שאלה (אם אפשר)

[elley]

שאלה (אם אפשר)

אני סטודנטית שנה א' לרפלקסולוגיה, שקוראת פה כבר זמן מה ונהנית מהאנשים, האוירה והרעיונות שזורמים פה. הייתי שמחה לקבל כל מידע נוסף על דרכי טיפול, טכניקות, זויות ראיה ומחשבה, בעיקר בגלל שרפלקסולוגיה מאד מדברת אלי, ואני שמחה מאד שפגשתי בה.

תודה מראש

השאלה שלי היא כזו: במקרה של מטופלת שמסתבר שהיא מאד רגישה לטיפול רפלקסולוגי (ריאקציות רציניות לאחר כל טיפול) - איך הייתם עובדים איתה? איך הייתם מאזנים? הבחורה הגיעה למצב שהיא לא רוצה שיגעו בה בכלל, למרות שהיא טיפוס שאוהב מגע. איך הייתם מתמודדים עם זה? הבחורה מודעת מאד לעצמה ולגופה, ויודעת לאזן ול"תקן" לנכון לה. עם זאת, בעקבות הטיפולים שמקבלת ישנן ריאקציות שממש מפילות אותה (פיזית), והיא אינה מסוגלת לתקן בעצמה. מה עושים? (אם צריך מידע נוסף רק תגידו) ושוב תודה

- על התשובות ועל שאתם פה.

 

[ילדונת ֽֽֽ]

האם ניסית לעשות טיפול רפלקסולוגי

בכף היד ? ואם כן האם היא מקבלת את אותם ראקציות ? האם תוכלי לתאר את הראקציות אותם היא מקבלת קצת יותר בפירוט ??

 

[elley]

הריאקציות

כאשר עובדים על איבר או מערכת, האיבר או המערכת מגיבים בחוזקה לטיפול שניתן, הרבה יותר ממה ש"הוכנס". למשל, באחד הטיפולים היתה עבודה על מערכת העיכול (באנרגיות "רגילות", כחלק מטיפול בכל המערכות עם התמקדות במערכת העיכול). הריאקציה היתה לילה שלם בשירותים, כולל רעידות, צמרמורות, כאבי בטן, כשכל המערכת מתרוקנת בתקיפות רבה. לישון המטופלת לא ישנה באותו לילה כמעט בכלל, והיתה מותשת לחלוטין, גם באותו לילה וגם בימים שלאחר מכן. מכיון שמדובר בתקופת לימודים עדיין, המורים מעדיפים שנעבוד על הרגליים ולא בידיים (וגם לא מלמדים אותנו עבודת ידיים). עוזר?

 

[csh018]

עכשיו שיש תאור גם לראקציה העינין

יותר ברור. עבדת בצורה יפה מאד על אזור מע' העיכול אזור המים הוא אזור הרגשות, כנראה שהצלחת להגיע לאותו מקום שהמטופלת שלך מסיבותיה לא רצתה לגעת ואת באת ועוררת אותם. ותגובת התרוקנות חזקה למעשה שאני מתרגם אותה ל.... זה הלם. זה פחד אני לא מאמין שזה קורה לי כאשר המטופלת לא מסוגלת לעכל, להפנים, להוציא משהו מהאירוע שעבר עליה והיא פשוט בטראומה, בהלם. מרב פחד היא לא שלטה במערכת העיכול. ולכן אני מאד מסכים עם דבריו של VCA שאמר שיש פה עינין של שליטה. כל העינין של מרגישה טוב הוא מתקפדת את יכולה לבדוק כמה הגידים שלה בכף הרגל מתוחים וזאת גם כדי לאמת כמה היא מנסה להסתיר ולא להוציא החוצה. יתכן והבריחה שלה היא מכיוון שהיא עדיין לא מוכנה או בשלה להוציא החוצה חוייות אלו או שהיא מרגישה שאין לה על מי לסמוך כאשר היא תוציא את החומר היא תצטרך תמיכה והיא תצטרך להיות מספיק חזקה פיזית לעבור את הזמן כאשר אותם חויות עולות. בהצלחה שלומי

