שאלה בליקו"מ

החסידים

New member
שאלה בליקו"מ

בתורה ה' בליקו"מ קמא ר' נחמן מדבר על כך שרעמים נבראים מכח תפילתו של אדם והם באים לתקן עקמומיות שבלב וכו' אני וחברי התווכחנו שעות על אם הכוונה של ר"ן היא באמת לרעמים פיזיים או לרעמים בכוונה של כח גדול של אדם ומה שמוביל אותי לשאלה האם צריך להסתכל על ליקו"מ בצורה פיזית ממש או שישנו רובד עמוק יותר וכל דבר פיזי שר"ן מדבר עליו מדבר באותו רובד? מקווה שמישהו יוכל לעזור לי....
 
כל הרבדים כולם ...

את הויכוח הספציפי , לא כל כך הבנתי . רבנו מדבר לכל אחד . כל אחד מקבל את מה שצריך לו . רוב הפעמים מה שאחד מקבל , לא דומה כלל למה שקיבל השני . ממילא , תבין שיש אחד שיבין דברים יותר מגושמים וזה בדיוק מה שרבנו רצה שיבין ! יש אחר שיבין את הדבר יותר מפנימיותו וזה בדיוק הדבר שרבנו רצה שיבין ! שיחות הר"ן : שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל, וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו (דברים א-א): "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל:
 

asaf2000

New member
ידוע

שיש אדמו"רים שדיברו דברים מובנים על פי הפשט הפשוט והם היו נכונים והכוונה שלהם הייתה אמיתית אך אדמו"רים אחרים ששמעו את הדברים הבינו את זה בצורה אחרת לגמרי עפ"י הסוד וזו גם הייתה הכוונה בדברים. יכול להיות שרבינו ז"ל מדבר על רעמים פיזיים ממש אבל בא לרמוז פה על דבר עמוק אחר עפ"י הקבלה שזה אנחנו לא יכולים להבין אבל זה לא אומר שהפשט לא נכון.
 
תשובה

רבינו מביא בתורה ה' את הגמרא בברכות (דף נט.): "לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב". הגמרא מדברת על רעמים בפועל ממש, ורבינו מבאר את הבחינה הפנימית שיש בזה. ולכן הוא אומר: "ורעמים הוא בחינת קול שאדם מוציא בכח בתפלתו, ומזה נעשה רעמים" ובהמשך הוא מביא את הזוהר: "כי איתא בזהר (פינחס רלה:) 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים', ועיקר הרעמים הם מגבורות, כמו שכתוב (איוב כ"ו): "ורעם גבורותיו מי יתבונן". ובשביל זה אנו מברכין: שכוחו וגבורתו וכו'. והגבורות הם בחינת כח וגבורה, שאדם מוציא את הקול בכח גדול, והקול הזה פוגע בעבי מטרא, היינו בחינת מוחין, שמשם יורדין טפין טפין, כמו שכתוב בזהר (פינחס רלה:): "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא'. וכשפוגע בעבי מטרא, אזי אשתמע קלא לבריתא, היינו בחינת רעמים". רבינו מגלה שפנימיות דברי הגמרא בהשלמת דברי הזוהר הוא שאותו תהליך שמתרחש בבריאה בעת הרעמים (שנבראו כדי לישר את הלב ע"י היראה המתעוררת מקולם), מתרחש גם באדם המתפלל. שכאשר הוא מוציא את הקול בתפילתו בכוח גדול אז הקול פוגע במוחין (שהם בחינת עננים המזילים את טיפי הגשם, כשם שהמוח מוריד את טיפות המוחין והשכל) וכך זוכים להסיר את העקמימיות מהלב ע"י היראה.
 
למעלה