firewall29
New member
רק על עצמי ידעתי לספר.....
שלום אני בן x שנים ויש לי 2 חולי נפש מקרבה ראשונה (אמא , ואח). הכל החל לפני הרבה שנים עוד שהייתי בן 4-5 שנים לא אספר מה גרם לכך אבל אימי נהייתה חולה והמצב הנפשי כמובן רק התדרדר כמובן שזה גם דירדר את המשפחה ופירק אותה למשפחות אומנה (לא אספר מה עברתי שם) אבל ברבות השנים המצב רק התדרדר ממחלה קטנה ופשוטה לכאורה המצב היגיע לסכיזופרניה פרנואידית שבעקבותה היו כמובן אישפוזים (גהה) וכמובן הכל נפל על הילדים והאבא לא אגיד מה עבר עליי ומה ומו כי זה יצריך כמה שעות טובות על מנת שאכתוב ואספר את "הסיפור שלי" עכשיו קרה משהו חדש במשפחה להיט חדש - מתנצל על הציניות. אחי שהחליט לטייל בחו"ל אחרי צבא מחליט לעבוד שנה שנתיים ולטייל במזרח הרחוק . טיול שארך כ- 10 חודשים טיול שכלל שנטי שנטי גראס מריחואנה כמה ראשים ביום...סוטול אמיתי לטענתו הוא לא נגע בפטריות וכו. הוא נחת בארץ ועוד בחו"ל פגשתי אותו לפני שחזר ארצה הוא נראה בסיידר גמור. שהוא נחת הוא החליט שהוא חוזר בתשובה כן כן בתשובה והולך ללמוד בישיבה ניסינו להגיד לו שיעבוד שיחזיר חובות וכו אבל לא..... עכשיו זה הזמן משיח עומד להגיע ולכן הוא הלך לישיבה. וכל כמה חודשים שיגע לנו את השכל אני לא מרגיש טוב.... לא יודע המ קורה איתי אני חוזר הבייתה וחוזר חלילה לישיבה עד שיום אחד הוא אמר אני לא מרגיש טוב תבואו תקחו אותי לקחנו אותו והבנו שהוא לא בסיידר ובשעה מאוחרת לקחתי אותו לפסיכאטר תענוג מאד יקר למשפחה שנחשבת למשפחה מתחת לקו העוני. ואחרי פגישה איתו קיבל איזה כדור והפסיכיאטר אמר לו לקחת את הכדור שבועיים וזה ישפר לו את ההרגשה. אבל כמובן שאחרי יומיים הוא החליט שהוא חייב ללכת שוב אז לקחנו אותו למיון השעה הייתה מאוחרת והיגיע רופא שבדק ואמר לו תבוא מחר. לקחנו אותו לגהה (בילויי נחמד ליום קיץ ) ושם התחילו לטפל בו ללא אישפוז נתנו לו כדורים ואחרי כמה זמן החלטנו ששם בגהה הרפואה לא משהו ורק כדורים מעניין אותם ולקחנו אותו למרפאה אחרת שם יש יחס אחר לגמרי ואז אחרי כמה זמן חשבנו שהוא משתפר אני חיב לציין שיש לו כל פעם אפ ודאון (אני לא מכיר את אחי לא ככה הכרתי אותו לפחות). הוא החליט שהוא צריך להתאשפז אחרי אישפוז במחלקה פתוחה ואחרי שהחליפו לו כדור הוא יצא הבייתה ושוב עכשיו הוא נמצא שם הפעם הוא לא במצב טוב בכלל ואני נמאס לי הכל חרא מגעיל וממש נמאס לי מה עוד בן אדם יכול לבקש? קצת שקט? קצת שלווה מנוחה ורוגע? לא יודע מה לעשות הכל כזה מסובך אבל אני שומר על אופטימיות משתדל לפחות אבל לפעמים אתה רוצה לבכות אבל אתה אומר לעצמך אני סלע ובחיים לא אשבר ושוב כאילו מהשמיים שולחים לך עוד צרה ...שניים במחיר אחד מבצע סוף עונה. בחיים כמעט לא בכיתי לא ביקשתי עזרה אבל לפעמים בא לי לזרוק הכל ולהגיד קיבינימט. שישרף הכל לא אשמתי שאמא שלי חולה לא אשמתי שאחי חולה ועישן סמים למה אני שואל למה? כבר בכיתי בעבודה ממש ככה ליד כולם ואני לא טיפוס בכיין אבל כמו מילות הפרסומת ההיא " מה אני וילדה"? כמה אני יכול לספוג ? די נמאס ואני שואל אותכם מה הייתם עושים? ואל תגידו סבלנות ואחר רוח כי לי אין יותר רק זה חסר לי שמחר אני אתמוטט -אל תגידו עזרה מהמשפחה הקרובה כי משם לא תגיע שום ישועה ולו הקטנה ביותר. תודה מראש....
