סאון קיימת לצד שאון במשמעות רעש, אלא
שסאון (המופיעה בישעיהו )אינה שכיחה בלשון ימינו. אחותה שאון היא הדומיננטית. אולם כשם תואר לציין "רועש" משתמשים ב"סואן". כביש סואן, מסיבה סואנת. שוב נציין שבעוד ששאון הוא שם עצם, הרי סואן שהוא צורת פועל במקור משמש כשם תואר. השורש ס-א-נ מופיע במקרא בבניין קל, ומכאן צורת הבינוני - סואן. אין דוגמות רבות בעברית לחילופי שי"ן בסמ"ך, אבל אפשר להזכיר כאן את שתום העין, שאמנם במקרא אין פירושו סתום עין, אך בכ"ז אפשר ללמוד משהו על מעתקי הגאים...יותר שכיחים חילופי שי"ן שמאלית בסמ"ך: סהר - שהרונים; תפש - תפס....
