שאור

[ללא בישום]

שאור

לכבוד החג הבעל"ט, רציתי לשאול אם יש רגליים לסברתי שהמילה "שאור" והמילה "sour" קשורות זו לזו אטימולוגית. באנגלית מחמצת שאור היא sourdough' וכשהייתי בארה"ב זה עזר לי לזכור את המילה. מאחר ש"חמוץ" הוא משהו *שנשאר* לעמוד לשם תסיסה, זה נראה הגיוני. מישהו יודע?

 

[Mits Petel]

יש מעט מאוד מילים בעברית ובאנגלית שקשורות

אטימולוגית (מלבד מילים אנגליות שנכנסו לעברית וכמה מילים עבריות שנכנסו לאנגלית),

זו טעות להסיק מסקנות ע"פ דמיון בין מילים ע"פ הגייתן המודרנית, כי המילים עברו שינויים גדולים גם בהגיה וגם במשמעות במשך הדורות.
למשל, בתקופה הקדומה, ש שמאלית בכלל לא נהגתה כ-ס' , אלא כעיצור צידי חוכך. מוצאים התחלפויות בין ש' שמאלית ל-ל' (שגם היא עיצור צידי), למשל: כשדים/כלדים.
בכל מקרה, ע"פ המילון האטימולוגי, הצורה המשוחזרת של sour בפרוטו-גרמאנית (השפה שהולידה בין היתר את האנגלית) היא suraz.

 

[ללא בישום]

תודה! התהייה שלי היתה אם לא מדובר במקרה

שהופיע בסוגריים שלך. בכל אופן, נראה שמדובר בצירוף מקרים ותו לא.

מהו עיצור צידי חוכך? כלומר, חוכך אני יודעת, אבל מהו צידי?

 

[ללא בישום]

ואיך משנים פה חתימה? לא תיפזתי כבר כמה שנים,

נולד לי מאז עוד ילד, ובכלל אני חשה צורך לשקול מחדש את הכללת שמותיהם בחתימה.

 

[trilliane]

היכנסי לעולם שלך (לחצי על כינויך בראש הדף)

אם לא תסתדרי פני לפורום התמיכה של תפוז וידריכו אותך שם (קישור לפורום התמיכה מופיע בראש דף הפורומים הראשי).

 

[Mits Petel]

עיצור צידי

הוא עיצור שבו זרם האויר יוצא משני צדי הלשון, והלשון מונעת את המעבר שלו במרכז הפה. ל' היא עיצור צידי-מכתשי, אבל מקורב, לא חוכך. ההבדל בין מקורב לחוכך הוא שבמקורב, אברי הדיבור הרלבנטיים (במקרה הזה הלשון והמכתש) פחות צמודים, ויש מעבר גדול יותר של אוויר.
עיצור צידי-מכשתי חוכך לא קולי (שזאת הסברה לגבי ש' שמאלית בעברית הקדומה) קיים, למשל, בוולשית (בכתב הם מסמנים אותו ll), וגם שרד בכמה שפות שמיות. הסימן של העיצור הזה באלפבית הפונטי הבינלאומי הוא ɬ.

 

[trilliane]

"מקורב" זה מה שנקרא בעבר "שוטף"?

מאז שהחליפו את רוב התארים (פוצץ נהיה סותם וכו') אני עדיין מתבלבלת...

 

[איתי שלר]

לא בדיוק

עיצורים שוטפים (liquid consonants) אמנם כוללים את העיצורים הצדיים והרוטיים, אך אינם כוללים את חצאי התנועות (יו"ד למשל אינו עיצור שוטף).
בדרך כלל מחשיבים גם את חצאי התנועות כמו יו"ד כעיצור מקורב (אך לא כשוטף).

 

[Mits Petel]

"עיצורים שוטפים" (בעברית כוללים את למנ"ר)

הם עיצורים שהספקטוגרמה של גלי הקול שלהם דומה יותר למוזיקה מאשר לרעש.

בפונולוגיה מדברים גם על קטגוריה שנקראת "עיצורים סונורנטיים" שמכילה את השוטפים [שמורכבים מהעיצורים האפיים, הצדיים והרוטיים (ר')] וגם את חצאי התנועות (י' ו-w).
קטגוריית העל הזאת באה לידי ביטוי בפונולוגיה הישראלית בהידמות בקוליות. עיצור לא קולי לא מידמה בקוליות לעיצור סונורנטי שבא אחריו.

למשל, יתבדר ---> ידבדר, יתגדל --> ידגדל, את זה --> אד זה, את ז'קט הערב --> אד ז'קט הערב (יש הידמות בקוליות)

אבל: יתרכז, יתלבש, יתיישב, יתמתן, יתנחם (ה-ת' לא הופכת ל-ד')

 

[trilliane]

מעניין, תודה!

 

[אלירן259]

מטר וגשם

מטר, גשם. אם matter זה חומר, material אפוא זה חומרי, או! גשמי!
כפי שאמר מיץ פטל, זה לרוב רק נשמע יפה. דוגמה שאני כן יכול לחשוב עליה היא יין ו-wine, שהן מילים בעלות מקור זהה (עד כמה שידוע לי - מקור זה לא ידוע לנו).
magazine באנגלית זה מחסנית (של רובה), וברוסית ובשפות אירופיות אחרות: חנות. וכן, יש קשר למחסן העברי.