שאלה בנוגע לשקספיר וצופי תיאטרון

[*GormE*]

שאלה בנוגע לשקספיר וצופי תיאטרון

אתם חושבים שלמישהו היתה הסבלנות להשאר באולם כ-3 וחצי- 4 שעות ולצפות בהמלט, לדוגמא? אני יודעת שהייתי יכולה, אבל אנשים כמוני לא מרכיבים קהל.

 

[אורי לוינסון]

צריך לראות את זה בהקשר של

התקופה של שקספיר מקובל היום לעשות קיצור ועיבוד של מחזות

 

[anva]

עבור קהל התיאטרון כיום ודאי

שיש צורך בקיצור ועיבוד. בתור חובבת שקספיר שרק לאחרונה החלה לקרוא באופן סדרתי את מחזותיו המתורגמים, אני חייבת לציין שהמסר והתכנים די ברורים בד"כ, אבל השפה קשה והמחזות גם ארוכים. לכן תיאטרון ממסדי שמעלה היום מחזה שקספירי כמובן יעלה עיבוד ולא את המקור; גם ככה יש מלחמה על לב הקהל...(למשל: "כטוב בעיניכם" של הקאמרי). מה שקצת עצוב הוא שאנשים כבר לא מכירים את המחזות המקוריים מפני שהעיבודים כל כך התרחקו מן המקור... בין היתר בכדי למצוא חן בעיני הקהל ולפנות למכנה המשותף הרחב ביותר. (שקספיר היה מתהפך בקברו) אך כמובן זה לא גורף ובינינו - אם עיבוד זה מה שנדרש כדי שכן יכירו את המחזאי הנפלא הזה - המטרה מקדשת (כמעט) את כל האמצעים.

 

[WillowFarm]

אותלו, הסרט. בריטני בתפקיד דזדמונה.

Strangle me baby one more time. שקהל התיאטרון היום יואיל בטובו להעריך, לדעת, ולדעת לבוז לקלאסיקות. או-אז אפשר יהיה להתייחס ליצירות האלה כמות שהן, ולא בתור נפטלין שמוציאים מהארון של הסבתא, ושצריך לקצר, לשפר, לצבוע בצבעים מרהיבים ולשלוח למערכת. או-אז אפשר יהיה להתייחס אליהן כמות שהן, ולא לומר ביראת כבוד "שייקספיר!" תוך נמנום בדקה השתים-עשרה, לומר על כל דבר שנכתב לפני המאה הזו שהוא "יצירת מופת", והסממן הגועלי ביותר של הסנוביזם הנ"ל - מחיאות הכפיים התמידיות, הקצובות והמנומסות, שישמעו *תמיד* בסיום כל הצגה/קונצרט/אירוע "תרבות", בלי כל קשר או השפעה מטיב ההופעה עצמה. המלט יכול להיות משעמם עד אימה. המלט יכול להיות מרתק באופן בלתי-מתקבל על הדעת. החידוש לבדו לא יגרום לזה (ההפקה הזוועתית של תיאטרון חיפה לפני שנתיים-שלוש היא דוגמא מצויינת, אלמלא זה היה בלתי חוקי ייתכן שהייתי מסית לרצח המתרגם), הקיצור לבדו לא יגרום לזה (הסר המשמים של זפירלי, בימים אלה מוקרן ביס, הוא דוגמא לא פחות טובה). כשקראתי את ההודעה המקורית, וודאי את ההודעה שאני משיב עליה עכשיו, התכוונתי לציין את ההפקה של קנת´ בראנה בתור "השלמות בשיאה" (על אף שבסקר אקראי, מתברר לי שוב ושוב שאני מהבודדים שחושבים כך) - בינתיים ראיתי שהכותב המקורי הקדים אותי. אין קיצורים, אין שינויים של הטקסט המקורי ולו בפסיק. אפשר לטעון שיש כאן "מודרניזציה" של העלילה, שהועברה לתקופת סוף המאה הקודמת), אבל זה פרט שולי לחלוטין, לדעתי (אני מוכן להתווכח על זה). פעם ראשונה שראיתי את זה, בסינמטק, לא יכולתי לזוז מהכסא בהפסקה. פה פעור, פשוט מחכה להמשך, וקיבינימט על העשר דקות שנותנים לי "למתוח רגליים". נשב את הארבע שעות, ממילא זה הרגיש כמו עשרים דקות גג. כשזה נגמר, התגובה דומה למה שמישהי תיארה לי פעם את תגובתה אחרי "טריסטאן ואיזולדה" - "אתה מוכן לחזור על זה, בבקשה?" פעם שנייה, התגובות לא ממש השתנו. סרט שאני מוכן לראות כל שבוע, האמת, בתנאי שמדובר על מסך גדול וסאונד כמו שצריך. אני מסרב לראות אותו בווידאו. לעומת ארבע השעות כעשרים דקות של בראנה, בהפקה של תיאטרון חיפה, התחלתי להרגיש לא נוח אחרי עשר הדקות הראשונות שהרגישו כמו שעה וחצי, ועד ההפסקה, אני חושש ששפת הגוף שלי לא השאירה מקום לספק ברדיוס של שלושים כסאות מה אני חושב על הביצוע. אני לא ממש יודע איך זה נגמר, בהפסקה ברחתי. אולי עשו שינוי דראסטי והמלט ולארטס הלכו לשתות בירה בפאב (דמיוני, כי רוב התפאורה ואביזרי הבמה היו כאלה. כמה מודרני, כמה חדשני, אפשר לקבל את שקיות ההקאה, בבקשה?). ביום שיתייחסו לשייקספיר כמו בראנה, דהיינו כמו תסריט, ולא כמו טקסט אנגלי פומפוזי שיש לדקלם אותו בזהירות, בחרדת קודש ובטון יבש, אפשר יהיה למצוא בו עניין - אפילו, כפי שהוא הוכיח, מבלי לשנות פסיק. ושיהיה גם שש שעות. -- Overbloated WillowFarm

