רק שיקשיבו
איבדתי את חבר שלי לפני שנה. בעוד כמה ימים אני אמורה להיות באזכרה שלו. להיות חזקה בשביל אמא שלו, אבא שלו, חברים שלו. אני אמורה להראות איזשהי התקדמות. הבכי ההיסטרי כבר לא לגיטימי. הייתי אמורה לעבור איזשהו תהליך במהלך השנה הזאת. אני מרגישה כאילו רק אתמול נתבשרתי על הנורא מכל. אני לא כל כך מבינה מה אני עושה כאן ומה הסטטוס שלי. אני בסך הכל חברה שלו, אבל זה כל כך הרבה. אני לא במעמד של אישה, אבל גם לא במעמד של חבר... אני האהובה שלו. אני האחרונה שהוא התנשק איתה. אני האחרונה שהוא אמר לה: "אני אוהב אותך." אני האחרונה שהוא קנה לה זר ורדים. אני האחרונה... הלוואי והיו לו עוד מאה אחרי ולי נותר הכבוד המעורער הזה להיות האחרונה. אני לא יודעת למה אני כותבת. אולי אני קצת מפחדת לקראת השנה. המעמד הנוראי הזה שמכריז שלמרות הכל הזמן מתקתק. העולם שלך קופא אך השעון בעקשנותו הנוראית מתקתק.
איבדתי את חבר שלי לפני שנה. בעוד כמה ימים אני אמורה להיות באזכרה שלו. להיות חזקה בשביל אמא שלו, אבא שלו, חברים שלו. אני אמורה להראות איזשהי התקדמות. הבכי ההיסטרי כבר לא לגיטימי. הייתי אמורה לעבור איזשהו תהליך במהלך השנה הזאת. אני מרגישה כאילו רק אתמול נתבשרתי על הנורא מכל. אני לא כל כך מבינה מה אני עושה כאן ומה הסטטוס שלי. אני בסך הכל חברה שלו, אבל זה כל כך הרבה. אני לא במעמד של אישה, אבל גם לא במעמד של חבר... אני האהובה שלו. אני האחרונה שהוא התנשק איתה. אני האחרונה שהוא אמר לה: "אני אוהב אותך." אני האחרונה שהוא קנה לה זר ורדים. אני האחרונה... הלוואי והיו לו עוד מאה אחרי ולי נותר הכבוד המעורער הזה להיות האחרונה. אני לא יודעת למה אני כותבת. אולי אני קצת מפחדת לקראת השנה. המעמד הנוראי הזה שמכריז שלמרות הכל הזמן מתקתק. העולם שלך קופא אך השעון בעקשנותו הנוראית מתקתק.
