רק רוצה לשתף.
אני חדש, הודעה ראשונה, אולי בגלל השעה המאוחרת אני רושם את ההודעה הזאת. אני יודע שיש מעין שרשור פה, אבל רציתי לרשום כותרת משלי. מחר ה1 בספטמבר, אני שסיימתי 12 כיתות, ידעתי שאהיה מבואס ככה ב31 לאוגוסט. אני באמת באמת באמת לא קולט שמחר לא משמעותי ביותר. ה1 בספטמבר איבד פשוט משמעות. אני שונא בי"ס, כאילו את הקטע של הלמידה. אבל אני פשוט בשוק שסיימתי ללמוד. כאילו סיימתי שלב אחד בחיים, אני חושב שעוד שנתיים אני בן 20. אין לי יותר מחויבויות, ואני כבר שורף כ"כ הרבה זמן בבטלה גמורה בבית. הגיוס במרץ, אין לי מה לעשות עד אז, אני פשוט מקנא בכל התיכוניסטים כי אני לא רוצה לגדול. אני משתגע, אני עצוב, ממש עצוב ולא יודע מה עובר עליי. אני לא יודע לאן אני מכוון את עצמי, אני לא יודע מה אני רוצה, לא יודע מה הולך לעשות בצבא ולא יודע מה רוצה לעשות בצבא, אין לי עבודה וכל מקום שהלכתי אמרו שמלא, פשוט אין לי מה לעשות את הזמן ואני רק רואה את השגרה חולפת מול פניי. אני פשוט נדהם מאיך שהזמן עובר, שאני תשיעיסט, אני באמת מרגיש מבוגר בהרבה יותר. כלומר, אני לא מרגיש כזה, אני עדיין מרגיש ילד, ושייך לתיכון, באמת שקשה לי להיפרד מתקופת הילדות, אבל פשוט התחילה תקופה חדשה לגמרי, שאני פשוט לא מסוגל להתרגל אליה. אני באמת מנסה להעביר את התחושות שלי בכתב, ולא מצליח. רק רציתי לשתף, ואני מקווה (למרות שכשאני קורא מה שכתבתי, אני לא חושב שהצלחתי להבהיר איך אני מרגיש) שקראתם הכל והבנתם אותי. תודה.
אני חדש, הודעה ראשונה, אולי בגלל השעה המאוחרת אני רושם את ההודעה הזאת. אני יודע שיש מעין שרשור פה, אבל רציתי לרשום כותרת משלי. מחר ה1 בספטמבר, אני שסיימתי 12 כיתות, ידעתי שאהיה מבואס ככה ב31 לאוגוסט. אני באמת באמת באמת לא קולט שמחר לא משמעותי ביותר. ה1 בספטמבר איבד פשוט משמעות. אני שונא בי"ס, כאילו את הקטע של הלמידה. אבל אני פשוט בשוק שסיימתי ללמוד. כאילו סיימתי שלב אחד בחיים, אני חושב שעוד שנתיים אני בן 20. אין לי יותר מחויבויות, ואני כבר שורף כ"כ הרבה זמן בבטלה גמורה בבית. הגיוס במרץ, אין לי מה לעשות עד אז, אני פשוט מקנא בכל התיכוניסטים כי אני לא רוצה לגדול. אני משתגע, אני עצוב, ממש עצוב ולא יודע מה עובר עליי. אני לא יודע לאן אני מכוון את עצמי, אני לא יודע מה אני רוצה, לא יודע מה הולך לעשות בצבא ולא יודע מה רוצה לעשות בצבא, אין לי עבודה וכל מקום שהלכתי אמרו שמלא, פשוט אין לי מה לעשות את הזמן ואני רק רואה את השגרה חולפת מול פניי. אני פשוט נדהם מאיך שהזמן עובר, שאני תשיעיסט, אני באמת מרגיש מבוגר בהרבה יותר. כלומר, אני לא מרגיש כזה, אני עדיין מרגיש ילד, ושייך לתיכון, באמת שקשה לי להיפרד מתקופת הילדות, אבל פשוט התחילה תקופה חדשה לגמרי, שאני פשוט לא מסוגל להתרגל אליה. אני באמת מנסה להעביר את התחושות שלי בכתב, ולא מצליח. רק רציתי לשתף, ואני מקווה (למרות שכשאני קורא מה שכתבתי, אני לא חושב שהצלחתי להבהיר איך אני מרגיש) שקראתם הכל והבנתם אותי. תודה.
לדעתי , תעשה רשימה של כל הדברים שרצית לעשות ותעשה כל פעם משהו אחר מהרשימה , ככה תרגיש שכן עשית משהו בזמן עד הצבא! בקיצור , אתה לא לבד! יום טוב 
