתוך עצמי,אבל שוב,עם כל ילד התגובה שונה כפי שציינו כאן לפני.

 

[משה מלמן]

קצינוס שלום

נשאלת השאלה פה האם לתת לילדך לנהל את החיים שלך או לאו? ברגע שהילד ייע שיש דבר לכל מחיר אז הוא יתנהג אחרת. ההסתגרות כפי שאתה מציין אולי זה חלק מהבריחה עם ההתמודדות. הרי לא יתכן שההורים יצאו מכליהם ויאחרו לעבודה. ברגע שהילד רואה שהאמא מחכה לו ומאחרת לעבודה למעשה לא יצא כלום. זה כאילו מראה לו שהוא יכול להמשיך בסורו.דע לך שהילדים הם מאוד מוניפולטיבים כמובן שאני מודע לבעיותיו של הילד לכן אני הולך לדרכי לעבודה בזמן. בסופו של דבר יש לך התחחיבות להגיע למקום עבודה בשעה מסויימת ולא מתי שבא לך. גם אם אתה לדוגמה הבוס של עצמך גם לך נקבעות פגישות ומטלות בפרק זמן מסויימים. אשמח לקבל טיפים איך לנהוג אחרת במצבים כאלו או אחרים? משה

 

[קצינוס ובוס טורטוס]

קטונתי...

מלעוץ עצה בנושא שוודאי רבים מההורים בפורום מבינים הרבה יותר טוב ממני, אני מניח שדרך ההתמודדות עם הילד תלויה במידה רבה גם באופייה של התסמונת אצלו ויש לבצע התאמות בשיטות החינוך בין ילד לילד. בסופו של היום ילד צריך לדעת מה הם הגבולות...

 

[איש החידות]

משה, מסכים עם כל מילה שלך ../images/Emo45.gif

 

[חגית35]

מאוד חשוב שתתאר את תחושותיך

אתה פשוט מסמך מרתק עבורנו כהורים קצינוס! אני מסכימה עם משה אבל לצערי איני חזקה כדי לעשות זאת בעלי למשל - כשהוא לוקח- אם הילד לא מוכן הוא נוסע ואני תמיד לבי נחמץ גם בתקופה שעבדתי והייתי מחכה ומאחרת בגללו ואני מסכימה עם קצינוס- בטח שאף ילד לא יאהב זאת וגם בני כשהוא ממש באאוט טוטאלי הוא נעצר ובוהה או ממשש משהו ופשוט נתקע, כמו שתארת רעות ורק אחרי שנוגעים בו או קוראים לו או עושים משהו שינער אותו הוא כאילו חוזר אלינו. השיטה שלי שנחקקה אצלו ומאוד עוזרת לו והוא מיישם אותה לגבי כל המשימות שלו הינה טבלת התארגנות יש שמוסיפים ליד המשימות שעות וזמנים ויש שאפילו מודדים שעון מעורר לזמני המשימות למשל 10 דק' מקלחת 5 דק' התלבשות וכו' או קונים שעון חול או טיימר כזה כמו של אפיה במטבח וככה הילד שם לו שוטר לעמידה בזמנים בני רשם את כל המשימות בוקר לפי הסדר ועד היום (הרי לוקח זמן עד שהקונצרטה משפיעה , למרות שגם איתה נושא הארגון עדיין לא מיטבי) הוא כמו אסטרונאוט מהלך בחלל רדום בעמידה עד שהוא לא נצמד לרשימה שתלויה על כל דלת אפשרית בית ואז מתחיל לעבוד לפי הסדר הוא מבקש ממני גם לא לבלבל אותו בדיבורים כי זה משבש לו את המהלך כי הוא נכנס למעין אוטומט דברים לדוגמא מהרשימה של בני: צחצוח שיניים שתיית כדורים סירוק התלבשות נעילת נעלים אוכל- ארוחת בוקר בקבוק מים לתיק סנדויצ'ים לתיק בחורף- כובע כפפות מטריה וכו' כסף קטן מפתח פלאפון והוא למד להחיל רעיון זה על כל דבר שהוא זקוק למשל כשחשב על ארגון יומולדת בביתנו אז הכין רשימת התארגנות שכללה מה לקנות רשימת מוזמנים לו"ז של המשחקים וכמה זמן לוקח כל אחד, רשימת פרסים לרכישה, רשימת שירים להורדה למסיבה. הוא פשוט התביית על זה וזהו עוגן מאוד חשוב לכל מי שיש לו קשיי התארגנות וקשב וריכוז. רשימות עם עוגנים. זה מפוצץ בעצם את המוקשים בשדה ההתארגנות שאורבים לו- עוד לפני שהוא דורך עליהם הם כבר מנוטרלים אז הוא לא נכנס לשדה המוקשים ויוצא פצוע אלא צולח אותו

