שאלה בהדרכה
- פותח הנושא MARCO20
- פורסם בתאריך
שלום
אני מניחה שאתה מתכוון לאמון, ולא לאימון.
ראשית חשוב להדגיש כי אמון הוא מפתח ליצירת קשר הטיפולי טוב ומועיל. שנית, אתה כותב "התלמידים מתקשים", ובעצם מאשים אותם בכך שלא נוצר הקשר. זאת לא אשמתם, וגם לא אשמתך, אלא בעיה במרחב שביניכם.
לפני שאני אענה אני אשמח לדעת באילו ילדים אתה מטפל? בעיות מוטוריות? רגשיות? התנהגתיות? קשב וריכוז?
אני מניחה שאתה מתכוון לאמון, ולא לאימון.
ראשית חשוב להדגיש כי אמון הוא מפתח ליצירת קשר הטיפולי טוב ומועיל. שנית, אתה כותב "התלמידים מתקשים", ובעצם מאשים אותם בכך שלא נוצר הקשר. זאת לא אשמתם, וגם לא אשמתך, אלא בעיה במרחב שביניכם.
לפני שאני אענה אני אשמח לדעת באילו ילדים אתה מטפל? בעיות מוטוריות? רגשיות? התנהגתיות? קשב וריכוז?
תשובה לשאלות שלך
ראשית כל, אני מודה לך על שענית לי ומאוד שמחתי לקראו את תגובתך המקצועית. אני מטפל בילדים עם קשיים מוטורים כמו סרבול תנועה, קושי בהפרדת תנועה וקואורדינציה , דימוי גוף נמוך. יש גם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובעיות רגשיות של חוסר בטחון. אך אני יותר מתקשה עם הילדים עם קשיים מוטורים. זה נכון שזה לא אשמתם אך איך אני מתמודד עם זה. בעיקר יש רגעים של קושי בתרגיל שבו הם נסגרים וקשה לי להוציא אותם משם. אודה לך מאוד אם תכווני אותי. מרקו
ראשית כל, אני מודה לך על שענית לי ומאוד שמחתי לקראו את תגובתך המקצועית. אני מטפל בילדים עם קשיים מוטורים כמו סרבול תנועה, קושי בהפרדת תנועה וקואורדינציה , דימוי גוף נמוך. יש גם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובעיות רגשיות של חוסר בטחון. אך אני יותר מתקשה עם הילדים עם קשיים מוטורים. זה נכון שזה לא אשמתם אך איך אני מתמודד עם זה. בעיקר יש רגעים של קושי בתרגיל שבו הם נסגרים וקשה לי להוציא אותם משם. אודה לך מאוד אם תכווני אותי. מרקו
הילה שליט רכיבה טיפולית
New member
הצעתי בנושא....
היי,
כמה הצעות שלי עובדות.
ראשית רכישת אמון זהו תהליך, הוא לא קורה לאחר שיעור אחד או שניים אלא לוקח זמן לרכוש אותו בייחוד עם עובדים על דברים שקשים לאותו רוכב. כי בסופו של דבר אתה מבקש ממנו לעשות משהו הדורש ממנו משאבים גם פיזים וגם נפשיים ו.
1. סיפור= אני הרבה פעמים מתחילה בכך שכל אחד מאיתנו צריך ספר משהו שקרה לו מצחיק, נחמד ואפילו איך היה בבית הספר. הסיפור הזה הופך אותי לבן אדם (לא נשמע הכי טוב, אך לא הייתה לי מילה טובה יותר לתאר למה הכוונה) ולא בהכרח למדריכה שלו. חוץ מזה אני נותנת לרוכב לבחור מתי לספר את הסיפור. בתחילת השיעור בסופו, מי מספר ראשון. בדרך כלל עוזר מאוד לרוכבים להיפתח וגם אם בהתחלה כל הנושא מאוד מאולץ. כמו שהרוכב מספר סיפור (משהו שקרה לו בחיי היום יום) גם המדריך מחוייב לאותה משימה.
2. לעמוד במילה שלך- בדרך כלל כאשר אני מציבה מטרה למשל: 3 צעדי ריצה, 5 צעדים של עמידה בארוכות. אני עומדת במילה שאמרתי ולא עושה יותר ללא רשות הילד. במידה והרוכב מוכן להמשיך לנסות עוד- מצויין. במידה ולא עוברים לתרגיל אחר ושבוע לאחר מכאן עושים שוב 5 פעמים נגיד עמידה בארכובות ואולי אפילו מעלים ל- 6 צעדים , אך בידיעת הרוכב. אני לא מפתיעה. לא מנסה לשכנע לנסות עוד אלא מכבדת את רצון הרוכב באותו רגע. כל עוד הוא עשה את המצופה ממנו שזה היה 5 צעדים של עמידה בארכובות, עמדנו במטרה שהצבנו לאותו שיעור. בדרך כלל יש להורים וגם אנשי טיפול את הרצון לנסות לדחוף כמה שיותר. ואולי אתה מכיר שתמיד אומרים לילד שזהו התרגיל האחרון, אבל בסוף מוסיפים עוד- כך נוצר חוסר אמון.
