שאלה.. או כמה

[שימושית לידידותי]

שאלה.. או כמה

תחילתה מופנית לשולטים/ות שביניכם/ן..
האם יצא לך להכין אביזר הצלפות שערכו המוסף הוא לפצוע את העור ולייצר חתכים?
האם המחשבה הזאת בכלל של להצליף עד זוב דם עולה במחשבות..?
ואם כן.. מה עורר בכם את הרצון הזה?
ותהייה פילוסופית.. עד כמה זה נכון? בטוח? שפוי? כי הסכמה יש..

לנשלטות/ים שביניכן/ם..
עד כמה הייתן מוכנות להיות מוצלפות עד זוב דם בידיעה מוקדמת שזה התכנון המוקדם..?
האם עצם המחשבה על דם מרתיעה?
ואני לא מתכוונת להגעה לזוב דם כדרך אגב.. אלא גרימת כאב משולבת דימום וחתכים בעור בידיעה מאוד מאוד ברורה..

תודה..
ולילה נפלא..
שימושית

 

[חניתה דרלינג]

קו אדום ברור, חד-משמעי וחמור מאוד

גם שלי וגם שלו.
שום דימומים, בטח שלא חתכים, ושום דבר שעשוי להשאיר צלקות.

לגבי כמה זה שפוי ובעיקר בטוח - אני באמת לא בטוחה

 

[UltraL]

לא הגעתי עד דם

אם כי השארתי סימנים בצבעי הקשת
לגרום כאב זה חלק מלהיות סאדיסט קצת קשה להסביר התעוררות מינית ששולט מרגיש משליטה פיזית + כאב.

יש כאלה שכן נהנים ומגיעים לדם ולצלקות אבל הייתי אומר זה מיעוט
ולרוב קשר D/s ארוך בזמן.
אם זה לא מתאים לך וזה לא נמצא ברשימת הגבולות שלך, אז פשוט זה לא קיים.

 

[ונוס מהמעמקים]

אפשר לשאול שאלה?

יש משהו במה שרשמת שמעניין אותי הרבה מאוד זמן.
רשמת לגרום כאב זה חלק מלהיות סדיסט וגורם להתעוררות מינית.
תמיד עניין אותי,
מה גורם להתעוררות המינית בלהיות סדיסט אצל השולט
אני יכולה להבין את ההתעוררות המינית מעצם השליטה באדם אחר, אני יכולה להבין את ההתעוררות המינית מהענקת כאב מתוך ידיעה שהצד הנשלט מתחרמן מזה.
אבל האם יש התעוררות מינית מנטו גרימת כאב בלי קשר לשליטה או להנאת הצד השני מעצם הכאב?

 

[UltraL]

התשובה בשאלה שלך

ברור שרק אם הנשלטת מקבלת הנאה מינית השולט מתחרמן מזה.
אחרת הוא סתם אדם אלים וחולה נפש וזה לא בדסמ.
גם להיות עם מזוכיסטית נטו שצריכה לקבל כאב גדול זה לא בדיוק כוס התה שלי כיוון שהיא מתקרבת לרמה של שק אגרוף.

 

[ונוס מהמעמקים]

ברור שזו התשובה הנכונה

כנראה שהשימוש שלך במילה סאדיסט העלתה לי את התהיה הזו שוב. תמיד סאדיסט נותן לי קונוטציה של אחד שנהנה מגרימת כאב נטו.
כמו גם מאזוכיסטית.
אני אישית מעדיפה את הכינויים האחרים כמו: שולט, מאסטר, דום וכו'
או נשלטת, סאבית וכו'
מה שמבטא בעצם מסירת שליטה מרצון של הצד השני.
אין ספק שגם בצד השולט וגם בצד הנשלט בבדסמ זה חייב להיות המכלול של שליטה, כאב והנאה של 2 הצדדים.
תודה על תשובתך

 

[חניתה דרלינג]

אענה לך מהכיוון השני-

כאב היה קו אדום - גם בשבילי וגם בשבילו.
רציתי את ה-B וה-D וה-S (סאבמישן), אבל לא את ה-M.
וגם אותו זה לא עיניין.
ככל שהקשר העמיק ועלו עוצמות השליטה והכניעה - התחלנו לבחון את הנושא הזה יותר ויותר.
אני לא יודעת איך זה אצל אחרים - אצלנו החיבור לכאב הוא ממקום מנטלי, מקום של שליטה/כניעה, לא של כאב נטו.
לתת למישהו להכאיב לך למרות הפחד מהכאב ולמרות הכאב עצמו, ולסמוך עליו שיידע את הגבול ולא ינצל את זה לרעה - זאת הכניעה וההתמסרות הכי עמוקות שיש.
זה כאילו לומר לו "אני מרשה לך הכל. אפילו להכאיב לי. כן - אפילו את זה אתה רשאי לעשות לי, ולא חשוב כמה אני פוחדת. אני סומכת עליך."

