רק רוצה להגיד...

[ריבוע עגול]

רק רוצה להגיד...

היי, אני חושב שלא יצא לי לכתוב פה ואם כן אז ממש מזמן.
הייתי מציג את עצמי... אם זה לא היה "המשתמש הסודי" שלי. רק אכתוב שאני בן 25. אני משוכנע שרובכם יבינו

"אני בארון" - לא יודע אם נכון להגיד את זה כי מעולם לא הוכחתי והגדרתי דבר בתחום המיני והזוגי. אף אחד לא יודע על המחשבות והרצונות שלי, אני לחלוטין מסתיר את מי שאני באמת, מכל הבחינות.
אבל טוב לי, בגדול. נוח לי בחיים, ולמרות שעברתי דיכאונות ומשברים בגלל כל זה היום אני מרגיש שאני רק צריך "סיבה" בשביל לעשות צעד כזה, ועד שהיא לא מגיעה - לא נורא.

אני כותב כאן כי השבוע היה מדהים מבחינת מזג האויר והאביב, אני חושב שזה קצת עורר את הגוף.
פיתחתי רגשות כלפי שלושה אנשים שעוברים בסדר היום שלי בשבוע האחרון. לשם שינוי אני כלל לא מאוכזב מכך ש"אין סיכוי" אלא מאוד שמח מעצם ההרגשה הטובה, לא משנה מה יהיה הלאה.
אבל... ההסתרה מאוד קשה לי.
זה קרה כל כך הרבה פעמים בעבר, שהתהוו בי רגשות כלפי אנשים שהיו בסביבה, וזה הולך לקרות עוד כל כך הרבה. באף אחת מהפעמים לא סיפרתי, לא דיברתי על כך עם מושא הרגשות.
והייתי רוצה לעשות את זה... פשוט חובה כלפי עצמי, לא להקל ראש ולהתעלם ממשהו שהוא כל כך יפה.
אני אשמח לקרוא כאן עצות על איך לעשות את זה בדרך הנכונה... ומתי לדעת לא לעשות את זה. איך להגיד לגבר שנכנס לי ללב בדיוק את הדבר הזה... לאילו תגובות לצפות? האם "שחרור" אחד עלול לגרום ליציאה גסה מהארון?
אני רק רוצה להגיד את זה... ולקבל תגובה לא מזלזלת, לא פוגעת ולא נפגעת. מה לעשות?

 

[eatmypeas1atatime]

לי אישית קשה לתת לך עצה בלי להכיר אותך

אבל רק רוצה לומר שנראה לי שכתבתי בדיוק את אותה ההודעה שאתה רושם כשהייתי בן 23 אז אני מבין אותך לגמרי.
נראה לי שברגע שתפרוץ את הסכר פעם אחת אתה תראה ששום דבר לא השתנה בסביבה וכולם ישארו שפויים ובסדר.. ורק אתה תהיה יותר מאושר..
בכל מקרה אני מקווה שתצליח בדרך שלך ושתקבל את התגובות שאתה מצפה להן

 

[נרדי הגשם]

האביב הזה משגע את כולם

גם אני נדלק על אנשים סביבי כל הזמן, ישנם כאלה שנראים לי פתוחים יותר לאפשרות, אז אליהם אני פונה או מפתה, האחרים לא, בשביל מה.
השאלה אם יודעים עליי לא מענינת אותי, כי אף אחד לא מסוגל לראות חיצונית את העדפותי .

 

[Mr Fahrenheit]

שלום לך ריבוע עגול (כינוי מעניין, גם אם הוא

"סודי"

)

לא כל כך הבנתי למה התכוונת כשכתבת "לא הוכחתי והגדרתי דבר בתחום המיני והזוגי". האם התכוונת שלא הגדרת מול אנשים אחרים או מול עצמך?

אתה מכיר את החברים והאנשים שסובבים אותך הכי טוב, הרבה יותר טוב מאיתנו זה בטוח (אלא אם כן יש סיכוי קטן שמישהו פה מכיר אותך גם

). תמצא את האדם שאתה הכי בוטח בו ומרגיש הכי קרוב אליו (או אליה) ופשוט תגיד את זה. בלי יותר מידי דרמה ואולי אפילו עם טיפה הומור, ורוב הסיכויים שהתגובה לא תהיה מזלזלת ותומכת. יחד עם זאת, תקווה לטוב ותתכונן לרע.

וכן, שחרור אחד יכול לגרום לשרשרת של יציאות נוספות מהארון, אבל לא בהכרח. הכל תלוי גם בקבלה העצמית וההשלמה שלך עם הנטיה המינית (שוב, לא הבנתי באיזה שלב של זה אתה נמצא).
אגב, אתה מעוניין ב"יציאה גסה מהארון" או לא?

שיהיה בהצלחה ושבוע טוב!

 

[ריבוע עגול]

שלום מר צלסיוס... סליחה, פרנהייט

כשכתבתי שלא הוכחתי ולא הגדרתי התכוונתי לכך שעד היום לא היה שום אירוע (פרט למחשבות) שבהתבסס עליו אני יכול להגיד "אני הומו" / "אני סטרייט".
כלומר, טרם יצא לי לחוות מגע מיני.
ההגדרה לא התבצעה מול אנשים אחרים אך גם לא מול עצמי, למעשה אני לא נוטה להגדיר דברים בכלל אז פה זה בכלל נראה לי מיותר (וכן, עבר זמן רב עד שהגעתי לחשוב בגישה כזאת).
אם כי יכול להיות שלאחר התנסויות יהיה לי קל יותר להמשיך את החיים עם הגדרה.
כמובן, אני כלל לא מעוניין ביציאה גסה מהארון שמשמעותה תהיה ביטול היכולת "לא להגדיר".