 

[elley]

תודה רבה ../images/Emo20.gif

לאחר אזון האלמנטים הרגל חזרה להיות הרגל ה"מקורית" - יחסית מאוזנת (כל אלמנט במקום שלו, מלבד כמה נקודות ספציפיות שאנחנו יודעים מאין הן באות), אין מתח כלל. מה שכן, לאחר האזון כף הרגל התכסתה במעין "דוק" של עור יבש - לדעתי "שיריון הגנה" של אויר (הבחורה טיפוס אויר לגמרי, וזו לא הפעם הראשונה מאז שהתחילה טיפול שעולה כזה "שיריון". בפעמים הקודמות עבדה על עצמה בדימיון מודרך והכיסוי התקלף) רגל מאד "מקבלת", וממש לא חוסמת. מצד אחד, מתאים לי מאד נושא של טראומה והלם מול רגשות. מצד שני, הבחורה לחלוטין לא מבינה מאיפה התגובות האלה מגיעות. היא לא טיפוס נחבא אל הכלים או פחדן במיוחד, והנחת הבסיס שלה היא כן להתמודד עם מה שיש וללמוד ממנו כמה שאפשר. היא יודעת מי היא ומה היא, וההתמודדות שלה עם העולם מגיעה ממקום של בטחון עצמי המבוסס על שנים של עבודה להכרת עצמה. אם יש באמת הלם, או נקודה בה היתה הטראומה, היא לחלוטין לא מודעת למה זה יכול להיות או מאיפה זה מגיע. "יתכן והבריחה שלה היא מכיוון שהיא עדיין לא מוכנה או בשלה להוציא החוצה חוייות אלו או שהיא מרגישה שאין לה על מי לסמוך כאשר היא תוציא את החומר היא תצטרך תמיכה והיא תצטרך להיות מספיק חזקה פיזית לעבור את הזמן כאשר אותם חויות עולות" - זה דוקא כן מתחבר לי. איך אפשר לעזור לה? הבחורה מאד חיובית ושמחה, ועושה לי ממש רע לראות אותה ככה דוחה את העולם שוב.

 

[csh018]

צורות של פחד

את אומרת שהיא עם ביטחון עצמי וזה פשוט מזכיר לי צורת ביטוי של התמודדת עם פחד. פחד ליאנג - שליטה, אלימות, תוקפנות, החצנה.- פחד חם. פחד לין - איבוד שליטה, קיפאון, חולשה.- פחד קר. לגבי טיפול עפ"י התאור שלך הייתי עובד לאו דוקא אלמנטים אלה צאקרות, ובעיקר 1 ו-2 לחזק את הבסיס. והייתי מתחיל את הטיפול באחיזה של הברכיים מטעין אותם ומשדר חם ביטחון ושיחרור של הפחד. בסיום הייתי עושה הטענה של אנרגיה ע"י הרמת העקבים. בהצלחה סיפור מאד מעניין ( האם את יכולה לצלם או לצייר את כפות הרגליים) וברוח ימים אלו שלום ושלווה שלומי

 

[elley]

csh18, להזכירך,

אני סטודנטית שנה א' לרפלקסולוגיה, ככה שאני לא ממש בקיאה בצ'אקרות

ולגבי הפחד - הבחורה לא מפחדת. היא בת 31, ובערך מגיל 12 היא עובדת על לגלות מי היא באמת, בפנים, איפה שאף אחד לא רואה. היא במקום כזה שהיא מקבלת את עצמה די יפה - מודעת לפגיעות ומרשה לעצמה להיות פגיעה, מוכנה לקבל שהיא עושה טעויות ושזה בסדר (למשל). היא מאד זורמת, מאד שמחה ומאד מקבלת. הבטחון העצמי שלה מגיע באמת מהמקום של "אני יודעת מי אני, מה אני יכולה ומה לא יכולה, ולכן יש דברים שאני לא אדע לעשות טוב אבל זה בסדר". הבטחון העצמי אינו מוחצן או אגרסיבי - הוא מגיע מהמקום של "אני פה וזה בסדר. רוצים תצטרפו, לא רוצים לא חייבים, אני פשוט אמשיך בדרכי". יכול להיות שהריאקציה הגיעה בעקבות משהו "קבור", שאפילו היא לא מודעת אליו? ואם כן, איך עוזרים לה להתמודד איתו? והאם צריך להתמודד אתו בכלל? האם העובדה שקו הפרידה שלה הוא אויר יכול לרמז על משהו כאן? אני אנסה לארגן תמונות של הרגליים

