רק על עצמי

[אישה1 פשוטה]

רק על עצמי

אולי זה חילוף העונות אולי זה השישי הזה, נטול ההכנות ורווי הבטלה ואולי, עוד כל כך הרבה דברים אחרים שאינני מסוגלת כרגע לתייג ולקרוא להם בשם אבל אני מרגישה כל כך עצובה וכל כך לבד קוראת את ההודעות מתחברת לחלקן יותר, לחלקן האחר פחות מגיבה מנסה לתת מניסיוני שנצבר במהלך השנים ורק אני לא מסוגלת ליישם בעצמי את עצותיי לאחרים. ומוצאת את עצמי, במין חשבון נפש שכזה, מוצאת שאני לבד ומרגישה עצוב אמנם, אני מוקפת באנשים יקרים ואוהבים, כל אחד בדרכו ובכל זאת, מין תחושה כזו שהם אינם מכירים אותי, את האישה האמיתית, אינם מודעים לכאב הגדול שחבוי בי אני עוטה לפניי מסיכה של חיוך, של שלווה, של חוזק וחוסן מסיכה אשר מכסה על הפחדים מסיכה אשר מכסה על כל כך הרבה כאב ובדידות ואני אפילו "גונבת" לעצמי רגעים קטנים של ... כאלו שיעזרו לי לצלוח את המרוץ המטורף הזה שנקרא "חיים" מרשה לעצמי ליהנות מניחוח של פרח, מירח מלא, עננים צבעוניים בשעת שקיעה ועדיין – בתוך תוכי, כל כך עצוב לי ואיש אינו יודע. אני כל כך עייפה ...

 

[רוח ים נושבת]

את לא לבד.....

משום מה , נראה לי כאילו דברת מתוכי...

 

[שמית]

לאישה האחת

אני תמיד שמחה לקרוא את תגובותייך, והערכתי נתונה לך (חושבת עלייך כ-"אישה1חכמה"). אני חושבת שלעיתים רחוקות את לוקחת כך לעצמך את ה-"במה"... תחושת הלבד ברגע שמבינים את אמיתותה היא בהחלט קשה. בדרך-כלל אנחנו מוצאים לעצמנו כל מיני "בריחות" (אפילו כשפיזית אנחנו לבד) רק לא להיות לבד. לבד משמעו אני עם עצמי במקומות שאליהם אף אחד אינו נוכח. אני מאמינה שהתחושה הזו אינה חולפת אלא היא פרי של מודעות עצמית גבוהה. אני מאחלת לך, לעצמי ולכל מי שחש כך שנצליח להיות שמחים בלבד הזה, כי הלבד הזה הוא עצמינו, הוא הקיום שלנו.... ואם יש כזה דבר שנקרא מציאות אז הלבד הוא המציאות שלנו. באחווה שמית

 

[seeyou]

כל כך עצובה וכל כך לבד...../images/Emo102.gif

חשבון נפש ? אפשר לפעמים להיות במינוס!! לקחת את החיים ביתר קלות! The worst life is better than the best death. TOM JONES LYRICS "Try To Remember" Try to remember the kind of September when life was slow and oh, so mellow. Try to remember the kind of September when grass was green and grain was yellow. Try to remember the kind of September when you were a tender and callow fellow, Try to remember and if you remember the follow. Try to remember when life was so tender that no one wept except the willow. Try to remember when life was so tender that dreams were kept beside your pillow. Try to remember when life was so tender that love was an ember about to billow. Try to remember and if you remember then follow. Deep in December it´s nice to remember altho you know the snow will follow. Deep in December it´s nice to remember without the hurt the heart is hollow. Deep in December it´s nice to remember the fire of September that made us mellow. Deep in December our hearts should remember and follow. Keep smiling

 

[אישה1 פשוטה]

קשה לכתוב דמעות

מילים : אילן גולדהירש הלב נצבט ובגרון מחנק והדמעות יורדות להן כמו גשם ולא רואים דבר מרוב אבק ומי יודע איך בכלל לגשת. רוחות קרות הביתה נכנסות אמת מרה טופחת על פנינו ובאוויר שתיקה קשה מנשוא וערפל בזויות עיניו fל כך קשה לכתוב דמעות קשה לשאת את הדממה כל כך קשה לשיר דמעות ומי יתננו נחמה וצל גדול יושב ממש מולך ענן שחור עוטף את הרקיע וטלטלה אוחזת את כולך אתה הולך, הולך ולא מגיע.