 

[ש ל י ק]

ואני חשבתי שזה רק אצלנו../images/Emo3.gif

האמת שזה משגע גם אותי כל ההתנהלות והתארגנות לקראת משימה גם מבחינת הילדים וגם מבחינתי כי גם לי מאוד קשה להתארגן ואני אף תקועה במקום הרבה פעמים בגלל זה.... לגבי הבוקר מלמן אני מסכימה איתך והגענו למצב שהילדים בעצמם מבקשים להגיע מוקדם לביה"ס והם יודעים שבין 7 ל-7:10 אני חייבת לצאת מהבית אז הם מתארגנים, גם עדיין לא עד הסוף לבד ויש הרבה פעמים שאני דואגת אפילו לעזור להם להתלבש בבוקר ולהכין עבורם את האוכל והכדורים רק שיזדרזו כדי שכולנו נצא בזמן מהבית. לומר שזה פועל כמו שעון שויצרי יהיה שקר ויש גם חריקות פה ושם, ולמען האמת הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מרחמת עליהם שאני צריכה לעמוד כמו שוטר ולפעמים גם לגעור כדי שיהיו מוכנים והם בסך הכל ילדים שגם צריכים את הזמן שלהם להתארגנות....

 

[משה מלמן]

התארגנות

חברה שהם יודעים שהם צריכים לעשות משהו שהוא לטובתם הם מתפקדים כמו פנתר. פתאום הם מסודרים.הם קמים לבד ורוצים ללכת לביה"ס לפני הזמן. מה לעשות צריכים להסביר להם שהחיים זה לא פיקניק. כמובן הסבר המותאם לרמה ההבנה שלהם. זה גם חלק מההכנה שלהם לחיים.חברה אל תגידו יש זמן והם עדיין קטנים. תאמינו לי שהזמן טס במהירות עצמה. פתחתם וסגרתם עניים, ג'ק רובינזון הם יוצאים מהבית.זה דרכו של עולם. אולי אני מצטייר פה כקשוח יותר מדי אבל אין מה לעשות.מוטב שהם יבכו עכשו מאשר אנחנו נבכה כל חיים שלא הצנו להם גבולות והכנו אותם לחיים. אני מקבל את העובדה שהאמהות רחמניות הם לכן יש את העזר כנגד שיעשה את העבודה. משה

 

[שביק]

התארגנות. בני, כאשר היה ילד, נער,

ותלמיד תיכון התקשה מאד עם הקימה וההתארגנות בבוקר. המילה: "נו כבר , יותר מהר, אתה תאחר, היתה שיגרה. וכל זאת טרם ידענו מה זה טוראט. המילה הזאת טרם היתה שגורה בארץ. גם חדרו היה בלאגן אחד גדול. ואסור לי כמובן לסדר לו את החדר אחרת לא ימצא שום דבר אשר נימצא במקום. כאשר אחר את ההסעות לתיכון, ידע שיש לזה מחיר. לא היה לו איך להגיע. אכן בעיה. אני כמובן דאגתי מה יהיה בצבא? ולמרבה הפלא - הצבא הפך אותו למסודר מאד מאד. עומד בלוח זמנים כמו שעון שוויצרי, כל דבר במקומו, דבר שלא ייאמן כיצד הדברים השתנו התהפכו. עד היום, הוא ואשתו מאד מסודרים, עד כדי כך שאני לא יכולה לעמוד בקצב כזה. הורים יקרים, לחיים יש קצב משלהם, הם משתנים, הילדים גדלים, ואינם נישארים הילדים של אמא כל הזמן. מה שכן צריך ללמד אותם גבולות. זה אלף/בית של שהחיים. בהצלחה לכולכם משביק

