שאלהההההההה

[חתולה מעוקרת1]

שאלהההההההה

קראתי את התגובה של keoser על לאהוב את עצמך ולמרות שדבריו לא היו חדשים לי כלל זה בכל זאת גרם לי לחשוב על הקשר שאני נמצאת בו כרגע. גם אני נמנית עם אותם האנשים שהכמיהה שלהם לאהבה וקבלה היא טוטאלית. מאוד מאוד חשובה לי דעתם של אנשים עליי, שיחשבו שאני נראית טוב,מתוקה וכו'. ועם החבר שאני איתו עכשיו קיבלתי את כל האהבה שאי-פעם חלמתי עליה ויותר. אני באמת באמת יכולה לומר בביטחון מלא שהוא מאוהב ואוהב אותי בצורה הכי יפה וטהורה שיש. אפילו אותו זה בלבל כל התחושות האלה שהוא הרגיש לראשונה בחייו למרות כל הקשרים שהיו לו בעבר ועל אף כל האהבה שלו אליי אני עדיין נשארתי אותה בחורה לא בטוחה בעצמה ובמה שהיא יכולה להשיג וכל דקה כשאני איתו אני בחיפוש מתמיד לבדוק אם האהבה שלו אליי עדיין שם או שמא הוא פחות נשמך אליי ורוצה אותי. עכשיו לנקודה שרציתי להגיע אליה : אנחנו שני אנשים מאוד שונים, כל החסכים שלי יש, כמו ההשתוקקות לאהבה וקבלה, חוסר בטחון עצמי ירוד במיוחד, ביישנות וסגירות לו אין! אז אם אני חוזרת שוב לרעיון שכל מי שחושב שאת האושר שלו הוא ימצא בבן-זוג ולא בתוך עצמו מאוד מתאים לי, וכל פעם כשאני מסתכלת במראה ומרוצה מאיך שאני נראית זה מאוד חשוב לי שכולם יחשבו כמוני ואם לא אז זה לא שווה כלום, אני ארגיש רע מאוד ואני מבינה בעצם שאולי מה שאני צריכה ממנו זה לשמוע שהוא אוהב אותי, לדעת שטוב לו להיות איתי וכך אני מרגישה טוב, זה בעצם הדלק שמניע אותי בלי זה אני לא אשרוד. ואז מגיעה התהיה הגדולה.... האם גם החבר שלי שהוא אדם הרבה יותר "נורמלי" ממני ואני מאמינה שכן אוהב את עצמו בעצם מחפש ממני את אותו הדבר? המחשבה הזאת קצת לא מסתדרת לי כי אני יודעת שהוא אוהב אותי בצורה אחרת משלי, האהבה שלו באה ממקור לא אנוכי בכלל אך האם בכל זאת זה עדיין בגלל שהוא לא אוהב את עצמו למרות שאני בטוחה שהוא כן אוהב ומעריך מאוד את עצמו. וחוץ מזה האם ברוחניות אין דבר כזה שנקרא התאהבות באדם אחר ללא קשר אהבת עצמך? או האם יש כל מיני סוגי התאהבויות ואהבות? אשמח לקבל תגובות

 

[rama69]

