אבל לפי דעתי עבודה על הבמה הרבה יותר מעניינת ומרגשת מעבודה מול מצלמה. מול המצלמה אינך יכולה לקבל את הסיפוק של מחיאות הכפיים בסוף הצגה. אין את ההתרגשות מאחורי הקלעים. לא הייתי אומרת שאני אוהבת רק תיאטרון, אבל אני מעדיפה. אני משערת שאני ארצה גם להתנסות בעבודה מול מצלמה.
זה באמת נחמד שאת אוהבת יותר במה אבל לדעתי משחק מול המצלמה הוא הרבה יותר קשה כיוון שתמיד את צריכה לשים לב לפרטים הקטנים, והדבר גורם לזה להיות הרבה יותר מעניין.. מה שכן, תמיד תוכלי לדעת איך נראת בסופו של דבר....
לדברייך למרות שלי משום מה יש פחד מסוים ממצלמה לא יודעת למה אבל אני לא אוהבת להצטלם בקהל ודברים כאלה ולמשל שהייתי בכל מיני תוכניות ארוח וצילמו קהל לא רציתי נראה לי יש לי פחד מול מצלמה אבל אני לא אוהבת מה שנקרא מצלמה אולי במשך הזמן יעבור לי אבל אני יכולה לספר שלפני 5 או 4 שנים שהיה את המחזמר אלאדין עם ליאור חלפון וכל השאר אז באו כתבים של העיתון ורצו לצלם אותי יחד עם חנה לסלאו וממש לא רציתי את זה וידיד שלי ניקי גולדשטיין שהופיע באסקימו לימון אמר לי לכי לכי על זה ולא יודעת לא ממש רציתי וגם שהייתי ב"זהו זה" מזמן רצו לצלם את מי שהביאה עט לדוב´לה אבל אני הייתי זאת שהביאה עט ופשוט אמרתי לא! וגם בצילומי הטברנה שאני ממש לא אוהבת את זה אבל אני הולכת בשביל מישהיא ספציפית אז.. אמרתי לה רק לא איפה שיש מצלמות אבל בכ"ז הראו אותי שם וזה ממש לא מה שרציתי אז עכשיו החלטתי שאני אבוא ואגיד שלום ולא אכנס לצילומים. אז בהקשר לשאלה הראשית אני מעדיפה את התאטרון למרות שרציתי להיות בערוץ הילדים שהייתי קטנה אבל עכשיו רק בלונדיניות חטובות מתקבלות לשם. אז נראה לי אני אלמד משחק מול מצלמה, ולמדתי את זה בסנדא שלנו אבל זה היה מצ´עמם.