 

[רק בצופן]

1 מיוחדת

מכירה את הסופי-שבוע האלה, שחייבים לנסוע לחיק המשפחה, לדבר על דא ועל הא, לדון במזג האוויר, לקבל עדכון דו=שבועי הישר מארצות השממה על כל הדודות וכל הקרובים הכי רחוקים, לעשות פרצוף של צדיקים בקידוש, לרחוץ את כל הכלים בכיור - של עשרים אנשים שאכלו גם דג, ושתו גם מרק (בכאילו, למה הם לא באמת שותים מרק כי מרק זה לא אוכל), ומילאו עיקרית דביקה בצלחת עם כל השמן, וגיבו כהלכה בסלטים - ולהגיד בנימוס, מה פתאום. אני בכלל לא עייפה, זוזי, זוזי, אני מסתדרת לבד. וכמובן שלא מחוברים שם לאינטרנט, למה מה קרה? נו. אז דקה לפני שיצאתי למחוז הגינונים קראתי את ההודעה שלך, אבל כולם היו כבר באוטו, ולא יכולתי להגיב. למרות שבסיגריות שעישנתי בחדר המדרגות, כי לא עושים אש בשבת, היה לי חשק לדפוק על הדלתות של השכנים, לשאול האם יש מישהו מחובר? (לא העזתי כי בטח כל השכנים הם שטינקרים, אחרת איך זה שגם הם מככבים בעדכון הדו-שבועי שאנחנו מקבלים?) טוב, אז התאפקתי עד עכשיו. רק כדי להגיד לך, שאם מחשבות טובות ורגשות טובים עוברים דרך האוויר ומגיעים לתעודתם, אז היה לי המון מקום בלב לחייך בחום אל הלבד שלך. שבוע חדש. שבוע טוב. בעולם הנסתר מהעין, את לא לבד. אני

 

[חונה לרגע]

כמה פעמים חיים?

היום שאל פרופ´ קרסו בתוכניתו את אחת המאזינות "כמה פעמים את חושבת לחיות"? ענתה: "פעם אחת"! ענה לה הפרופ´: "אז תתחילי לחיות"! למה לך להסתתר מאחורי מסכות? למה הפחד שאנשים יגלו את האני האמיתי שלך? למה את צריכה להיות מושלמת? את לא חייבת לאף אחד מלבד לעצמך, העמידי את עצמך מול המראה ותגידי לעצמך באומץ זו אני ולכי לפגוש עם האני האמיתי הזה את החיים. וחוצמיזה, את לא יחידה במשחק, לקח לי שנים של התחשבנות עם עצמי עד שהורדתי את המסכות שלי, לא היה קל, ואפילו מפחיד, אבל עדיף!

עבורך מAני.

 

[השם אינו שמור]

יודעת, הכאב נתן לריפוי

עשי לעצמך מין מנטרה פנימית כזו. שתביא אותך במחשבה למקום שקט ואהוב, כל פעם שתחושי בכאב, נסי להגיע לאותו מקום אהוב, שבו את מרגישה נוח עם עצמך, ככה אולי עם הזמן תוכלי לטפל במקור של הכאב, כי אחרי שתביני את הכאב לאשורו תוכלי להשתחרר ממנו. אם אין לך את הכח להתמודד - פני לעזרה מקצועית. כי אולי לא חייבים כל החיים לסבול ככה בשקט. אולי צריכים קצת אושר, וחופש מהכאב. שלך - האשם. ואם את לא תעזרי לעצמך - מי אנחנו שנעזור לך.. בהצלחה.

 

[אחותו של שקספיר]

לצלוח את מירוץ החיים?

אולי לצעוד אותם צעד צעד להביט אל הבוקר ,הצהרים והערב לא לרוץ לשום מקום. להוריד את המסיכה היא במילא לא מסתירה טוב . לא לגנוב רגעים. לקחת אותם אלייך לחבק את הרגעים ולהיות איתם -שם בלי עבר או עתיד. ואולי מילים שמישהי כתבה לפני יומיים יוכלו לחבר אותך לתחושה אחרת אופטימית יותר?