 

[violet10]

לקום מוקדם

בני בן 15 מאוד איטי בבוקר וההסעה יוצאת ב...6.50 ואם מפספסים אותו אנחנו לא יכולים לקחתו כי הב'ס רחוק לכן קמים מוקדם אני מכינה לו סנדויצים וכל הזמן כמו שעון דובר מזכירה לו מה שעה. והכל הולך לאט. אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי ולא למדתי להתרגל אליו הוא כשנוסעים ביחד במכונית אחרי שמגיעים וכולם כבר בחוץ הוא עוד יושב במכונית.ולא מבין מה רוצים ממנו. .

 

[השגיא]

גם לנו הבעיה מוכרת מאוד

אבל אני ממש לא תומכת במה שמלמן כתב. משפטים כמו: "אלו ילדים מניפולטיבים" או "שיתנו דין וחשבון" או "שלא יתקלח והחברים יתרחקו ממנו" בעיני מקוממים מאוד. תפקידינו להרים את הילדים שלנו ולא ללכת נגדם. אני מכירה את שיטותהטבלאות למיניהן והצ'ופרים, לפעמים זה באמת עוזר. אולי זה יעזור לך עם בנך. מה שעוד יכול לעזור הוא ההתארגנות שלך. אולי כדאי לך לרשום לעצמך מה לעשות בערבים לפני השינה שלך שמקל מהבוקר של הילד. למשל הילד יכול ללכת לישון עם הבגדים של מחר (בהנחה שהוא מתקלח לפני השינה ומחליף בגדים כל יום), דבר שיחסוך את ההתלבשות. אפשר שאת תכיני בערב מים בתיק, (הסתכלתי פשוט ברשימה של חגית), ואת כל הדברים שלא חייבים להכין בבוקר.. ואז, בטוח שיהיו עדיין מטלות של בוקר אבל פחות. לשי היו בתחילת השנה בעיות כאלו אבל הוא הולך ומשתפר. איך? לא יודעת. זה פשוט קורה. אולי הוא מתבגר. וזה בעצם המסר שלי, להקל כרגע על הבעיה ולזכור שעם הזמן זה אמור להשתפר. אבל בעיקר לעשות עבודה עם עצמך.. גלית ועוד שני דברים, 1. אנחנו באמת צריכות עוד להיפגש... 2. חגית- מש כיף לי לקרוא אותך עכשיו כשאני מדמיינת פרצוף נכון

 

[משה מלמן]

שגית

כמובן שאני לא הולך נגד הילד. למשל כשהוא אומר לי שהוא לא רוצה ללכת לביה"ס אני נותן לו להישאר בבית.עדיף שישאר בבית כי אני לא רוצה להכניס אותו ללוף. ברגע שישתחרר מהלוף שלו יבין שלכל דבר יש מחיר. כל בן אדם רוצה ללמוד מהטעיות של עצמו. חברה אנחנו צריכים לאט אט לשחרר להם את החבל לקראת החיים. בל נשכח שהם אצלנו בחממה ולאט לאט צריכים להוריד את החממה מהם. מוטב מוקדם ככל האפשר. כמובן יש לקחת בחשבון את המצב שהילד נתון בו. נכון יש לילד לקות אבל בשום פנים ואוםן אסור לתת לו לנצל את הלקות שלו וכבר הבאתי דוגמאות למכביר. אני מוכן לקבל שלילד יש מגבלות אבל אני בשום ואופן לא מוכן לקבל זה כשנוח לו הוא מתנהג כמו פנתר וכשלא נוח לו הוא מנצל זאת. משה

 

[רעות1965]

גלית, בסוף ניפגש... אני בטוחה...