 

[B. Gibbons]

נכון אבל...

אפילו המלט עצמו אומר שאם יש בקהל אפילו אדם אחד בלבד שהוא אינטלקטואל אז אליו צריך לפנות המחזה ,ולעולם לא לרדת ברמה בכדי לפנות לאספסוף ( שהוא הרוב מן הסתם)

 

[anva]

נכון נכון אבל...

לא מדובר בירידה ברמה אלא בהתאמת הטקטס, הקצב והבימוי לתקופה מודרנית יותר. כל עוד זה נעשה ברמה גבוהה שלא מביישת את המחזאי - דיינו. אם זה היה תלוי בי, היו מעלים את מחזות שקספיר כלשונם וככתובם.... נ.ב. לא מסכימה עם הביטוי "אספסוף" האומנות צריכה להיות פתוחה לכולם - גם אם הרמה גבוהה (מה שרצוי שיהיה)

 

[*GormE*]

צריכים לזכור יותר טוב בימנו את

ההוראות של המלט לשחקנים, טוב עשית שהעלת זאת! לדעתי הגרסה המשובחת ביותר בעת האחרונה להמלט היא הגרסה של קנת בראנה, ראיתי בשלמותה לפני כמה שנים ואני עדיין מהופנטת מיופיה ומהאומץ של קנת בראנה.

 

[אורי לוינסון]

אני מוצא שקשה

לקבוע מה נכון המקורי או המעובד, אין לי עמדה עקרונית שאומרת שרק המקורי טוב אלך לראות גם את המעובד וגם את המקורי ומן הסתם החוויה שלי תהיה תלויה באיכות של מה שראיתי, שקספיר מעובד זה אחרת משקספיר לא מעובד, כמו אילטורי ג´ז הנושא קיים הפרשנות ו"האיתורים" לוקחים ונותנים לנושא הישן

 

[sihaya]

ממה שראיתי

עד היום עיבודים בדרך כלל ממש הורסים את המחזה ומורידים אותו ממש נמוך אני לא יודעת אם הייתי מצליחה לשבת 3 שעות בתיאטרון .... אני מניחה שאם הסיפור מעניין כן וכמובן שיש דרך לעשות כל דבר וגם המחזה הכי טוב בעולם יכול לצאת נוראא ולא צריך להנמיך הכל הכדי להביא קהל! כיזה יוצא נוריא ע"ע הרב קמיע