יקירתי
שמש של בוקר אני מתעצל עד ששוקעת שוכב לי בצל רגע של שקט שלא מסתיים סוד שלחשתי פתאום מתקיים. סתם בן אדם אוכל,שותה, נרדם בלי זימים ובלי כנפיים כבר אחר הצהריים את תגלי את המחבוא שלי, עוד מעט יבואו מים בואי, נתחבא בינתיים בתוך צדפה. שקט , ים חופש שם, במרחק אופק דק, פס זהב זכר ל- שמש גדולה נפלה צללה סתם בן אדם אוכל, שותה , נרדם בלי זימים ובלי כנפיים כבר אחר הצהריים את תגלי את המחבוא שלי עוד מעט נלך למים בואי, נתחבק בינתיים בתוך צדפה. אוהבת אותך מאוד ומקדישה לך את נירית ירון, לחיבוק בימים כאלה