שאלה או מצב...

[ענבר1]

שאלה או מצב...

זה רע להעניק לאדם הרבה אהבה ותשומת לב בלתי פוסקת? כי איכשהו הבנתי מאדם מסוים(שמכיר אותי לא אותו) שזה רק ירגיל אותו ואז אתה תילקח כמובן מאליו והבעיה היא שאני לא אוכל להיות קרה או אדישה לאותו אדם ומלכתחילה הרגלתי את אותו אדם (נקרא לו לצורך העיניין פלאונדר) ליחס גבוהה ממני לא רק בגלל שרציתי אלא בגלל שלא יכלתי ואני גם לא יכולה אחרת זאת טעות מצידי?

 

[גרא.]

הענקת הרבה אהבה ותשומת לב..

בלתי פוסקת לאדם שאת אוהבת,אינה יכולה להיות חד סטרית,אלא דו כיוונית.. ואם זה,אין כלל רע בסוג יחסים מעין זה.אלא שאת מתכוונת,לפחות כך ניתן להבין ממכתבך שזהו יחס חד סטרי,לא מאוזן,בן את נותנת הרבה יותר ממה שאת כנראה מקבלת..גם אם את נגררת לכך בעל כרחך,כפי שאת אומרת "לא רק בגלל שרציתי,אלא בגלל שלא יכולתי,ואני לא יכולה אחרת.."חוסר איזון רגשי כזה אין לו יכולת קיום,יותר מכך,זכות קיום לאורך זמן,והוא עלול להקהות,ולהחליש את הקשר,עד שיעלם.לעיתים,מצב של פינוק יתר רגשי,עלול ליצור בשלב מאוחר יותר מצב של תובענות ללא גבול,בבחינת,"מגיע לי",אחרת... ולכן ענבר,חייב תמיד להיות איזון עד כמה שאפשר ויחסי אהבה ותשומת לב הדדיים.

 

[ענבר1]

זה נשמע רע מה שאמרתי...אני אסביר

יש לי צורך אינסופי לתת לאותו אדם הרבה הרבה זה כזה רע?

 

[גרא.]

זה נהדר,בתנאי שזה הדדי..אם המצב

הוא כזה שרק את מעניקה ומעניקה ללא גבול,ולא זוכה לשום יחס בתמורה,זה רע.

 

[ענבר1]

למזלי זה לא ככה....והאמת......

גם אם זה היה ככה זה לא היה ממש משנה את ההתנהגות שלי..... כנראה שאני פשוט אוהבת יותר מדי...למרות שאמרו לי פעם שאין דבר כזה.. תודה בכול אופן

 

[גרא.]

אהבה שאינה תלוייה בדבר, אינה

אהבה,אלא אובססיה..ומבחינה זו אינה התנהגות נורמאלית.