3. להציב מטרות קטנות ובכל פעם לעלות. סיבוב הליכה מסביב לגדר או רק בקו אורך. שווה להתחיל בקו אורך ולאחר מכאן לעלות, אולי אפילו להתחיל רק במספר צעדים. ההתקדמות צריכה להיות בקצב של הרוכב ולא בהכרח בקצב שאנחנו היינו רוצים.
4. לשבח , גם אם הרוכב לא בדיוק הצליח, אפשר לשבח על המאמץ
5 אחרון חביב- לתת לרוכב להחליט כמה הוא רוצה לעשות מהתרגיל. אפשר לתת לו 2 אפשרויות או לתת לו לבחור עצמאית. כמובן שיש לכבד את התשובה שלו ולקבל אותה. אם שואלים שאלה צריך לדעת להיות מוכנים לקבל תשובה שלא תמיד היינו רוצים לשמוע. למשל: כמה צעדים אתה רוצה לעשות ? 5 או 7. גם עוזר בלבנות אמון, וגם נותן לרוכב את הכוח לבחור ולהיות שותף פעיל בחלק מההחלטות בשיעור.
מקווה שהצלחתי לענות לך על חלק מהדברים.
הילה.
היי,
כמה הצעות שלי עובדות.
ראשית רכישת אמון זהו תהליך, הוא לא קורה לאחר שיעור אחד או שניים אלא לוקח זמן לרכוש אותו בייחוד עם עובדים על דברים שקשים לאותו רוכב. כי בסופו של דבר אתה מבקש ממנו לעשות משהו הדורש ממנו משאבים גם פיזים וגם נפשיים ו.
1. סיפור= אני הרבה פעמים מתחילה בכך שכל אחד מאיתנו צריך ספר משהו שקרה לו מצחיק, נחמד ואפילו איך היה בבית הספר. הסיפור הזה הופך אותי לבן אדם (לא נשמע הכי טוב, אך לא הייתה לי מילה טובה יותר לתאר למה הכוונה) ולא בהכרח למדריכה שלו. חוץ מזה אני נותנת לרוכב לבחור מתי לספר את הסיפור. בתחילת השיעור בסופו, מי מספר ראשון. בדרך כלל עוזר מאוד לרוכבים להיפתח וגם אם בהתחלה כל הנושא מאוד מאולץ. כמו שהרוכב מספר סיפור (משהו שקרה לו בחיי היום יום) גם המדריך מחוייב לאותה משימה.
2. לעמוד במילה שלך- בדרך כלל כאשר אני מציבה מטרה למשל: 3 צעדי ריצה, 5 צעדים של עמידה בארוכות. אני עומדת במילה שאמרתי ולא עושה יותר ללא רשות הילד. במידה והרוכב מוכן להמשיך לנסות עוד- מצויין. במידה ולא עוברים לתרגיל אחר ושבוע לאחר מכאן עושים שוב 5 פעמים נגיד עמידה בארכובות ואולי אפילו מעלים ל- 6 צעדים , אך בידיעת הרוכב. אני לא מפתיעה. לא מנסה לשכנע לנסות עוד אלא מכבדת את רצון הרוכב באותו רגע. כל עוד הוא עשה את המצופה ממנו שזה היה 5 צעדים של עמידה בארכובות, עמדנו במטרה שהצבנו לאותו שיעור. בדרך כלל יש להורים וגם אנשי טיפול את הרצון לנסות לדחוף כמה שיותר. ואולי אתה מכיר שתמיד אומרים לילד שזהו התרגיל האחרון, אבל בסוף מוסיפים עוד- כך נוצר חוסר אמון.
3. להציב מטרות קטנות ובכל פעם לעלות. סיבוב הליכה מסביב לגדר או רק בקו אורך. שווה להתחיל בקו אורך ולאחר מכאן לעלות, אולי אפילו להתחיל רק במספר צעדים. ההתקדמות צריכה להיות בקצב של הרוכב ולא בהכרח בקצב שאנחנו היינו רוצים.
4. לשבח , גם אם הרוכב לא בדיוק הצליח, אפשר לשבח על המאמץ
5 אחרון חביב- לתת לרוכב להחליט כמה הוא רוצה לעשות מהתרגיל. אפשר לתת לו 2 אפשרויות או לתת לו לבחור עצמאית. כמובן שיש לכבד את התשובה שלו ולקבל אותה. אם שואלים שאלה צריך לדעת להיות מוכנים לקבל תשובה שלא תמיד היינו רוצים לשמוע. למשל: כמה צעדים אתה רוצה לעשות ? 5 או 7. גם עוזר בלבנות אמון, וגם נותן לרוכב את הכוח לבחור ולהיות שותף פעיל בחלק מההחלטות בשיעור.