(אבל זה בטח לא יהיה היום)

 

[csh018]

אלי אני זוכר!!!

אך אני לא זוכר מה לומדים בכל שנה ויותר נכון בכל בי"ס מתגברים נושאים אחרים, לדוגמא אני בכלל לא למדתי צ'אקרות במסגרת לימודי רפלקסולוגיה. ד.א יש במאמרי הפורום תשובה של מאיה בנושא צאקרות. ולשאלתך את אומרת שהבחורה מגיל 12 היא עובדת על לגלות מי היא באמת. לכן יש משהו שיושב ומפריע מציק או לא פתור ( אולי אפילו מגילגול קודם). יש כל מיני טכניקות שמעלות את ה" ג'יפה" מלמטה. לכן אולי כרגע את תתמקדי בחיזוק אלמנט אדמה ואיזון בין האלמנטים. ותסבירי לי למה את מתכוונת האם העובדה שקו הפרידה שלה הוא אויר יכול לרמז על משהו כאן? מה זה קו פרידה? שלומי

 

[elley]

קו פרידה

הוא קו שמרמז איך האדם נפרד - מבית (מעבר דירה לדוגמא), מאנשים (במקרי מוות או מעבר שלהם למקום אחר), מתקופות בחיים וכו'. לפי מה שהצלחתי להבין מהמורים שלי (והם לא ממש הרחיבו בנושא)

קו פרידה באיכות אדמה - האדם חווה את הפרידה כאבדן של משהו בסיסי בקיום שלו

קו באיכות מים - פרידה עם הרבה רגש (חיובי או שלילי, זה כבר תלוי בעוד גורמים הקשורים לאותו אדם)

קו באכות אש - יש הרבה רעש וטררם

קו באכות אויר - המורים שלי ממש לא פרטו, מעבר לכך שאלה אנשים שמתנתקים מעצמם ושצריך להזהר איתם. למה וממה הם לא פרטו. ובדיוק בגלל זה נראה לי שיכול להיות שיש פה משהו. אבל מרמז על מה אני עוד לא בטוחה. אני אשמח לשמוע רעיונות. כעקרון מדובר בבחורה מאד יצירתית, שעשיה מאד חשובה לה וממלאת אותה באנרגיות חיוביות. כשהיא לא יוצרת היא "שוקעת" ורע לה. היא גם מאד מחוברת גם לעצמה וגם לקורה אותה וסביבה. בחורה מאד תומכת באחרים, אבל אני חושבת שהיא לא מרגישה שיש לה עצמה על מי להשען. אני צריכה לבדוק את זה.

 

[עדי אש]

שלום elley

אשמח אם תוכלי להסביר איפה ממוקם קו הפרידה ולמה הכוונה בקו מאיכות (המלה איכות לא מובנת לי) תודה עדי

 

[reflexin]

../images/Emo24.gif

אני חושב שצריך לעבוד הרבה על הסולר. לעבוד על האצבעות - איזור האוויר,הגידים. לאזן בין היסודות ולנקז את מערכת השתן והעיכול. אם היה כאן צילום של הכפות זה היה מועיל מאד לדיון

 

[vca]

איך זה נשמע לי שהיא טיפוס של שליטה

זה יכול להיות ? מה אומרים המורים שלך ? האסיסטנטים ? תני בבקשה דוגמא לריאקציות שמפילות אותה. קודם כל אוהבים ריאקציות. זה מראה על דרך, תהליך, שינוי, התקדמות. ייתכן כי טיפול רפלקסולוגי עדין יעזור לה לתגובות קשות פחות. ייתכן כי טיפול על כל הגוף, או לפחות על עמוד השדרה להרגעה לפני הרגליים, יוכל לעזור לה לקבל את הטיפול הרפלקסולוגי טוב יותר, למרות שנראה שזה עובר בסדר. המון בהצלחה.

