שאלה ביולוגית פנימית

גנימדס

New member
בתהליך שנקרא דיפוזיה

שבו חומר מחלחל דרך דופן התא בשביל השוואת ריכוזים.
זה לא גוף הגבר לגוף האשה
אלא הליך ביולוגי אחד (השוואת ריכוזים)
מול הליך ביולוגי שאופיני למקום ספציפי - הנרתיק בו הזרע מתמזג עם הביצית.
 
לשיטתך היריון בכלל לא אפשרי

במציאות, הזרע נפלט בנרתיק ושוחה משם למעלה, לרחם. לא נספג בו... מרחק לא קטן בשביל תא מיקרוסקופי.

כך גם ברקטום. תא לא בולע תא אחר סתם כך.
 

גנימדס

New member
דיפוזיה

היא לא תא שבולע תא אחר .
תא הזרע לא נבלע אלא נספג .

ה' ברא את גוף האשה עם נרתיק ,שחלות, רחם וביציות, במיוחד כדי לקלוט את הזרע. ושם הפעילות הביולוגית היא אחרת
 
שכחת חצוצרות

כמה מילים על פיזיולוגיה של תאי מערכת העיכול-
המזון שנכנס מהפה עובר דרך ארוכה מאד כדי לנצל ממנו את הרכיבים החיוניים לגוף.
במעי הדק, התאים מכוסים villi ,מעין שערות דקיקות שנועדו להגדיל את שטח הפנים שלהם ולהגביר את הספיגה.
במעי הגס לעומת זאת, מבנה זה חסר ובחלק זה מתקיימת בעיקר ספיגת מים ואלקטרוליטים.
בנוסף, ככל שמתקדמים מטה במורד המעי הגס, מופיעים יותר ויותר תאי גביע בין תאי המעי. תפקידם של
תאי הגביע הוא הפרשת ריר שנועד לצפות את הצואה בדרכה החוצה.

התאים המרכיבים את דופן המעי, אנטרוציטים, הם בעלי ממבראנה (כמו כל תא) שתפקידה הוא בין היתר למנוע כניסת חומרים מסוימים.
הממבראנה מכילה גם אנזימים שנועדו לסייע לה בפירוק חומרים ליחידות בסיסיות, ע"מ שיוכלו להכנס לתוך התא.
(למה למשל אנשים שרגישים לחלב משלשלים? בגלל חוסר באנזים לקטאז על גבי הממבראנה, מה שגורם ללקטוז להשאר בחלל המעי <ולא להספג בשום צורה> , לספוח מים ולהיות מותסס על ידי חיידקים וליצור יציאה מימית)
סוכרים אחרים, נכנסים לתאים באמצעות "העברה אקטיבית" תלויית אנרגיה, לעיתים גם בניגוד למפל הריכוזים (ולא בדיפוזיה).

בכל שפיכה יש תאי זרע (לפחות 20 מיליון במ"ל בגבר פורה) ונוזל זרע.
נוזל הזרע מכיל הרבה סוכר מסוג פרוקטוז (שמשמש מקור אנרגיה לתאים עצמם) ועוד מגוון של חומרים ואנזימים.
כמו שציינתי לעיל , סוכרים נכנסים לתאים באמצעות משאבה אקטיבית (מסוג GLUT, אם תרצה להרחיב את הידע שלך).
גם אם קיימת דיפוזיה למרכיבים אחרים בנוזל השפיכה, היא נעצרת כאשר מגיעים להשוואת ריכוזים. משמע, ש-50% נשאר בחוץ.
כך או כך, תיאורך מצב של "ולא נודע כי בא אל קרבו" רחוק מהמציאות.

ודבר אחרון, תאי הזרע עצמם הם תאים חיים, שכידוע לנו שוחים במרץ.
במעבדות פוריות ניתן להביאם למעבדה, גם שעה אחרי השפיכה עצמה בבית והם עדיין יהיו חיים בכוסית פלסטיק.
כדי שיהיה איזשהו ניצול אנרגטי שלהם, התאים חייבים למות ואז להיות מפורקים. תהליך שלוקח זמן שבו הרקטום עושה את מה שהוא יודע לעשות- לפלוט החוצה -
http://www.sfcityclinic.org/drk/menshealth21.asp
 

גנימדס

New member
ידע מרשים ביותר!!

אני מבין שהידע שלך מקיף יותר משלי- כל הכבוד... עם זאת אני תוהה- איך מחלות מין מדבקות? לפי ידיעתי מה שמדביק את הפסיבי (או האשה הנחדרת) הוא נוזל הזרע שנספג בתאי הרקטום . אתה אומר שהזרע מגיע למעי הגס שלא סופג אלא מפריש- אם כך - איך נדבקים במחלות מין?
 
דרך הדם

דופן המעי מצופה שכבה אחת של תאים ואילו דופן הנרתיק כמה שכבות.
בגלל העובדה הזו, נחשפים כלי דם בשכיחות גבוהה יותר במין אנאלי, מאשר וגינאלי.
למיטב ידיעתי, הוירוס נמצא יותר בנוזל הזרע (מאשר בתאי הזרע) וכשהוא מגיע לכלי הדם שנחשפים, הוא פוגש את התאים המאחסנים שלו - תאי T בעיקר ומתחיל להתרבות.
 
ובהסתייגות מה

אני משער שיש לוירוס דרכים גם לחדור לתאים עצמם ומשם להגיע לדם. צריך לקרוא ולהרחיב את הידע.
 
מרפרוף קצר

בנוסף לכך שהרקטם נפצע בקלות, באיזור הרקטום יש יותר תאים מסוג מסוים שלוירוס יש יכולת חדירה אליהם.

ועוד דבר שהתגלה לי - בנוזל הזרע הוירוס נמצא בתוך תאי דם לבנים (תאי חיסון שהם המאכסנים העיקריים שלו) ומופרש יחד עם תאי הזרע.
כך בעצם אפשרית הדבקה מחלב אם של אם נשאית לילד בריא.
 
לא מדויק

האפיתל של המעי אינו מכוסה ב-cillia.

אני טעיתי, התאים עצמם מכוסים ב-microvilli (שהם מעין שיערות) וכמה תאים ביחד יוצרים מבנה שנקרא villi.

לשניהם תפקיד של הגדלת שטח הפנים.

cilia מכסה אפיתל במקומות אחרים, כמו במערכת הנשימה ושם התפקיד הוא גריפת לכלוך.
 
שמע אחי איעצך, אולי תימנעו מחדירות

ישנם הרבה סיבות כבדות מישקל להימנע מחדירות. ישנם הרבה דרכי אהבה וחיבה יותר טהורים במימוש האהבה החד מינית .
 
למעלה