living a lie
New member
רק חמש דקות...
שאלת אותי מה אני רוצה,
ושוב לא היה לי את האומץ להגיד לך בפנים,
שאני רוצה אותך... אם לא לתמיד אז רק לחמש דקות.
כדי להגיד לך בדיוק עד כמה אני אוהבת אותך, בלי גבולות ומחסומים ושתיקות ופילים.
אני רוצה ללמוד להכיר אותך בחיבוק, בנשימות, דרך הלב, דרך הריאות.
אני רוצה שתעברי לי על הגוף סנטימטר סנטימטר, שתגלי את כל הפגמים לבד ושתישארי.
שתמצאי נקודת חן מיוחדת שתהיה רק שלך, שתמצאי את השם שלך בין כל הצלקות, שתגעי, שתדעי.
אני רוצה שתדמייני איתי ביחד, שתחלמי איתי, על ילדים, ושקט, תשקרי לי.
אני רוצה לנסוע אליך, כל יום, כל היום, להגיד לך שאני בדרך.
אני רוצה שכשתבוא הסערה תצליחי להרגיש אותי, ותמצאי את האומץ להחזיק לי את היד ולהגיד לי שהכל יהיה בסדר, שיום אחד אני אצליח למלא את כל הבורות שעשיתן לי בלב... והכל יהיה בסדר.
אני רוצה שתגידי לי מה אני צריכה לעשות בשביל חמש דקות.
ואחר כך אני רוצה לשכוח.
לשכוח ולהיות מישהי אחרת.
מישהי שלא אוהבת אותך. שלא אוהבת בכלל. מישהי שלא נשבר לה הלב כל עשרים דקות.
מישהי נורמלית, שיודעת שהיא שייכת, שיש לה מקום.
שאין לה צלקות על היד.
מישהי שיש לה מטרה, ותכלית ויודעת מה היא צריכה לעשות ובשביל מה.
שכותבת לא כי היא חייבת, אלא כי היא רוצה. שמסוגלת לצייר בחופשיות, בכיף, בלי פחד.
מישהי מאושרת, משוחררת,
שמסוגלת לשים זין, שמסוגלת לצרוח, שמסוגלת לשבור כוס.
מישהי שמסוגלת לנשום.
מישהי שאפשר לאהוב.
עד אז אני אסתפק בלהיות מישהי שמסוגלת לקבל החלטה,
שמסוגלת להפסיק את הטירוף הזה.
שמסוגלת למות כבר.
שאלת אותי מה אני רוצה,
ושוב לא היה לי את האומץ להגיד לך בפנים,
שאני רוצה אותך... אם לא לתמיד אז רק לחמש דקות.
כדי להגיד לך בדיוק עד כמה אני אוהבת אותך, בלי גבולות ומחסומים ושתיקות ופילים.
אני רוצה ללמוד להכיר אותך בחיבוק, בנשימות, דרך הלב, דרך הריאות.
אני רוצה שתעברי לי על הגוף סנטימטר סנטימטר, שתגלי את כל הפגמים לבד ושתישארי.
שתמצאי נקודת חן מיוחדת שתהיה רק שלך, שתמצאי את השם שלך בין כל הצלקות, שתגעי, שתדעי.
אני רוצה שתדמייני איתי ביחד, שתחלמי איתי, על ילדים, ושקט, תשקרי לי.
אני רוצה לנסוע אליך, כל יום, כל היום, להגיד לך שאני בדרך.
אני רוצה שכשתבוא הסערה תצליחי להרגיש אותי, ותמצאי את האומץ להחזיק לי את היד ולהגיד לי שהכל יהיה בסדר, שיום אחד אני אצליח למלא את כל הבורות שעשיתן לי בלב... והכל יהיה בסדר.
אני רוצה שתגידי לי מה אני צריכה לעשות בשביל חמש דקות.
ואחר כך אני רוצה לשכוח.
לשכוח ולהיות מישהי אחרת.
מישהי שלא אוהבת אותך. שלא אוהבת בכלל. מישהי שלא נשבר לה הלב כל עשרים דקות.
מישהי נורמלית, שיודעת שהיא שייכת, שיש לה מקום.
שאין לה צלקות על היד.
מישהי שיש לה מטרה, ותכלית ויודעת מה היא צריכה לעשות ובשביל מה.
שכותבת לא כי היא חייבת, אלא כי היא רוצה. שמסוגלת לצייר בחופשיות, בכיף, בלי פחד.
מישהי מאושרת, משוחררת,
שמסוגלת לשים זין, שמסוגלת לצרוח, שמסוגלת לשבור כוס.
מישהי שמסוגלת לנשום.
מישהי שאפשר לאהוב.
עד אז אני אסתפק בלהיות מישהי שמסוגלת לקבל החלטה,
שמסוגלת להפסיק את הטירוף הזה.
שמסוגלת למות כבר.