 

[גובלינית]

התארגנות היא סוג של הצבת גבול

ובהחלט מאד נדרשת. זה יוצר אצל כל אחד מערכת "עוגנים" קבועה - מה, שלדעתי, יכול גם מאד להפחית את החרדות ולהוביל לתפקוד אפקטיבי יותר. אני יכולה לתת דוגמה רק מעצמי - כשאני מתקשה להתארגן, אז אני נלחצת שמא לא אספיק כל מה שצריך ואז אני "משתתקת"... ניתן להניח, שאצל ילדים עם בעיות התארגנות זה מתבטא בעוצמות הרבה יותר גבוהות, מה גם שיש גם OCD ברקע. אז - כן. גם אני בעד הצבת גבולות - אבל בדרך של תגמולים חיוביים. כלומר, בניית טבלת התארגנות יחד עם הילד. וכאשר הוא יעמוד במטלות יש תגמול חיובי שקובעים אותו מראש ואשר מקבל "ערך מוסף" מתחושת המסוגלות של הילד, כאשר הוא עומד במשימות. כפי שציינו כאן חברים רבים - מדובר בבעיה משותפת, גם של הילד וגם של ההורים ועל כן, אני ממליצה שהפתרון יימצא גם כן בעבודה משותפת, הן של הילד והן של ההורים וגם להתאים לדינמיקה של הבית. כפי שאני התרשמתי - המקור של הבעיה הוא ה- OCD, כאשר לא כל כך הצלחתי להבין מה המענה הטיפולי שקיבלתם לבעיה זו. מעבר לטיפול תרופתי - לפחות אצל הבן שלי מה שהכי עזר הוא הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי (CBT) אשר לגביו ניתן למצוא מידע רב גם במסגרת דיונים קודמים וגם בתוך הקישורים של הפורום. בהצלחה!

 

[רעות1965]

חזרתי הביתה

חזרתי הביתה מסוף שבוע אצל חברים ומשפחה בדרום. למרות שהנסיעות הארוכות הן די סיוטיות מבחינת הריבים בין שני ילדינו, האיוורור שבשינוי המקום והחברה תמיד עושה טוב... כעת מאוחר, אני צריכה למלא חובות של טרום שבוע הבא כך שאני לא מספיקה להתייחס לכל מה שכתבתם לי, אך קראתי בעיון רב, ותמיד אני למדה מתגובות של בעלי נסיון וידע שכותבים פה בפורום- תודה!! בכללי, אני מבינה שאני חייבת להיות פחות רחמנית ומתחשבת, יותר עקבית ופחות רגשית. כמה קל לכתוב- כמה קשה לבצע... הבעייה בהורות ובחינוך בכלל, שיש כל כך הרבה משתנים בכל הסיפור כך שאפילו אם רוצים, אין את הלוקסוס הזה של שיטת בידוד משתנים... שיהיה לכולנו שבוע טוב.

 

[ערן קו]

היי רעות

שלום רעות אני בן 14 ואני יודע על מה את מדברת אני חושב שבגלל הטיקים וה-ocd שהוא צריך לעשות כאשר הוא מתלבש אז הוא מעדיף כבר שיסימו לו את הבגדים וכאשר הוא צריך למשל להיכנס למיטה אז יש לו ocd ולדעתי זה נובעה מזה וזה שהוא מפחד לאחר אז הוא שזה מגלל ה-ocd ש"אומר לו שאסור לו לאחר" והם הוא יאחר אז יקרה לו משהו או שזה בגלל שבבית ספר מחמירים עם מי שמאחר

 

[רעות1965]

ערן יקר

ערן יקר, זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום ומקבלת התייחסות מנער בגילך. אני מאד מודה לך על כך, נתת לי חומר למחשבה. מאחלת לך רק טוב! רעות.