שאלה בגרפולוגיה

[tigris היחידה]

שאלה בגרפולוגיה

מה ההבדל בין כתב שלדי לכתב מפושט? תודה מראש

 

[TIME4U]

היי TIGRIS

כאשר מדברים על מבנה שילדי, מתכוונים לעיצוב פשוט של האות, כאשר האות נכתבת בקווים ישרים ונעמדת על הקווים העיקריים שלה תוך תנועה ישרה וממעיטה/מבטלת את הקשתות . ואילו המבנה המפושט- בא מתוך קיצור התנועה , בעיקר במבנה השילדי, או מתוך קיפוח המבנה המלא. כאשר במבנה מפושט יש לתת את הדעת לפישוט מבהיר/מטשטש קריאות ופוגם/משפר צורה- כשלכל פישוט כזה הפרשנות המתאימה לו. (אלו הן הגדרות שנלקחו מתוך התייחסותו של ישראל אודם בספרו "האדם וכתב ידו")

 

[שייקה לנדאו]

שאלה מצויינת!

ריקי, ההגדרה שהבאת מאודם לא רק שאינה מבהירה דבר, אלא היא אף מבלבלת. אם "פישוט המבנה בא מתוך קיצור התנועה, בעיקר במבנה השלדי" (האדם וכתב ידו, עמ' 263), משמע ששלדיות היא חלק מתופעת הפישוט,ולא עומדת בזכות עצמה. אודם כדרכו, לוקח דברים פשוטים ומקלקל אותם, ורק מסבך את קוראיו. שלדיות אינה קיימת כסימן עצמאי בגרפולוגיה הצרפתית, וניתן לפקפק בנחיצותה (אבל לא ניכנס לזה כאן). לעומת זאת, הסימן מופיע בכל הספרים מן האסכולה הגרמנית, והמקור הוא "כתב יד ואופי" של קלאגס, שהוא התנ"ך של הגרפולוגיה הגרמנית. במקור קלאגס מכנה זאת MAGERKEIT, מונח שניתן לתרגמו כדלות או רזון בניגוד למלאות. יש דמיון מסויים בין שלדיות להפשטה, וקלאגס דן בהם ביחד, ואף מבהיר היטב את ההבדלים ביניהם.למעשה שלדיות היא סוג שונה של הפשטה. ההפשטה היא השמטה של חלקים מגוף האות והשארת העיקר שמאפשר את זיהוי האות לעומת זאת, העשרה היא הוספה של חלקים לגוף האות, שאינם מעוותים את צורה או פוגמים בקריאות. קלאגס מטעים שהפשטה והעשרה אינן בהכרח מנוגדות, וכתב יכול להיות מופשט ומועשר כאחת. מלאות ושלדיות היא מעין סוג אחר של הפשטה, שמבוסס על מידת המלאות של הקשתות בכתב, ולכן עניינו בפרשנות של העיגול לעומת הקו הישר. זה יכול לנוע מקשתות בולטות ומנופחות ועד לאותיות שבנויות מקוים ישרים, תוך העלמה מוחלטת של הקוים העגולים. מכיוון שקו ישר הוא תמיד קצר יותר מקו קשתי, יש בזה מעין הפשטה, אבל קלאגס מדגיש שהתופעות הללו הן בלתי תלויות, וכתב יכול להיות מלא אבל מופשט כמו גם שלדי אבל מועשר. הנה דוגמה שקלאגס מביא לכתב שלדי אבל מועשר:

 

[שייקה לנדאו]

והנה הכתב של אוסקר ויילד, שקלאגס

מביא כדוגמה לכתב מלא אך מופשט.

 

[TIME4U]

תודה שייקה על ההבהרות.

 

[אודי בן יעקב]

