שאלה בענין כשרות.

naring

New member
שאלה בענין כשרות.

האם מותר לאכול מכלים שאינם כשרים אך אינם שלי? האם יש הבדל אם האוכל הוא מבושל (או מטוגן/צלוי וכו') או אם הוא חי? תודה רבה מראש, ואם אפשר את מקור התשובה, זה יהיה נחמד. תודה!
 

א77

New member
כלים שבלוע בהן תערובת איסור

אסור לאכול בהן. פרט לכלים שהשתמשו עימם רק בצונן. אין זה חשוב אם הכלי הוא שלך אם לאו. ופרט לזה, אם הכלי הוא ברשות יהודי אך בעבר היה של גוי, חייב היה הכלי להיטבל במקוה כשרה. ובקיצור, שני דינים נפרדים. 1. כשרות הכלי היינו שלא יהיה בלוע בו איסור. האיסור יכול להיבלע ע"י שימוש בחמין ובאש. וגם כלי חדש ייתכן שבלוע בו איסור. יש מיני שומנים אסורים הנמשחים על כלי חדש בחום בהיותו במפעל הייצור עדיין. 2. כלי כשנכנס לרשות ישראל מרשות גוי חייב לעבור טבילה. ז"א כלי שבטוח לא בלוע בו איסור, אך נרכש מגוי, צריך טבילה בלבד. כלי שבלוע בו איסור אך לא נרכש מגוי, צריך הכשרה, הגעלה או ליבון. ולפעמים צריך שניהם. הכל לפי מה שביארנו. בדינים אלו יש הרבה פרטים. ורק מלמעלה בסקירה קטנה ביארתי. ואגב, דבר בעתו מה טוב. כל הלכות כשרות כלים כתוב בתורה דווקא בפרשת השבוע פרשת מטות, כששבו ממלחמת מדין עם הביזה, המלקוח והשלל.
 

naring

New member
רגע, ואם יש לי כלי שצריך טבילה,

אבל הוא לא עבר טבילה, האם מותר לאכול ממנו משהו שלא נבלע בו (משהו צונן)?
 

א77

New member
אם יש 'לך' אז אסור

אם יש 'לך' כלי שלא הוטבל, אסור להשתמש בו לפני שהוטבל. יש פתרון של ממש רק בלית ברירה. פתרון שהשתמשו בו במצבים דחוקים ביותר כמו במחנות עבודה וכדו'. הפתרון הוא בהפקרת הכלי לגמרי, ויהודי לא זוכה בזה כלל גם לא מן ההפקר, יהיה אפשר להשתמש בזה לשימוש הנצרך החד פעמי. אבל הנושא מאד טעון ומפולפל, כי דיני הפקר עצמם הינן לא פשוטים. וכאן מעורב דין הטבלה עם דיני הפקר. ודוגמא נוספת. מותר להשתמש בכלי של גוי בבית מלון של גויים אם בידוע ובמוחלט שבכלי המדובר אין בלוע איסור, כמו כלים חדשים שאינן נצרכים להגעלה.
 
למעלה