 

[elley]

../images/Emo4.gif

המורים לא ממש אמרו לנו משהו יותר ספציפי מאשר שזה חשוב שנמשיך בתהליך, אבל שקודם כל צריך להחזיר את הבחורה לאיזון, ומשם נתחיל שוב. בגלל זה אני גם פונה אליכם, לרעיונות נוספים. הבחורה קיבלה טיפול של איזון אלמנטים (כל אלמנט במגע שלו). התגובה היתה מיידית. כלומר - שוב ריאקציה, חיובית אמנם, אבל רואים שכל מגע קל שבקלים משפיע עליה עמוקות. הבחורה מרגישה יותר טוב, אבל ממש לא רוצה להמשיך את הטיפול. היא מרגישה טוב - אז למה לקחת צ'אנס ואולי לקלקל שוב? ואצלה כל קלקול הוא ברמות אינטרגלקטיות, אז זה שיקול בהחלט רציני. אני מסכימה שריאקציה בגדול היא דבר חיובי. מצד שני, צריך לקחת בחשבון מהי הריאקציה, והאם היא באמת משרתת את מטרתנו, שהיא להועיל ולשפר את מצב המטופל/ת. אם כל מה שאנחנו מקבלים זה מטופלת סובלת, אני לא חושבת שהריאקציה במקרה הזה היא חיובית, או מובילה למשהו חיובי. לגבי שליטה - הבחורה מגדירה את עצמה כ"קונטרול פריק בגמילה"

. היא עובדת על עצמה כבר הרבה מאד זמן על נושא השליטה, והתקדמה המון (בעיקר עבודה במודעות ודמיון מודרך). היא מגיעה לטיפול מתוך רצון כן להשתפר, לפתוח ולקבל דברים חדשים, ומתיחסת לטיפול בתור "השלב הבא" של ההתפתחות שלה, שלב שהיא מאד מאד גאה שהצליחה להגיע אליו בכלל. היא הרבה יותר זורמת ופתוחה לעולם, לרעיונות ולאנשים מאשר היתה בעבר. הריאקציות האלה עושות "הפוך על הפוך", כי הן בעצם מחזירות אותה לנקודה של "יגעו בי רק כשאני אתן שיגעו בי" לא מתוך נקודת בטחון וכח אלא מתוך הגנה עצמית, מתוך התקפדות (מלשון קיפוד, שמתכדרר ומפנה את קוציו החוצה לתוקף). לדעתי זה ממש לא שיפור, אלא אפילו רגרסיה.

 

[avorly]

elley, ברוכה הבאה בצל פורומינו

ניסית אולי להוריד עוצמות של התכווננות בטיפול? ובאמת- מה אומרים המורים?

 

[reflexin]

צילום כפות הרגליים

אני ממליץ לך לצלם את כפות הרגליים כולל גב כף הרגל במצלמה דיגיטלית איכותית (שווה להשקיע) ולהעביר לכאן העתק של התמונות וכך נוכל לראות ולנתח את המצב יותר ברצינות ובצורה מעמיקה.

 

[avorly]

קבלי קודם את אישורה לכך../images/Emo70.gif

 

[elley]

ברור !

בגלל זה זה יקח כמה ימים.

 

[avorly]

אנחנו פה, ממתינים בסבלנות.....

 

[elley]

לא שכחתי אתכם ../images/Emo20.gif

המטופלת הפסיקה את הטיפול, לחלוטין לא מוכנה שיגעו בה. אז אני גם לא יכולה להביא תמונה של הרגליים. נו טוב, מכל אחד ואחת לומדים משהו

יום מוצלח לכולם