רק רציתי לחלוק...
עד כה הייתי שותפה פסיבית בפורום הזה. קראתי,החכמתי,התרגשתי ולפעמים קצת התיאשתי...ועכשיו אני רוצה לספר לכם (שמבחינתי לפחות)אני מתחילה מחר בבוקר דרך חדשה.לאחר שנתיים בהם ניסינו להרות,ללא הצלחה,החלטתי להחליך את הרופא נשים שלי לרופא אשר מתמחה בפוריות(פרופסור מרגליות)בשבילי זה לעלות מדרגה כי איפשהו לפני שנתיים עוד האמנתי שאני אנשור מהמירוץ המטורף הזה לפני ההפריה. הינה אני פה..עומדת מס חודשים לפני הפריה מחליפה רופא כי "משנה מקום משנה מזל"..נפוחה כולי מכל ההורמונים(ממידה 38 עליתי ל44) עם הרבה פחות חברים(כי היו לי דברים יותר "חשובים"בראש מלצאת לשתות כוס קפה איתם),עם בעל שחי את חיו לפי הקריזות שלי... אבל בכל זאת כניראה שאני עדיין אופטימית וכמו שאז מזמן מזמן לפני שנתיים האמנתי שכבר האיקקלומין יביא את הישואה,מאמינה עכשיו שהשלב אותו אני מתחילה עכשיו הוא זה שיביא לי את "התינוקי"שלו אנחנו כלכך מצפים!
עד כה הייתי שותפה פסיבית בפורום הזה. קראתי,החכמתי,התרגשתי ולפעמים קצת התיאשתי...ועכשיו אני רוצה לספר לכם (שמבחינתי לפחות)אני מתחילה מחר בבוקר דרך חדשה.לאחר שנתיים בהם ניסינו להרות,ללא הצלחה,החלטתי להחליך את הרופא נשים שלי לרופא אשר מתמחה בפוריות(פרופסור מרגליות)בשבילי זה לעלות מדרגה כי איפשהו לפני שנתיים עוד האמנתי שאני אנשור מהמירוץ המטורף הזה לפני ההפריה. הינה אני פה..עומדת מס חודשים לפני הפריה מחליפה רופא כי "משנה מקום משנה מזל"..נפוחה כולי מכל ההורמונים(ממידה 38 עליתי ל44) עם הרבה פחות חברים(כי היו לי דברים יותר "חשובים"בראש מלצאת לשתות כוס קפה איתם),עם בעל שחי את חיו לפי הקריזות שלי... אבל בכל זאת כניראה שאני עדיין אופטימית וכמו שאז מזמן מזמן לפני שנתיים האמנתי שכבר האיקקלומין יביא את הישואה,מאמינה עכשיו שהשלב אותו אני מתחילה עכשיו הוא זה שיביא לי את "התינוקי"שלו אנחנו כלכך מצפים!
