רק להוציא קצת
כנראה כי אני לא ממש יכולה לדבר על זה עם אף אחד הרגשתי צורך לכתוב את זה.
אני נשואה לאישה+ ילדה מהממת והנישואים שלנו באמת טובים ומאושרים.
בשבועות האחרונים במסגרת העבודה יצא לי לעבוד צמוד למישהי שעד כה לא הכרתי בכלל בעבודה. הרגשתי שתוך זמן מאוד קצר אני מתחילה לחשוב עליה גם אחרי שהיום נגמר, מחכה שיגיע יום חדש וניפגש, אפילו אם אני מתעוררת בלילה אני חושבת עליה. הבנתי שהתאהבתי בה.
היא אישה מאוד מרשימה- יפה, חכמה, חברותית ומצחיקה. היא גם גדולה ממני בעשור- מה שעוד יותר גורם לי להימשך אליה.
היא כמובן סטרייטית, נשואה+, וזה לא שהיא יודעת מה אני מרגישה- אבל גם אם הייתה יודעת זה לא היה משנה דבר.
זה גורם לי בימים האחרונים לתסכול ועצב וגורם לי להסתגר בתוך עצמי. מצד אחד אני מאוד מחכה לראות אותה ומצד שני זה קשה.
אני מאוד אוהבת את אשתי ואין לי כוונה לבגוד בה, אבל כל הסיטואציה קשה לי וגם גורמת לי להרגיש מאוד אשמה...
כנראה כי אני לא ממש יכולה לדבר על זה עם אף אחד הרגשתי צורך לכתוב את זה.
אני נשואה לאישה+ ילדה מהממת והנישואים שלנו באמת טובים ומאושרים.
בשבועות האחרונים במסגרת העבודה יצא לי לעבוד צמוד למישהי שעד כה לא הכרתי בכלל בעבודה. הרגשתי שתוך זמן מאוד קצר אני מתחילה לחשוב עליה גם אחרי שהיום נגמר, מחכה שיגיע יום חדש וניפגש, אפילו אם אני מתעוררת בלילה אני חושבת עליה. הבנתי שהתאהבתי בה.
היא אישה מאוד מרשימה- יפה, חכמה, חברותית ומצחיקה. היא גם גדולה ממני בעשור- מה שעוד יותר גורם לי להימשך אליה.
היא כמובן סטרייטית, נשואה+, וזה לא שהיא יודעת מה אני מרגישה- אבל גם אם הייתה יודעת זה לא היה משנה דבר.
זה גורם לי בימים האחרונים לתסכול ועצב וגורם לי להסתגר בתוך עצמי. מצד אחד אני מאוד מחכה לראות אותה ומצד שני זה קשה.
אני מאוד אוהבת את אשתי ואין לי כוונה לבגוד בה, אבל כל הסיטואציה קשה לי וגם גורמת לי להרגיש מאוד אשמה...
