רק דקה

רק דקה

אני יושבת וחושבת אם הייתי יכולה לבקש משהו מה הייתי מבקשת....אני יודעת שלראות אותו לא אוכל...לדבר גם לא...לקום איתו יחד ביום שבת בבוקר ולהרגיש את החום שלו ...זה גם לא...כנראה שברגע שהאדם שהכי אהבת כבר איננו נגמרו הבקשות היתה היזדמנות לבקש לפני אבל איך יכולתי לדעת שהוא יילך. החיים מתחלקים לשניים החיים שלפני והחיים של אחריי...גן עדן וגיהנום . איך אני המשכתי לחיות והוא גבר בן 22 וחצי ככה נעלם..וכמה שרצה לחיות...כמה אהב את החיים , את ארץ ישראל ,את המשפחה שלו ואותי. כמה רצה לעבוד לחיות בכבוד , חיים שקטים צנועים כי יום אחד הוא רצה להקים משפחה להתחתן..איתי...וגם רצה להיות אבא..לילדים...ואיזה אבא הוא יכל להיות ..הכי טוב שבעולם.. אבל מה זה משנה להגיד מה הוא יכל , זה לא יעזור ,זה רק כואב כי כמה שאני יירצה ,והוא יירצה הוא לא יכול ולא יוכל יותר. אז מה הייתי מבקשת רק דקה...מההרגשה בלב שהיתה לי אז...אפילו שניה להרגיש בלב שהכל בסדר ולא מפורק..לא מבקשת יותר מדי ...אז אפילו אני לא ייראה אותו ולא יישמע את הקול שלו...אפילו שיהיה עם מישהי אחרת נשוי עם ילדים ..שיישנא אותי אבל רק שיהיה בסדר..רק לדקה להרגיש שהכל בסדר שלא קרה כלום, שזה עוד יום רגיל כמו אז..שיהיה חשק לצאת סתם בערב..להתלבש להתאפר...סתם להרגיש טוב... אני מבקשת יותר מדי...עוד מעט שנה..ואני מבקשת רק דקה של הרגשה טובה..תפסיקי לבקש .... אי אפשר לבקש דברים שכבר קרו ..אז בבקשה שלא ייהרגו עוד אנשים , די כבר לעוד ועוד אנשים שהחיים שלהם נגמרים..והחיים של אלו שאוהבים אותם מתפרקים
 

bertap

New member
היי הרבה חיבוקים

החיים ממשיכים תיהיה חזקה
 
למעלה