זו ההסטוריה שלנו
תשעה באב: יום האבל הלאומי היום, תשעה באב, הוא יום האבל הלאומי של העם היהודי . זה היום, שעל פי המסורת חרבו בו בית המקדש הראשון והשני. עם השנים חברו ליום הזה עוד אסונות ואירועים קשים. את בית המקדש הראשון הרסו הבבלים בשנת 586 לפני הספירה. ממלכת יהודה איבדה את עצמאותה ותושביה נהרגו, או הוגלו. שבעים שנה לאחר מכן חזרו היהודים לארצם, בצו של המלך אחשוורוש, שכבש את בבל, ובית המקדש נבנה שנית. הבית השני נהרס בט´ באב שנת 70 לספירה, בידי גייסות הרומאים בפיקודו של טיטוס. יהודים רבים נהרגו והוגלו ובא הקץ על ריבונות יהודית בארץ ישראל. הנותרים נפוצו לכל עבר ורבים מהם נמכרו לעבדים. ביום הזה, בשנת 135, הובסו בר כוכבא ולוחמיו שמרדו ברומאים ומעוזם של המורדים, העיר ביתר, נהרסה. בתשעה באב שנה לאחר מכן הרסו הרומאים את בית המקדש ובנו במקומו עיר של עובדי אלילים, שזכתה לשם אליא קפיטולינה, ונאסר על היהודים לבוא בשעריה. הם הורשו לבקר בירושלים רק בתשעה באב, כדי לבכות את הרס ארצם, הרס עירם והרס בית מקדשם. ברבות הימים התרחשו אסונות נוספים בתשעה באב: האפיפיור אורבן השני הכריז על מסע הצלב הראשון, שבמהלכו נהרגו עשרות אלפי יהודים ונהרסו קהילות שלמות. המלך הספרדי פרדיננד הוציא את צו גירוש היהודים מספרד וקבע, כי תשעה באב שנת 1492 הוא היום האחרון ליציאתם. מלחמת העולם הראשונה פרצה בתשעה באב, וגירוש יהודי גטו ורשה החל גם הוא ביום הזה. הידיעה הועברה באדיבות הסוכנות היהודית לישראל.