 

[adam33]

רגע ההתחדשות

בכל מצב יש כמה שלבים הפגיעה הבגידה ההפנמה וזה נכון לכל דבר - גם אם לא בגדו בך אבל לאחר שהפנמת את המצב שאת נמצאת בו ואת בן זוגך על חסרונותיו את צריכה להגיע לרגע ההתחדשות מדוע אינך מתחדשת? מדוע את לא בונה את עצמך ברגע שאת אוספת את השברים ומחדשת את עצמך את בעצם מאותת לכולם..אני חזקה...( וזה לא משנה אם בפנים את שבורה מכיון שמתוכ ההכרה בעצמך תגיע ההרגשה הפנימית הטובה...

 

[לורה המקורית]

אישה 1 שאינה פשוטה בואי...

נכנסתי אחרי הרבה זמן שלא הייתי ו....קראתי את ההודעה הזו שלך. זוכרת שפעם הייתי כאן והייתי במין עצבות שכזו? זוכרת מה כתבת?? "יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי. נושאי בשורה רעה מכות או עוד גזרה לא ישנו את מהותי... את שיש לי להגיד אני עוד אצרח אפילו בירח ישמעו. ...עוד ננצח לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח בתוכי, בדמי, בנשמתי." את חיזקת אותי אז עם המילים האלו שאימצתי לי והפנמתי לי... קחי את המילים האלו שלך, הסירי מסיכות ותהיי את. קחי את המילים האלו שלך ותחיי אותן...כך אני עושה היום בזכותך. מחבקת אותך בחום ותהיי חזקה

 

[1ארוך ולעניין]

אישה אחת...ויחידה

מי לא עבר בחייו חשבון נפש כזה או אחר?...מי לא ערך ספירת מלאי של מה שיש ומה שחסר?...זה תמיד מכאיב וקשה, אי אפשר להתחסן כנגד ספירת המלאי הזו שלנו.. החיים הם מאוד לא פיירים, דווקא כשרע לנו ואנחנו זקוקים לכל כוחנו הפנימי שיעזר לנו להיחלץ ממצבנו..דווקא אז כוחותינו נוטשים אותנו, ודווקא כשטוב לנו אנחנו מלאים בכוח ומרץ ליוזמות והתחלות חדשות, יוזמות והתחלות שאנחנו כה זקוקים להם עכשו כשרע לנו... מן פרדוקס מוזר ומתסכל כזה... יש לך כל כך הרבה ובכל זאת החלק החסר משתלט על תחושותיך, וכל הפתרונות וכל ההצעות כאן בפורום אינן מתאימות,כי גם אנחנו הרי לא מבינים..ומה שנשאר זה החום שאת שואבת מרצונם הטוב של האנשים כאן, וזה לא מספיק... אם את רוצה לצאת מהמצב את חייבת למצוא את הדרך..ל..השלים עימו.. כן אני יודע, זה נשמע תלוש...ואולי ממש לא...וקשה ובלתי אפשרי, אבל ברגע שתשלימי עם הבלתי ותמצאי תחושה של מלאות בקיים + דרישה מעצמך לשינוי בגדר הקיים, משהו שהוא אפשרי ואינו צורך אנרגיה שאין לך... משהו כמו... מהודעותיך עולים עושר נפשי,כושר ביטוי ורגישות מיוחדת, למה שלא תשבי ותנסי לכתוב ספר..שירים..ולא למגירה,יש בכתיבה שחרור, צעד קטן שיש בו תיקווה לפרסום והתחלה חדשה..זוהי יוזמה משחררת שאינה דורשת משאבים נפשיים שכרגע אין לך... ובכל זאת נותנת תחושה של שינוי שאת עושה משהו כדי לצאת מתחושת החסר...וההרגשה שאת עושה משהו כדי להלחם בתחושת החסר, מאוד חשובה כרגע... כן זה מוזר, שדווקא כשמשלימים עם החסר, מתפנה כל האנרגיה שהוא צרך מאיתנו ויש כוח לצאת ולפעול להשגתו, בין אם מדובר באהבה חדשה...או עניין חדש בחיים...ובכלל בהצלחה... אישה אחת פשוטה....תחשבי על זה..

 

[איש המערות]

../images/Emo45.gif - זה עולה לטאג ליין

מסכים עם כל מילה שלך.