חתולה,

שבוע טוב, אהבה, כתוב בתורה ואהבת לרעך כמוך, ז"א שקודם תאהב את עצמך ואח"כ את חברך ועוד חשוב אחד - כמו שאתה אוהב את עצמך תאהב את חברך, החיים הם לא רק הבסיס של הפתגם הזה מכיוון שאנו נולדים עם ייעוד מסויים ולעיתים חלק מן הייעוד שלנו זה ללמוד לאהוב, ללמוד להעניק, לתת, לסביבה שלנו יש גם השפעה עלינו - מה שאנחנו קיבלנו בבית, איזו אהבה קיבלנו, חומרית, מגע, או בעיניים, לכן אהבה - זו בחירה, בחירה שלנו כיצד לאהוב את עצמנו, מה הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמנו, כאשר הדימוי נמוך והאהבה כלפי עצמנו נמוכה רק מודעות תוביל אותנו להגיע לבחירה לשנות את חיינו, וכאן את יכולה לחבר את הנושא הרוחני - מודעות = רוחניות. ולגבי האנוכיות, אנחנו בני האדם יצורים חברתיים שזקוקים להיות האחד עם השני כבר פה מתחילה האנוכיות שלנו, לכן, אנחנו שוב יכולים לבחור להעניק, לאאהוב, לתת, ללא תנאי, מכל הלב, מבלי רצון לקבל תמורה, אבל זו גם תהיה בחירה שלנו לבא ממקום גבוה שכזה, אנחנו לא מלאכים ומאוד קשה להגיע למודעות זו אלא עם הרבה מאוד עבודה אישית, ועם כל זה - נשארת האנוכיות שלנו לרצות להיות עם אותו אדם. אז לסיכום, אהבה, באה ממקום של ייעוד, באה ממקום של אמונה בעצמנו, באה ממקום של "האדם תבנית נוף הולדתו" אהבה באב גם ממקום של אנוכיות. כל אחד אוהב בדרך שלו, וצריך לנסות לקבל אותו באהבתו. והכי חשוב לנסות לשאוף לכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך" שבוע טוב, בברכת אור המודעות אתי

 

[סופרת מילים]

חתולה

הדבר הראשון שעשיתי הוא להסתכל בכרטיס שלך ולראות בת כמה את כל כך מקירה את התחושות שאת מדברת עליהם וכניראה שהזמן אולי מטפל או מבהיר אבל לא משנה את הקערה על פיה,יקירה יש כל מיני סוגים של אהבה והשוני בין אהבה לאהבה הוא המקום שממנה היא יוצאת,האהבה שאת מתארת כאן של חבר שלך אליך משתמעת לי כאהבה טהורה אולי הצורה הגבוהה ביותר של רגש של אהבה אולי קרוב מאוד לזה כי אין לי ממש את כל הפרטים ,החלק הזה שבך שזקוק לחיזוקים קיים בכולם השאלה מהם המינונים של ההשפעה שלו ומהי כמות האהבה והביטחון שאדם יכול לתת לעצמו מתוך עצמו,כמובן שככל שאדם יותר שלם ,ושלם מבחינת משלים עם החלקים מהם הוא מורכב מעצים את הטוב ומחליש את הפחות טוב ככה הוא פחות מושפע ממה שקורה בחוץ ,(ובעצם כל מה שבא מולך את עובדת איתו ולא נישלטת על ידו),הוא חי מבפנים החוצה ולא להיפך,מצב כזה מביא המון שקט זהו תהליך של שנים של עבודה ומיקוד פנימיים , ויש עליות וירידות אבל זו דרך חיים אני מאוד מכירה את המקום הזה ונימצאת בתהליכים האלה שנים רבות,וגם אני הפנימית עדיין מאוד שמחה שחבר שלי מרעיף עלי אהבה זה עדיין מהווה דלק לקיום אבל יש המון מקורות בתוכי שעושים גם הם את העבודה בשבילי שבוע טוב אני

 

[sovlanit]

סופרת מילים ברוכה הבאה ותודה

 

[חתולה מעוקרת1]

רמה 69 וסופרת מילים תודה רבה על

התגובות היפות, קראתי ובהחלט הפנמתי.

