רק רציתי לספר ש...
יש לנו אח קטנטנן ומתוק וחדש. הגוזל הפיצפון נולד בשלישי בלילה, רבע שעה אחרי חצות, בלידת-בזק, שכפי הנראה תרשם בספרי ההיסטוריה של בית החולים... בכמה מילים על הלידה המדהימה: צירים ראשונים הופיעו ביום שלישי, בשעה 22:00. קצת פחות משעה אח"כ - ירידת מים. נסענו לביה"ח, לשם הגענו ברבע לחצות, עם פתיחה של 4 ס"מ. עד כאן סביר והגיוני, לא? אז זהו, שלא. שעת הלידה, שימו לב: 00:15 (!!!!). כלומר כחצי שעה מרגע שהגענו לבית החולים, מה שגרם לך שהלידה התרחשה עוד בחדר הקבלה (ולא בחדר לידה), על הרצפה, כשברגע האחרון ממש הספיקו להניח איזשהו סדין לרגלי... כל ההתערבות הרפואית (ובכלל) בלידה הסתכמה בחמש דקות של מוניטור ובדיקה פנימית אחת לבדיקת מצב הפתיחה... הדולה שהייתה איתי (ג´וני אבלמן הנפלאה) ואיתה גם המיילדת היו (ואולי עדיין...) בהלם מוחלט מאיך שזה קרה. והאמת היא שגם אני עדיין קצת בשוק, אבל מאושרת מאושרת. אני מרגישה שהייתה לי לידת חלומות. לא יכולתי לבקש יותר. באותו זמן הגוזל הבכור היה בבית, עם אמא שלי, ישן. הוא התעורר ברבע לתשע בבבוקר למחרת, ובתשע וחצי כבר הגענו הבייתה עם האח החדש והמתוק מתוק שלו. זהו, אנחנו מאושרים, לאט לאט מסתגלים לגודל השינוי (שלושה קילו וטיפה
...) ומתחילים דרך חדשה כולנו יחד. אני מתצלת על הלאקוניות היחסית של ההודעה - אני מרגישה קצת במירוץ נגד הזמן בימים אלה, אבל הרגשתי שאני חייבת חייבת לספר פה. שבת שלום
יש לנו אח קטנטנן ומתוק וחדש. הגוזל הפיצפון נולד בשלישי בלילה, רבע שעה אחרי חצות, בלידת-בזק, שכפי הנראה תרשם בספרי ההיסטוריה של בית החולים... בכמה מילים על הלידה המדהימה: צירים ראשונים הופיעו ביום שלישי, בשעה 22:00. קצת פחות משעה אח"כ - ירידת מים. נסענו לביה"ח, לשם הגענו ברבע לחצות, עם פתיחה של 4 ס"מ. עד כאן סביר והגיוני, לא? אז זהו, שלא. שעת הלידה, שימו לב: 00:15 (!!!!). כלומר כחצי שעה מרגע שהגענו לבית החולים, מה שגרם לך שהלידה התרחשה עוד בחדר הקבלה (ולא בחדר לידה), על הרצפה, כשברגע האחרון ממש הספיקו להניח איזשהו סדין לרגלי... כל ההתערבות הרפואית (ובכלל) בלידה הסתכמה בחמש דקות של מוניטור ובדיקה פנימית אחת לבדיקת מצב הפתיחה... הדולה שהייתה איתי (ג´וני אבלמן הנפלאה) ואיתה גם המיילדת היו (ואולי עדיין...) בהלם מוחלט מאיך שזה קרה. והאמת היא שגם אני עדיין קצת בשוק, אבל מאושרת מאושרת. אני מרגישה שהייתה לי לידת חלומות. לא יכולתי לבקש יותר. באותו זמן הגוזל הבכור היה בבית, עם אמא שלי, ישן. הוא התעורר ברבע לתשע בבבוקר למחרת, ובתשע וחצי כבר הגענו הבייתה עם האח החדש והמתוק מתוק שלו. זהו, אנחנו מאושרים, לאט לאט מסתגלים לגודל השינוי (שלושה קילו וטיפה