על רגל אחת התייחסות למבנה האות

על סקאלה אחת הייתי מציב: רזון - מלאות - תפיחות = זו סקאלה שמתבססת על בחינת הנפח במוקדים ובאיזורים השונים ותו לא. סקאלה ב' תבחן את העמדת האות על קוייה העקריים, להלן פישוט האות, והיות שלא כל מפשטי האותיות זה אותו דבר, והציע "אודם" מלה ששמה "שלדי" - קרי שלד האות שמחייב צמצום וקיצור הענפים, הצעתי הבחנה בין השנים, שכן יש שוני גם בפרשנות. המפשט ישר הקו חזק יותר בניסוח, תמצות, הגדרה ממצה, אנליזה, המפשט הגמיש והחוטי עשוי לבלוט בנתונים אחרים. צידה השני של סקאלה זו יהיה "חוסר פישוט". סקאלה ג' תדון בתוספות לגוף האות מעבר לנחוץ, קרי בחוסר הפישוט והיא תמדד כ: העשרה - קישוט - גידוש. יש מקרים שבהם לא תהיה תוספת לגוף האות ובכל זאת, מרכיבי הלחץ מסוימים ינתבו אותו לכוון הפרשנות של "קישוט". בעוד שגידוש יחייב תמיד תוספת מבנית עמוסה. למשל: אליפסה צרה סימטרית תענה על קריטריון של פישוט/שילוד ואילו מרכיב הסימטריה, על אף שלא מתפיח את האות נכלל כתוספת משפרת בהשוואה לתבנית הבסיסית האופיינית של אותו כותב, ולכן ימדד גם כ "קישוט". כלומר, לא השוואה כללית לתקן כלשהו, אלא לעיצוב האופייני הסמוי מהעין של אותו כותב. צידה השני של הסקאלה יביא אותנו למבנה הקיפח - "קיפוח" אברים פוגם. המלה "קישוט" היא המבלבלת מכולם שכן לא מדובר בקישוטי חנוכה אלא בתוספות הסתגלותיות לגוף האות, למימד הלחץ, לסידור הארגוני ומסייעת לנו בהבנת המעטפת, הפרסונה. מגוון השילובים רב ולא תמיד האות היא יחידת האבחון הקטנה ביותר, באותה אות יתכנו גם כן שילובים וזאת מהטעם הפשוט, יש בנמצא אנשים שתכולתם הרגשית נפשית היא "מלאות" ואילו כושרם האינטלקטואלי מיטיב לפשט דבר לעיקריו. היעדר הפישוט במקרה שלהם לא מעיד על מחסור נניח בראית העיקר אלא למשל בחוסר רצון להיות הגיוני, ברצון לקבל את האהוב כפי שהוא מבלי לנתח את חולשותיו ועוד. השלדי ימדד בקווים אנכיים ואלכסוניים אך לא באופקיים. ואחרון, לחדד את מה שכבר כתבתי, ואולי נבלע בטקסט, מקצת התופעות נקבעות בהשוואה גם לעיצוב האופייני הספציפי של אותו כותב. למשל: אדם שכתב ידו מורכב מקווים ישרים וממעט בקשתות, יכתוב נניח את האות ח' משני קוים ישרים צרים נפרדים האחד מהשני והתייחסותו נניח לבת זוגו תהיה טכנית, יבישה, לקונית חסרת חיים. היה ובמוקד אחד יקשית מעט את ה ח', ירכך את הישר, יעשיר אותו, עדין, אובייקטיבית האות מפושטת, או שלדית, איך שתרצו אך לכך נוספה העשרה, או קישוט. בהשוואה לכותבים אחרים ההקשתה לא מושכת תשומת לב אך לאור העובדה שעיצובו האופייני ישר קו בהחלט אפשר שלגביו הקשתה ברמה כזו היא כברת דרך משמעותית. בניגוד לעבר הוא כבר זוכר יותר ימי הולדת, מבין את חשיבותם, טורח לקנות פרחים, מבין שזה חשוב לצד השני וכד'. לא כל כך ראוי להתייחס על רגל אחת לנושא זה, לבטח לא כול מה שנכתב מדויק, אבל אם זה יתרום לדיון - עשינו משהו. בסופו של דבר, לא נעים להישען על קלאגס אי שם מהמאה הקודמת.

 

[TIME4U]

אודי, ממש יעיל ומעניין, נהנתי לקרוא

 

[אודי בן יעקב]

חן חן לך, נקווה

ששייקה עסוק בכתיבת ספרו ולא יתפנה לעשות מאתנו קציצות..

 

[TIME4U]

שייקה, המצרכים לקציצות מוכנים../images/Emo8.gif

יהיה פה קצת אקש'ן?! ומה...התחלת בספר השני (זה, זה שאני מחכה לו)? (מיקי, זה בסדר, קחי את הזמן שלך ותרגישי נוח)

 

[שייקה לנדאו]

קציצות? אני תמיד מעדיף חתיכות שלמות

אודי, ממה שהספקתי לרפרף, ההערות שלך מרתקות. אני רואה למצוא את הזמן לקרוא יותר בתשומת לב, וכרגע אני כולו עסוק במאמר על מישון (לא הספר) שאני כרגע מתרגם לאנגלית (עם מתרגם מקצועי) עבור כתב העת של שילה לאו. הגירסה העברית קצת מוכנה, וברגע שאסיים שיפוצים אחרונים, אשים את המאמר לעיונכם.

 

[TIME4U]

יופי, שיהיה בהצלחה שייקה

אני שמחה בשבילך. (וסניקר, אני מנסה לחשוב על מה שכתבת בשרשור למעלה, עולה לי רעיון לפתח איזשהו שרשור מעניין בנושא, אחזור אח"כ)

 

[שייקה לנדאו]

תודה