אשמח לתגובות.....
שלום אני בן x שנים ויש לי 2 חולי נפש מקרבה ראשונה (אמא , ואח). הכל החל לפני הרבה שנים עוד שהייתי בן 4-5 שנים לא אספר מה גרם לכך אבל אימי נהייתה חולה והמצב הנפשי כמובן רק התדרדר כמובן שזה גם דירדר את המשפחה ופירק אותה למשפחות אומנה (לא אספר מה עברתי שם) אבל ברבות השנים המצב רק התדרדר ממחלה קטנה ופשוטה לכאורה המצב היגיע לסכיזופרניה פרנואידית שבעקבותה היו כמובן אישפוזים (גהה) וכמובן הכל נפל על הילדים והאבא לא אגיד מה עבר עליי ומה ומו כי זה יצריך כמה שעות טובות על מנת שאכתוב ואספר את "הסיפור שלי" עכשיו קרה משהו חדש במשפחה להיט חדש - מתנצל על הציניות. אחי שהחליט לטייל בחו"ל אחרי צבא מחליט לעבוד שנה שנתיים ולטייל במזרח הרחוק . טיול שארך כ- 10 חודשים טיול שכלל שנטי שנטי גראס מריחואנה כמה ראשים ביום...סוטול אמיתי לטענתו הוא לא נגע בפטריות וכו. הוא נחת בארץ ועוד בחו"ל פגשתי אותו לפני שחזר ארצה הוא נראה בסיידר גמור. שהוא נחת הוא החליט שהוא חוזר בתשובה כן כן בתשובה והולך ללמוד בישיבה ניסינו להגיד לו שיעבוד שיחזיר חובות וכו אבל לא..... עכשיו זה הזמן משיח עומד להגיע ולכן הוא הלך לישיבה. וכל כמה חודשים שיגע לנו את השכל אני לא מרגיש טוב.... לא יודע המ קורה איתי אני חוזר הבייתה וחוזר חלילה לישיבה עד שיום אחד הוא אמר אני לא מרגיש טוב תבואו תקחו אותי לקחנו אותו והבנו שהוא לא בסיידר ובשעה מאוחרת לקחתי אותו לפסיכאטר תענוג מאד יקר למשפחה שנחשבת למשפחה מתחת לקו העוני. ואחרי פגישה איתו קיבל איזה כדור והפסיכיאטר אמר לו לקחת את הכדור שבועיים וזה ישפר לו את ההרגשה. אבל כמובן שאחרי יומיים הוא החליט שהוא חייב ללכת שוב אז לקחנו אותו למיון השעה הייתה מאוחרת והיגיע רופא שבדק ואמר לו תבוא מחר. לקחנו אותו לגהה (בילויי נחמד ליום קיץ ) ושם התחילו לטפל בו ללא אישפוז נתנו לו כדורים ואחרי כמה זמן החלטנו ששם בגהה הרפואה לא משהו ורק כדורים מעניין אותם ולקחנו אותו למרפאה אחרת שם יש יחס אחר לגמרי ואז אחרי כמה זמן חשבנו שהוא משתפר אני חיב לציין שיש לו כל פעם אפ ודאון (אני לא מכיר את אחי לא ככה הכרתי אותו לפחות). הוא החליט שהוא צריך להתאשפז אחרי אישפוז במחלקה פתוחה ואחרי שהחליפו לו כדור הוא יצא הבייתה ושוב עכשיו הוא נמצא שם הפעם הוא לא במצב טוב בכלל ואני נמאס לי הכל חרא מגעיל וממש נמאס לי מה עוד בן אדם יכול לבקש? קצת שקט? קצת שלווה מנוחה ורוגע? לא יודע מה לעשות הכל כזה מסובך אבל אני שומר על אופטימיות משתדל לפחות אבל לפעמים אתה רוצה לבכות אבל אתה אומר לעצמך אני סלע ובחיים לא אשבר ושוב כאילו מהשמיים שולחים לך עוד צרה ...שניים במחיר אחד מבצע סוף עונה. בחיים כמעט לא בכיתי לא ביקשתי עזרה אבל לפעמים בא לי לזרוק הכל ולהגיד קיבינימט. שישרף הכל לא אשמתי שאמא שלי חולה לא אשמתי שאחי חולה ועישן סמים למה אני שואל למה? כבר בכיתי בעבודה ממש ככה ליד כולם ואני לא טיפוס בכיין אבל כמו מילות הפרסומת ההיא " מה אני וילדה"? כמה אני יכול לספוג ? די נמאס ואני שואל אותכם מה הייתם עושים? ואל תגידו סבלנות ואחר רוח כי לי אין יותר רק זה חסר לי שמחר אני אתמוטט -אל תגידו עזרה מהמשפחה הקרובה כי משם לא תגיע שום ישועה ולו הקטנה ביותר. תודה מראש....