מקווה שהצלחתי להסביר את זה

 

[ונוס מהמעמקים]

לגבי שאלתך...

לא הייתי מוכנה להיות מוצלפת עד זוב דם מהסיבה הפשוטה
שזה גורם לצלקות בגוף וזה משהו שבחיים לא הייתי מעוניינת בו
סימנים אחרים שלא יוצרים דם ולא מצלקים, אין לי בעיה עם זה.

 

[אשת החושים]

מה שמרתיע זה לא הדם, אלא הצלקות.
אין קשר לתכנון מוקדם.

 

[A לוןA]

שאלה מעניינת

שנוגעת בגבולות של הSSC
לטעמי, אביזר הצלפות שנועד לפצוע הוא מסוכן, והוא שונה מאוד מ-cutting, מכיוון שההצלפה, מטיבעה, יכולה להיות לא מדוייקת, ולבצע חיתוך במקומות מסוכנים.
מעבר לכך (וזו דעתי האישית בלבד) - מה שמגיע לזוב דם- מחוץ לתחום.

אם בכל זאת החלטתם ללכת על זה- אביזר הצלפה קרוב (למשל ספנקר לא שוט, בהצלפה קרובה ולא רחוקה) ודאגו לאמצעי חיטוי.


(האמת שאני כותב את זה וזה טיפה מצמרר אותי...

)

 

[ונוס מהמעמקים]

כשאני קוראת את תגובתך

על זה שצריך לדאוג לאמצעי חיטוי
זה לגמריי מצמרר גם אותי
לחשוב על זיהומים וסיבוכים שיכולים להיגרם
OMG דם בהחלט מחוץ לתחום

 

[A לוןA]

סוף מעשה במחשבה תחילה

ומי שחושב על פציעות וחיתוכים- חייב גם לחשוב על צלקות, חיטויים וזיהומים, לא?

 

[ונוס מהמעמקים]

בהחלט!

 

[חניתה דרלינג]

כרגיל -

 

[G מאסטר]

יחי ההבדל הקטן בין גרימת כאבים בגבול הניסבל והמוסכם ושלילת התנועה בגדר הסביר,
לפציעה והשחתה וגרימה מכוונת של הנישלטת בצלקות ודימומים !!!
יש עוד כמה דברים קטנים שבחיים לא אסכים לעשות או אגרר אליהם.

 

[מוניאמר]

תשובה: לא, לא יצא לי להכין.

כרגע, חתכים ודם זה לא הקיק שלי.

לגבי העתיד?
מי יודע...

נ.ב. אף פעם לא הבנתי מה כל כך מרגש בלראות דם. אולי בגלל שאני שולט מנטאלי.

 

[UltraL]

סימון

אחד ההבטים של שימוש באלמנטים חותכים הינו סימון של שפחה ע"י המאסטר שלה.
סוג אחר של סימון הינו Branding שנעשה ע"י ברזל לוהט עם סמל המאסטר בדיוק כמו אצל בהמות.

זה קיים, וכן הכרתי שפחות שקיבלו סימון מכל סוג , לא בטוח שהייתי הולך לשם.

עם כך משהוא פחות ברבארי אז סימון ע"י קעקוע.

 

[A לוןA]

זה ממש לא אותו דבר

בקאטינג וברנדינג אתה שולט באופן מוחלט על מיקום הכאב, עומק וכו'
ההצלפה מטיבעה לא כ"כ מדוייקת, ותלויה בהמון גורמים, כך שהשליטה שלך על עומק הפציעה ועוצמת הפגיעה של ההצלפה פחותה.
זה לטעמי הרבה הרבה פחות בטוח.

(אגב, Branding יכול להתבצע גם באמצעים כימיים)

 

[UltraL]

כן , זה די פרוע

ראיתי כזה שוט עם חתיכות מתכת גדולות בקצה. די ימי הביניים.

 

[Tranquility40]

מדרון חלקלק וגבולות ברורים

לנו כבני אדם הרבה יותר קל כשאנו מגדירים לעצמנו גבולות ברורים.
כשמחליטים לחצות את גבול הדימומים נפתח מבחינתי מדרון חלקלק שקשה מאוד לדעת היכן לעצור בו ולאן הוא עלול להגיע ובמיוחד כשמדובר בלהט הרגע.
אם נוסיף את העובדה שלא תמיד אנו יודעים מבחינת הצטלקויות כיצד פציעות וחתכים עלולים להסתיים (יש מקרים שחתך עלול לפתח צלקת עבה ומאוד לא אסטטית גם אם לא נוצר במקום זיהום), הרבה יותר קל להגדיר דבר זה כגבול. אחרת איפה נעצור?