מקווה שהצלחתי לענות לך על חלק מהדברים.
הילה.
נשמע לי מההודעה שלך, ואולי אני טועה,
שאתהנותן להם תרגילים שגדולים עליהם, ולכן נוצרת חויה מפחידה וחוסר הצלחה. אני הייתי מפרקת להם את התרגילים לשלבים. למשל: אני מבקשת מילד לגלגל כדור על הצוואר של הסו עד האוזנים. אם הילד לא חושב שהוא יצליח, אני אומרת לו "בוא נראה כמה אתה יכול", ואחרי שהוא מראה לי כמה הוא יכול אני מבקשת עוד סנטימטר, ונותנ לו לנוח. ככה בכל פעם אני מושכת אותו עוד טיפה. הילד לומד שזה בסדר להגיד לי כשמשהו נראה לו קשה מידי, ושהיכולות שלו לחלוטין מקובלות עליי. לדעתי זה מרכיב חשוב באמון.
אני גם מאוד אוהבת להגיד לתלמידים "אני מבטיחה שתצליח, למרות שזה נראה קשה. אני יודעת שאתה יכול", אבל אז יש עליי אחריות לדאוג לחוויית הצלחה ווודא שהתלמיד מסוגל לעמוד בתרגיל. לעיתים אני אפילו עוזרת להם בלי שהם שמים לב בשביל ליצור תחושת מסוגלות. למשל: תלמיד שרציתי שיעבור מעל שורת קוולטים בטרוט והסוס גרר אותו אחד הצדדים. בפעם השניה עמדתי ליד הקוולטים עם שוט ביד, והסוס עבר בלי בעיה כי הוא קלט אותי, אבל הילד לא הבין שאני עוזרת לו. כך נוצרה תחושת הצלחה בתרגיל שבו הבטחתי שיצליח.
מאוד מאוד חשוב לא להבטיח הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן. למשל, אני אף פעם לא מבטיחה לילד על איזה סוס הוא ירכב בפעם הבאה. אני אורמת "אני אשתדל שתרכב על שוקו בשיעורים הקרובים".
כשאני אגיע הביתה אני אמצא במחשב שלי כמה מאמרים על אמון בטיפול ואנסה להעלות אותם לכאן (אמנם מדובר על טיפול פסיכותרפיה בסטינג של חדר טיפול, אבל אפשר להשתמש בחלק גדול ממה שכתוב שם גם ברכיבה)
שאתהנותן להם תרגילים שגדולים עליהם, ולכן נוצרת חויה מפחידה וחוסר הצלחה. אני הייתי מפרקת להם את התרגילים לשלבים. למשל: אני מבקשת מילד לגלגל כדור על הצוואר של הסו עד האוזנים. אם הילד לא חושב שהוא יצליח, אני אומרת לו "בוא נראה כמה אתה יכול", ואחרי שהוא מראה לי כמה הוא יכול אני מבקשת עוד סנטימטר, ונותנ לו לנוח. ככה בכל פעם אני מושכת אותו עוד טיפה. הילד לומד שזה בסדר להגיד לי כשמשהו נראה לו קשה מידי, ושהיכולות שלו לחלוטין מקובלות עליי. לדעתי זה מרכיב חשוב באמון.
אני גם מאוד אוהבת להגיד לתלמידים "אני מבטיחה שתצליח, למרות שזה נראה קשה. אני יודעת שאתה יכול", אבל אז יש עליי אחריות לדאוג לחוויית הצלחה ווודא שהתלמיד מסוגל לעמוד בתרגיל. לעיתים אני אפילו עוזרת להם בלי שהם שמים לב בשביל ליצור תחושת מסוגלות. למשל: תלמיד שרציתי שיעבור מעל שורת קוולטים בטרוט והסוס גרר אותו אחד הצדדים. בפעם השניה עמדתי ליד הקוולטים עם שוט ביד, והסוס עבר בלי בעיה כי הוא קלט אותי, אבל הילד לא הבין שאני עוזרת לו. כך נוצרה תחושת הצלחה בתרגיל שבו הבטחתי שיצליח.
מאוד מאוד חשוב לא להבטיח הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן. למשל, אני אף פעם לא מבטיחה לילד על איזה סוס הוא ירכב בפעם הבאה. אני אורמת "אני אשתדל שתרכב על שוקו בשיעורים הקרובים".
כשאני אגיע הביתה אני אמצא במחשב שלי כמה מאמרים על אמון בטיפול ואנסה להעלות אותם לכאן (אמנם מדובר על טיפול פסיכותרפיה בסטינג של חדר טיפול, אבל אפשר להשתמש בחלק גדול ממה שכתוב שם גם ברכיבה)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.