רק לרגע אחד

יפעת*

New member
רק לרגע אחד

נסחפתי אחר התמימות של הילדים הללו, רק לשבריר שניה, ראיתי את ההתרגשות של להיות על הבמה ולהציג מחזה, מול הורים נרגשים.... פאוזה של תמימות. ומיד לאחריו המחשבה שאוכלת אותי כבר כמה שבועות ``הם לא באמת רוצים שלום`` לראות את החינוך שהם נותנים לילדיהם, ילדים בגיל הגן שלומדים שמטרתם בחיים היא לחטוף חייל, לעולם יגדלו להיות שונאינו. לאט לאט מחלחלת בי ההבנה, שהייתי תמימה, ולא משנה אם זה בגלל שילטון דקטטורי,או בגלל אמונה, התכלס הוא, שאנחנו הרבה יותר רחוקים משלום, מאשר ממלחמה. וכל אותם פיגועים והרוגים, ודרשות במסגדים, לא הבהירו לי את זה טוב כמו כתבה אחת קטנה על הצגת סיום שנה של ילדי גן בשטחים. מת השלום, יהי זכרו ברוך.
 

יערית

New member
תאמרי לי רק איפה

יושבים שבעה... אני ידעתי זאת ממזמן, אני חושבת שהעם איתו רוצים לעשות שלום,רחקו שנות אור מהמציאות שבו אנחנו חיים! ולא יעזור למר``צ! יערית.
 
כל -כך קשה לקבל את זה...

אבל בלי האמונה הבסיסית שיהיה טוב, מה יישאר לנו? בשביל מה נחיה? אוריאנה
 

יפעת*

New member
אמונה צריכה להשען על מציאות

סתם להאמין בלי בסיס, לא נותן כלום כנראה שהשלום לא בימינו יבוא.
 
האמונה שלי אולי נשענת על טמטום

אבל היא חזקה ביותר. אולי השלום לא יגיע בימינו, אבל הוא יגיע אוריאנה
 
למעלה