 

[איל באש]

ברוכה הבאה סופרת מילים ../images/Emo23.gif

 

[אנילה1]

חתולה, האהבה הכי נכונה היא אהבת

עצמך. כשאת אוהבת את עצמך ומקבלת את עצמך כמו שאת, לא תחששי מממה שיגידו האחרים, אף לא תחששי לא להיות נאהבת. אם תהיי מחוברת לעצמך (ביטוי אחר לאהבה עצמית), המון גברים ירצו להיות בני זוג שלך. ואת תבחרי את הכי מתאים לך. אהבה מורכבת מהמון דברים. חלק ממשיכה גופנית וחלק גדול יותר מהבנה וחברות בין בני הזוג. איך משיגים את האהבה העצמית. בהרבה עבודה על החולשות שמפריעות לחיות בשלווה. זה מה שנקרא תיקון. כדאי לראות את בעיות החיים מזוית של חוויות מתקנות.

 

[keoser]

המחשבה האישית שלי ../images/Emo23.gif

לאחרונה התחלתי לעבוד לפי ארבעת ההסכמות, לפחות אני מנסה כמיטב יכולתי. אחת מההסכמות הן "אל תיקחי שום דבר אישית". אני אשאל אותך כזה דבר: את מיאו. אני אוהב אותך, בגלל מי שאת. חבר שלך אוהב אותך, בגלל מי שאת. מישהו אחר, רמי, לא אוהב אותך. גרשון, ממש שונא אותך בגלל סיבה אישית שלו. את אותה מיאו. זה לא משנה מה אנשים חושבים עלייך, הרי לעולם לא תרצי את כולם. ואם תנסי לעשות את זה, תדחיקי את האני האמיתית שלך פנימה פנימה פנימה, ולעולם לא תהיה מרוצה. לחפש את הקבלה וההכוונה מבחוץ זו הטעות שלך (מה ללבוש, איך להתנהג, וכו'..). אם את מרגישה חסרת ביטחון, ואת כל הזמן בודקת את הקשר, את לא יכולה באמת לאהוב (לפי דעתי). דון מיגל רואיז הסביר את זה בתור נתיב האהבה ונתיב הפחד. את מפחדת יותר ממה שאת אוהבת, את לא מוכנה לתת את כל כולך למען אהבה (ויש הבדלים בין אהבה לפחד, לדוגמא בפחד את מצפה לדברים, באהבה את לא מצפה לכלום. בנתיב הפחד את עושה דברים מפחד, ולא רצון טהור, מכוון שאת מפחדת לתוצאות שיקרו כאשר לא תבצעי את זה, בנתיב האהבה את עושה את הכל מרצון טהור לאדם). אישית אני חושב שכל הזמן לתת פידבק לאנשים זה דבר *מצויין*. *לטוב ולרע*. ייתכן שהוא לא מצפה לשמוע את זה, אבל תמיד נחמד לקבל פידבק. פידבק אומר לו שהוא עשה דברים בצורה טובה, או לחילופין משהו מפריע לך, אז הוא יכול פעם הבאה לעשות משהו בצורה יותר טובה מהצורה המופלאה שהוא ביצע את הפעולה בפעם האחרונה. רק שתדעתי -- אני חשבתי שאני אוהב את עצמי. הייתי בטוח בזה למען האמת. הקרנתי את זה. זה מה שכולם חשבו -- זה מה שאני חשבתי! לא ידעתי ששיקרתי לעצמי בפנים (למרות שאמרו לי פעם, פשוט הדחקתי ובחרתי להתעלם). אני יכול להמליץ לך על 2 ספרים שבחורה מופלאה המליצה לי עליהם, ושינו לי את החיים בצורה מסויימת ופתחו אותי: "ארבע ההסכמות", ו"דרך האהבה" של דון מיגל רואיז. ** מה שנכתב פה אלה פרשנויות -שלי- והרגשות שלי לגבי ספרים שקראתי וחוויות שאספתי! ככה אני מרגיש -עכשיו-, ייתכן שזה ישתנה בעתיד, תתייחסי לכל מה שאני אומר בתור מחשבה ולא בתור "נעשה ונצליח" ** אם משהו קצת לא ברור, את מוזמנת לשאול, אני חולה וקמתי לא מזמן

 

[kung fu]

../images/Emo24.gif