שאלה אתית קשה

[מינימאוס4]

שאלה אתית קשה

שלום לכולם זה כמה זמן אני חושדת שלאמא שלי מתחיל תהליך דמנטי שאני מזהה כאלצהיימר. היא שוכחת דברים ומודעת להדרדרות הזו ולחוסר האוריינטציה וקשיי הריכוז שלה. עם זאת, היא לא חושבת להבדק ולדעתי- לא רוצה לדעת. השאלה שלי- האם יש טעם לרמוז לה? האם יש טעם שתלך לאבחון? המחשבה שלי היא שגם ככה אין מה לעשות עם זה- אז אין טעם לאבחן ואין טעם לספר לה. זה רק יצער אותה וידכא. מה דעתכם\ניסיונכם בנושא? כמו כן- איך עלינו כמשפחה להיערך לקראת הבאות? אפוטרופסות וכד'. בתודה!

 

[ronnyw]

אכן, שאלה קשה...

לדעתי - חייבים לבדוק אותה. התופעות שציינת מגיעות עם אלצהיימר, אבל מגיעות גם עם סיבות אחרות שחלקן ניתנות לריפוי או לפחות להטבה. כדאי לוודא (ע"י בדיקה של רופא שמתמחה בכך) אם זה "סתם אלצהיימר" או אולי מחסור בחומר בגוף (B12) או אטמים במוח וכו'. וגם אם זה "סתם אלצהיימר", קיימות תרופות שמאיטות את התפתחות המחלה (יש שמאמינים בהן ויש שלא, אבל שווה ללמוד את הנושא ולהחליט). ועוד דבר: אם זה אכן אלצהיימר, זו מחלה שתמשיך ותיגבר, ככה שהבריחה שלכם ממילא טובה רק לזמן מוגבל. האם לרמוז לה? לדעתי לא. היא חשה שמשהו רע קורה. הגברת החרדות והחששות שלה לא יועילו. להפך, אם היא באמת תבין לקראת מה היא הולכת, היא תהיה אומללה. יש שלב במחלה (כל זה נכון אם אתם באמת ב"מחלה") שהסביבה מתחילה לעטוף את החולה במסכת "שקרים לבנים" שמטרתה להימנע מויכוח, להקל עליו, לשכנע אותו לעשות דברים. אולי אתם כבר שם...) מבחינת הערכות: אני מאמינה גדולה בקריאה ולמידה... יש ספרים, יש קבוצות תמיכה, ויש את הפורום הזה שסתם עילעול ודפדוף בדפיו יתן לך עולם ומלואו של מידע. אמנם אתם רק "בכיתה א'" והפורום מכיל חומר של בי"ס יסודי עד אוניברסיטה, אבל זה נותן תמונה והבנה למה שהולך לקרות. ובאופן יותר פרקטי: השגיחו על הדברים הבסיסיים. האם אוכלת סדיר? לוקחת תרופות סדיר? מטפלת בנושאי הגיינה באופן מספק? (נשמע נידנוד, אבל החולים - כבר בתחילת המחלה - שוכחים אם אכלו או לא, אם לקחו תרופות או לא, אם התרחצו וכו', ואז או שלא עושים זאת כלל או שעושים כיפליים...) האם נוטה לשיטוט? האם מסתדרת עם הדלקת/כיבוי גז, נעילת דלת כשיוצאת (או כשנמצאת בבית לבד), האם יודעת להתקשר כשצריך? כל זה תלוי, כמובן, אם היא מתגוררת לבד או לא. כספים (נושא שהזכרת): האם מסתובבת עם כרטיסי/אשראי, צ'קים? האם מישהו מבני המשפחה שותף לחשבון שלה? (אפוטרופסות הוא תהליך מורכב וארוך, והיא צריכה להיות מספיק חולה כדי לעבור אותו. אבל כדאי להיזהר בנושא כספים כבר עכשו. אם זה קריטי "תאבדו" את כרטיס האשראי שלה. נוהגת? תוודאו שתפסיק. ועוד ועוד. יש המון "עשה/אל תעשה", אבל אני חושבת שקודם כל כדאי שתיבדק, שתדעו איפה אתם חיים ואז תערכו הלאה. ואנחנו פה בשביל לענות...

 

[ליאורלילי]

מחזקת כל מה שרוני-דרורה כתבה

יקרה, גם אני חושבת שהאבחון חשוב מאד במיוחד אם יש מה לטפל ולעזור לאמא ודבר נוסף חשוב שהזכרת שהיא מודעת למה שקורה לה ולכן אני מניחה שגם נכנסת לדכאון מזה, רופא מומחה לאחר האבחון יכול לרשום לה כדורים נגד דכאון וזה יגרום לה להיות יותר רגועה ושמחה וזה בעצם מה שחשוב לנו, מקווה שיהיו לכם רק בשורות טובות, טובה

 

[ענתי44]

למרות זאת חייבים לפעול

אני מבינה לליבך ועמדתי לפני שבע שנים במקומך. אנחנו לא שיתפנו את אמא בחשדות אלא קבענו לה תור לאיבחון. למרבה המזל אמי שלי רחשה כבוד ללובשי חלוק לבן, גם אם מדובר בעובדת משק. הרופאה הניארולוגית שטיפלה בה אמרה לאמא שהיא רוצה שרופאה חברה תבדוק אותה ואמא לא התנגדה. לאחר האיבחון הרופאה המאבחנת הסבירה לאמא שלי, שכולם מזדקנים ויש מי שזה קורה לו קצת מוקדם ולא צריך להלחץ. ואמא קיבלה את זה. בכלל יקירה, אני מאז המחלה מייפה לאמא את החיים, מונעת ממנה מידע שעלול לגרום לה רע, למשל פטירה של אנשים, לא משתמשת בשם אלצהיימר שמאוד מפחיד אותה. לדוגמא כשאמא נפלה ושברה את הירך אני ליוויתי אותה לניתוח ומאחר והיא פחדה מניתוח אמרתי לה שהרופא לוקח אותה למקום בו מתקנים רגל שבורה. לא דיברתי על ניתוח ונתתי לה תחושה שזה כמו חדר גבס. מאחר ואלצהיימר זו מחלה שאי אפשר להתעלם היות והחולה מפסיק לתפקד את חייבת איבחון. במקביל להיערך לטיפול בה. איבחון של המחלה יאפשר לך לפתוח לה תיק לקבלת סיוע סיעודי המגיע לה לפי חוק סיעוד ועל כן למרות השאלה המצפונית המובנת חייבים לאבחן. בהחלט לא חייבים לספר לאמא. ממולץ שלא לומר לה מפורשות. במידה וחששותיך מוצדקות אסור להשאיר את אמא לבד. אני אספר לך רק מספר דברים שקרו לנו לפני האבחון. אמא הלכה לאיבוד, בלעה מנת יתר של הכדורים הקבועים, השאירה סיר על הגז והחמור שעבדה בגינה שלה ומצאתי אותה משופדת בשמלה למוט ברזל שהיה נעוץ בגינה כתומך לשיח. מאותו רגע אמא לא נשארה לבד.

 

[zs1957]

יש ללכת לאבחון

למרות שאמך איננה רוצה ממולץ ללכת לאבחון במרפאת הזכרון. שם יבדקו אם היא סובלת מדמנציה או רק דיכאון ובהתאם לכך תקבל טיפול תרופתי.חשוב גם לכם כמשפחה לדעת על מצב בריאותה ולטפל בהתאם. בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!!!!1 זהבה