כטוב בעיניי, כמשמח לבי אעשה בענווה (רק נשאר באמת להעביר את הגישה הזאת לידי מעשה...)

 

[Mr Fahrenheit]

הבנתי..

רק אומר שבטרם החוויה המינית עצמה, יש משיכה מינית ותגובות הורמונליות לדברים מיניים שמרמזים על דברים גם בלי לחוות - כך שאם אתה נמשך לנשים מינית - סביר להניח שגם תהנה במיטה עם נשים וכנ"ל עם גברים.. קשה לי לדמיין מצב בו יש ניגוד חזק בין שני המקרים.
כך שאם יש לך תגובות מיניות כלשהן - זה יכול לתת לך כיוון.

גם אין הכרח להגדיר את עצמך כהומו או סטרייט או בי, לפחות בעיני. השאלה הגדולה יותר שאתה צריך לענות עליה לעצמך זה האם אתה שלם עם המשיכה שיש לך לגברים (שאני מניח שיש לך משהו, אחרת לא היית פה).
אבל, למרות מה שכתבתי על חוסר ההגדרה, אני מקווה שמתישהו בעתיד הקרוב כן תמצא מה באמת משמח אותך ואז חייך יהיו יותר קלים (לפחות בתחום אחד).

מקווה גם שתצוץ פה לפעמים ותכתוב, אתה נשמע כמו בחור מעניין לאללה

(וזאת לא רק הבירה של St. Patrick's Day שמדברת...)

 

[זה אחר]

אני יכול להבין אותך

גם אני הייתי בשלב שאני בארון וטוב לי. ועכשיו הגעתי למצב שבו אני "צריך" או "חייב" לצאת מהארון כי הוא מתחיל להגביל אותי בכל מיני דברים....
כמו שכבר אמרו כאן - היציאה הראשונה שלך צריכה להיות עם הבנאדם שאתה חושב שיקבל אותך.. וכמה שהוא/היא יותר קרובים אליך זה יהיה יותר טוב.

אני סיפרתי לאחותי (הבנאדם הראשון) ולא הייתה לה בעיה עם זה בכלל - היא אפילו אמרה לי "אני יודעת" וחיבקה אותי אחרי שדיברנו קצת.
וזה חיזק אותי יותר. יש לי איזה גב או תמיכה מאוד קרובה וזה נותן כוח לעבור לבנאדם הבא....
אבל כמובן זה לא שהתחלתי לצאת לכולם מאותו רגע...(יש עוד אחים והורים שעוד לא יודים) אבל כל יציאה נותנת לך יותר ויותר כוח לעוד פעם ועוד פעם.
אני הלכתי גם לאגודה בתל אביב (סביבה תומכת מלכתחילה) שם אני מדבר על זה ואומר את זה...
אולי זה נשמע שללכת לאגודה זה לא חוכמה גדולה (הרי מי ששם הוא הומו (רובם המוחלט) - אז כמובן שאני אקבל תמיכה) אבל זה לא זה - כל העיניין של לצאת מהארון זה יותר פסיכולוגי. ככול שתתרגל את זה יותר (תגיד את זה לאנשים בשר ודם - לא וירטולית) תקבל יותר כוח.
וכן - בהתחלה, (לדעתי) לפחות ללכת ולצאת בפני אנשים שאתה כבר יודע שזה יהיה בסדר מבחינתם.. רק כדי לקבל חיזוקים ותמיכה מאחרים.
כי לא כל יציאה (אם לא רובם) תיהיה כל כך קלה...

בהצלחה!

 

[ריבוע עגול]

תודה לכולכם על הייעוץ ועל החיזוקים,

אולי עוד אמשיך להיכנס ולהשתפך פה במקרה הצורך.

בהצלחה גם לכם עם התהליכים שאתם עוברים!

 

[ItsikH]

מכל מה שאמרת "פיתחתי רגשות כלפי שלושה אנשים שעוברים בסדר היום שלי בשבוע האחרון. לשם שינוי אני כלל לא מאוכזב מכך ש"אין סיכוי" אלא מאוד שמח מעצם ההרגשה הטובה, לא משנה מה יהיה הלאה."

זה לא קשור לארון דווקא, הרי לא די בכך שרובם יהיו סטרייטים, גם מיעוטם ההומואים לא בהכרח ייענו לך. היכולת להנות מהחוויה מבלי לסבול ולהתענות היא חשובה.

אתה לא יוצא מהארון ברגע, זהקורה כל החיים, בכל רגע שתספר - תצא שוב. בפרט למי שאולי מוצא חן בעיניך, ואתה חושש מדחיה.

 

[לחייך תמיד]

לא ברור לי כל כך,

מה באמת אתה מרגיש לאנשים האלה.
משיכה? אהבה?
בכל אופן, יש לל ידידה טובה? חבר ממש טוב,
תתחיל בהם, אל תספר על ההתחלה, לבנאדם שאתה מרגיש אליו משהו, שאתה מרגיש אליו משהו.