שאלה בלשון (דקדוק?)

[ירון ג.]

שאלה בלשון (דקדוק?)

ניהלנו שיחה הבוקר בחברה על "סמנכ"ל" מנהלת המחלקה (סגנית) היא אשה ולכן צריך לומר "סמנכל"ית"? או שמא ה- לית, מתייחס למנהל/ת שמעליה שכן "סגנית מנהל כללי" אזי בחור שהוא סגן ואשה שהיא המנכ"ל צריך לומר שהוא סמנכל"ית? אני לא יודע אם אני ברור, אנסה שוב: גבר או אשה שהבוס שלהם הוא גבר צריכים לומר "סמנכ"ל" גבר או אשה שהבוס שלהם היא אשה צריכים לומר "סמנכלי"ת" ?????????

 

[אלת הירח]

אני חושבת שלמרות שמבחינת ראשי

התיבות אתה צודק שה"ית" אמור להתיחס למנהל, בדיבור היומיומי תופסים סמנכ"ל כמילה אחת, ולכן תוספת ה"ית" נתפס כקשור למין הסמנכ"ל, לא הממונה עליו. אם תעשה זאת אחרת, פשוט תבלבל את כולם.

 

[nirdagan]

אינני יודע מה "צריך" אבל המקובל הוא

שסמנכלי"ת היא אישה בתפקיד סגנית המנכ"ל (או המנכלי"ת). ניר

 

[ירון ג.]

אז מה אם ככה מקובל???

דווקא נראה לי נחמד שכל הגברים המסמנכלים לאשה יראו לעצמם סמנכלי"ת... נראה טוב לא?: "שלמה לוי סמנכלי"ת פיתוח

 

[augustus]

הסתבכתם.

מנכ"ל וסמנכ"ל אלה ראשי תיבות. כמו שלא כותבים "מנכ"לי" במקום מנהל כללי, אין סיבה שיכתבו "מנכ"לית".

 

[נועה בנוש]

נכון

אומרים מנכ"ל וסמנכ"ל בהתיחסות הן לגבר והן לאישה. מנכ"ל = מנהל/ת כללי/ת, סמנכ"ל = סגנ/ית מנהל/ת כללי/ת. הביטוי מנכ"לית הוא אינו נכון ורק מבטא את התפיסה שמנכ"ל נתפס כגבר, ועל כן אם קיימת מנכ"ל שאינה גבר צריך למצוא לה ביטוי מיוחד... לכן הביטוי מנכ"לית הוא שוביניסטי מעיקרו, שכן מסיק שבעלי התפקידים הבכירים הם גברים כמובן מאליו. יום טוב!

 

[Boojie]

לא ממש נכון.

כל ראשי תיבות שמקבלים מעמד של כמעט-מילה בשפה זוכים להטיות כמו מילה רגילה. כשתדברים על קבוצה של מנהלים כלליים או סגני מנהלים כלליים, איך תקראי להם? מנכ"לים/סמנכ"לים, נכון? לפיכך, ההטייה תקפה גם בהבחנה בין זכר ונקבה. מנכ"ל/מנכ"לית, סמנכ"ל/סמנכ"לית. מדף האקדמיה: "לפי רוח העברית מומלץ להצמיד את סיומת הנקבה לראשי תיבות כשמדובר באישה, כגון מנכ"לית, מזכ"לית, יו"רית. [תשנ"ו]". אז למי שחשובה האקדמיה בדברים האלה (לי, לא ממש...), הנה יש לכם עוד צידוק. ואגב, שימו לב שזה "מומלץ", ולא חובה. כלומר ששתי הדרכים כשרות.

 

[ירון ג.]

בוג´י זה היה ברור

מנכ"ל מנהל כללי מנכל"ית מנהלת כללית. הבעיה היתה עם הסגנים........

 

[Boojie]

לא, עדיין אין בעייה.

כי עדיין מדובר בראשי תיבות, ולפיכך עדיין מטים אותם לפי הטיות מין רגילות בעברית. ומכיוון שסמנכ"ל בא לציין תפקיד, ולא את האדם הספציפי שהוא סגן עבורו (כלומר, סמנכ"ל הוא סגן מנכ"ל באופן כללי, לא סגן של מנכ"ל/ית ספציפי/ת), הרי ששוב אין כאן בעייה. הוא סגן של תפקיד המנכ"ל (שבגלל סגולותיה הידועות של העברית ייכתב תמיד בזכר, כי הזכר הוא כביכול "סתמי", ר´ ויכוח קודם בנושא...) ולא של האדם הספציפי שיושב באותו רגע בתפקיד המנכ"ל (למה? כי גם אם המנכ"ל הנ"ל יתחלף במישהו אחר, הסמנכ"ל עדיין ישאר הסמנכ"ל, עד שיקדמו אותו או יפטרו אותו).

 

[nirdagan]

זה לא טוב מפני ש...

זה לא הגיוני בכלל שהתואר של נושא\ת תפקיד יהיה תלוי במין הבוס\ית שלו. בעברית זה יכול להיות תלוי במין של בעל\ת התפקיד עצמו (למשל יועצת בכירה או קלדן זוטר וכדומה), אבל גם זה לא תמיד: למשל פרופסור ודוקטור אלה תארים לשני המינים. ניר

 

[sista]

דין רצוי ודין מצוי

הלשון העברית נוהגת לפי שני מקורות שאינם שווים בכוחם. החלש הוא האקדמיה - קובץ לשונאים חביבים המתייעצים להם בכובד ראש בשאלת המלים שישא העם בפיו לפי חוקי הלשון: השורש, המשקל, הדקדוק והתחביר. הם אלה שיגידו לך שטלפון זה בעצם שח רחוק. החזק הוא הלשון המדוברת בפי האנשים, שאינם כאלה מומחים אבל הם הרוב והם לא קוראים את עלוני האקדמיה. ואם תאמר להם "המדרוג של דודו טופז יורד בעת האחרונה" הם לא ממש יתחברו לזה. לפי הגישה העממית אישה בתפקיד סגנית מנהלת כללית או מנהל כללי היא סמנכ"לית. אפילו האקדמיה מרום המגדל אישרה את הביטוי. לפי הלוגיקה של ראשי תיבות, היא סמנכ"ל.

 

[Boojie]

אהם. לא.

"שח רחוק" הוא בגדר אגדה אורבנית. כנראה מילה שהוצעה על ידי מישהו (מן הסתם, מישהו ממשפחת בן יהודה, שהם התורמים הגדולים ביותר למילים חדשות עד ימינו), ולא נתקבל, אבל נשאר בתודעת הציבור כ"מילה שהאקדמיה בחרה ל"טלפון". המילה העברית הכשרה לטלפון היא טלפון, והיא ממשיכה בזה מסורת ארוכה של שאילת מילים מהיוונית (ובכלל זה "אקדמיה"). ולגבי הלוגיקה של ראשי התיבות - הלוגיקה של ראשי התיבות מפסיקה להיות רלוונטית מרגע שהם הופכים להיות מילה ולא סתם ראשי תיבות. מנכ"ל וסמנכ"ל הפכו מזמן להיות מילה (ומן הסתם לא רחוק היום לפני שיורידו להם את ראשי התיבות ויתנו להם מקום של כבוד בפנתיאון המילים העבריות, כמו שקרה לדוח), ולכן הם לא פועלים לפי "לוגיקה של ראשי תיבות", אלא לפי "לוגיקה של מילים". וראשי תיבות מקבלים מעמד של מילה בשפה המדוברת ממש ממש מהר.