רק להיום

מנחם 77

New member
רק להיום../images/Emo24.gif

2 באוקטובר שומרים על האמונה "כל עוד אנו שומרים על אמונתנו ומחדשים אותה, אנו נהנים מכוח בלתי-מוגבל שניתן לנו דרך הכניעה והתפילה היומיומית שלנו." טקסט בסיסי, עמוד 45 בהחלמה יש שני חלקים: להתנקות, ולהישאר נקי. ההתנקות קלה יחסית כי אנו צריכים לעשות אותה רק פעם אחת. להישאר נקי זה יותר קשה, משום שזה מחייב תשומת-לב בכל יום של החיים שלנו. אבל שני הדברים שואבים את כוחם מאמונה. אנו מתנקים בעזרת האמונה. הודינו שההתמכרות חזקה יותר מאתנו, והפסקנו לנסות להילחם בה לבדנו. העברנו את המאבק לידי כוח גדול מאתנו, והכוח העליון עזר לנו להתנקות. אנו נשארים נקיים כל יום באותה דרך בעזרת אמונה. רק להיום, אנו נכנעים. החיים יכולים להיות גדולים מדי יחסית לכוחנו. כשזה קורה, אנו מחפשים כוח גדול מאתנו. אנו מתפללים, מבקשים מהכוח העליון שלנו שייתן לנו הכוונה ויעניק לנו את הכוח לבצע זאת. תרגול וחידוש האמונה, על בסיס יומי, מחזקים את המקורות הדרושים לנו על-מנת לחיות חיים נקיים ומלאים. הכוח שאנו יכולים לקבל הוא בלתי מוגבל. על-מנת לזכות בו, כל מה שעלינו לעשות, הוא לשמור על אמונתנו בכוח העליון שניקה אותנו ודאג לכך שנישאר נקיים. רק להיום: האמונה ניקתה אותי, והאמונה תשמור אותי נקי. היום אני אשמור על אמונתי בכוח העליון שלי. אחדש את הכניעה ואתפלל לידע וכוח.
 
../images/Emo203.gifציטוט להיום../images/Emo203.gif

הדת שלי פשוטה. עבורי אין צורך במקדש או בפילוסופיה מסובכת. ליבנו, מוחנו, הוא היכל הקדושה שלנו, והפילוסופיה שלי היא האדיבות.
- טנזין גיאטסו אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של יום טוב../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על היכולת לדבר בכנות ובאומץ, לתרגם רגשות למילים ולהאמין שמה שצריך לקרות קורה מבלי שאני צריכה להתערב יותר מדי. אני אסירת תודה על הנכונות ללמוד להרפות גם כשקשה לי להשתיק את השכל, את הראש. אני אסירת תודה על הנוכחות הבלתי מסוייגת של אלוהים בחיים שלי, על חופש מהתמכרות פעילה ויכולת ליהנות בהכרה מלאה. אני אסירת תודה על בן זוג מכיל, אוהב ומחבק, על משפחה תומכת ומפרגנת, על חברותא ודרך NA, על עוד יום מנוהל ונקי. רק להיום - עשרה חודשים ושישה עשר ימי ניקיון
פעמים רבות בחיי השתתפתי בסוגים רבים של קורסים שהציעו בין היתר מדיטציה. תמיד נשמתי עם כולם את אותן נשימות עמוקות, שאמורות היו להוביל אותי להרפיה כלשהי ולנכונות ופתיחות לראות תמונות תוך דמיון מודרך. בעוונותי, גם העברתי בעצמי את המדיטציות האלה בין יתר הדברים שלימדתי. ידעתי ועדיין "מה צריך לקרות שם" מבחינה פיזית ויחד עם זה, בכל פעם שביצעתי, איך שהתחלתי לנשום ולנסות להשתיק את המחשבות... נרדמתי
אתמול ישבתי לחשוב ולכתוב. נזכרתי בכל מיני סיטואציות שכאלה והבנתי שאני בעצם.. לא באמת חוויתי מדיטציה. בראש אני יודעת מה זה אבל לא יישמתי מעולם. פתאום נפל לי איזה אסימון שמספר לי שמעולם לא הרפיתי משליטה עצמית. גם לא ברגעים הכי יפים של סטלות... תמיד הייתי מחוברת להכרה, תמיד זכרתי מה היה שם, מעולם לא זרמתי עם הדברים וויתרתי על השכל. לכן, היום קשה לי להרפות... יש איזה פחד להיעלם, להישאב, לאבד את עצמי גם אם בראש אני יודעת שזה לא יקרה... ואולי בכלל יש לזה קשר להתמכרות שלי? אולי הפחד מאיבוד שליטה כביכול, הוא מה שגורם לי לכל כך הרבה בלגן בחיים? אולי זה משום שכל כך קשה לי לסמוך על אחרים, ועמוק יותר - על עצמי ועל אלוהים שלי שבאמת קורה מה שצריך לקרות? התחברתי לכל אלה מתוך קריאה של הפרק של "רק להיום" - אמונה... את זה אני הולכת לברר לעצמי היום, תוך כדי מדיטציה
(לפחות לנסות בלי להירדם נו...
)
מאחלת לעצמי בהצלחה,
ולכולנו - יום של אהבה וקבלה עצמית, אדיבות וחופש בנשמה. אוהבים
 
למעלה