למה ציונות=גזענות
כל עוד אתה מדבר על ציונות במבט פנימה אין כל כך בעיה, יהודים החליטו שהם עם ולאום ורוצים להקים מדינת לאום, כמו עמים רבים במאה העשרים - שיהיה לכם לבריאות. נעזוב לרגע שהטענה להיותכם עם בעייתית אפילו יותר משל רוב ה"עמים" האחרים. רוב העמים התארגנו במקום מושבם והפכו בהדרגה את צורת הארגון הפוליטי שלהם למדינת לאום, כולל יצירת התפיסה של קיום של לאום. היהודים לעומת זאת שהיו פזורים החליטו להקים מדינה במקום חדש (ישן?) שהיה, מה לעשות, שטח כבוש ומאוכלס ולא שממה שהופרחה כמו שאתם אוהבים לספר לעצמכם. פה השלב שבו הציונות נהיית גזענית, כי כדי להיות לא גזענית בעיניי עצמה היא בחרה להתעלם ופעמים רבות לפגוע בקיומם ואו זכויותיהם של שאר תושבי השטח שבו הוקמה מדינתם. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שמוגדרת כשייכת לקבוצה אתנית ולא לאזרחיה. גם אם הגרמנים נניח טוענים שהם היו שם אלפי שנים קודם והם היו עם (אפילו שהם לא), כיום לפי חוקי המדינה גרמני זה מי שהוא אזרח גרמניה, וחוקי האזרחות לא מבוססים על השתייכות גזעית או אתנית אלא על קריטריונים שנחשבים לגיטימיים. בישראל התחכמו והקימו מדינה שכביכול שייכת רק לקבוצה אתנית אחת, מה שאומר שכל מי ששיך לקבוצה הזאת המדינה היא שלו גם אם הוא לא גר פה ואנשים שחיים פה כאזרחים הם לא שייכים למדינה כי הם לא בני הקבוצה האתנית הנכונה. זה גזענות, פשוט מאוד. זה "זכותכם", כמו ש"זכותכם" גם להיות מדינה פשיסטית, אבל זה לא דמוקרטיה כמו שרוב בני האדם מבינים אותה. סמי סמוחה טבע את המונח המאוד מתאים לישראל - אתנוקרטיה - משטר שמבוסס על השתייכות אתנית. כל עוד מדינת ישראל מגדירה את עצמה כיהודית, במובן האתני ואו הדתי (לא נכנסנו לדתי, שם ישראל שוכנת בחברותה לצד מדינות כמו הוותיקן ואירן) היא מדינה גזענית. תאר לך מצב שארהב הברית (שגם לה לא חסר בגזענות, זה לא שהיא כזה אורים ותומים מבחינתי) היתה מגדירה את עצמה כמדינה לקוקזיאנים (לבנים) בלבד, כולל כל ההגדרות שהגדרת, או לחילופין שהיא מדינה לפרוטסטנטים, ומכאן שהיהודים וכו הם אזרחים סוג ב' בהגדרה כי מה לעשות ככה הם רוצים. אז בפועל הדברים הללו קיימים, אבל לפחות תוציא אותם מספר החוקים. אצלנו מסתובבים עם זה כאילו זה סיבה לגאווה. לי אין בעיה כל כך אם נהפוך למדינה ערבית. כמי שמשתייך למעמד המיוחס במדינה היהודית לא הייתי רוצה לוותר על הזכויות שלי אבל זה לא אומר שלשם כך אני מוכן להמשיך לדרוך על הזכויות של האחרים, אני לא רוצה פגיעה בזכויותי אלא שיפור זכויותיהם של שכניי ורעיי. אני גם מוכן לסבול פגיעה מסוימת שתבוא בתהליך של תיקון האפליה הקיימת (למשל העדפה מתקנת של פלסטינים). אני גם לא קונה את הנוסחה שזה או זה או זה, או שאני מנצל או שאני מנוצל, הגישה הזו היא שורש הבעיה, לא הסתכלות אובייקטיבית עליה. על סמך מה אני מבסס את החלומות שלי? על היכרות רבת שנים ומעמיקה עם בני אדם. מפתיע, לא? (תסלח לי אם אני אתעלם מהשאלות הרטוריות). התשובות שלי מתייחסות אלי כאדם ואין בכוונתי להיות מנהיג ציבור ואם הייתי נקלע לסיטואציה נוראה שכזו מיד הייתי פועל כדי לשנות את התפיסה של הארגון הפוליטי, ובוודאי שהייתי נוקט באותו קו קיצוני ורדיקלי (אגב, לא קיצוני בעיניי, בעיניי שפוי, ורדיקלי בוודאי שכן - אתה יודע מה ההבדל?), הנה אני נוקט בו ברגע זה, אני מפיץ אותו הלאה. אתה מתכוון אם הייתי יכול מהיום למחר לפרק את הצבא? בשביל שזה יקרה צריכים לקרות עוד הרבה דברים אחרים שאם הם יקרו בוודאי שכן, מהיום למחר, ואז גם סביר שזו לא החלטה שלי אלא של כולנו. זאת הכוונה ברדיקלי, זה שינוי עמוק, זה לא לשחק בכאילו שאם מחר הייתי רושממשלה האם הייתי מפרק את הצבא כי אם מחר הייתי רושממשלה אז הייתי אריק שרון ובחיים לא הייתי מפרק את הצבא ואם לאריק פתאום היה נכנס ג'וק בראש והוא היה מחליט לסגור את הצבא היו הורגים אותו לפני שתספיק לומר חוות השיקמים.
