אני בן כמעט 27 ווהאחרונה היתה בגילך..היא היתה המושלמת מבחינתי יפה, חכמה,בוגרת אבל איכשהו זה לא הסתדר, היום יותר מחודשיים אחריי אני עדין חושב עליה לפעמים אני כועס על עצמי שאני מאבד את ההזדמנויות האלו אבל הן יבואו שוב..תראי אותך לדוגמה כל חייך לפניך,אם את לפני גיוס אז בכלל. את תראי בצבא כמה מחזרים יהיו לך.אי אפשר להמלט מההרגשה הנוראית אחרי פרידה או אכזבה אבל שזה עובר המצברים מלאים שוב וישנה הרגשה כל כך טובה.
(דרך אגב..סורי שפניתי אליך בלשון נקבה) אתה צודק..אבל מי מבטיח שההזדמנויות האלה יבואו שוב..אתה מבין פשוט הגעתי למצב שאין לי כוח כבר להיות אופטימית אין לי..למרות שאני הבנאדם הכי אופטימי שרק יכול להיות.
אם ההית בת 50 אז גם אולי ההית אומר קשה קצת להיות אופטימים אבל בגיל 18?! תזכרי שמכל קשר את לוקחת את הטעויות שעשית או שנעשו ומשפרת או לא עושה אותם בקשר החדש. נכון זה קשה אחרי שזה נגמר אבל זה באמת רק לטובה..נכון את כרגע בירידה אבל(בטח שמעת את זה מליון פעם) זה לצורך עליה..שוב בהצלחה והכי חשוב שמרי על ה-...ליאור.
אני מסכימה איתך בהחלט..אבל דבר אחד הבנתי והוא שמחפשים את האושר הוא תמיד בורח לא משנה מה יקרה אהבות הם בלתי צפויות. חחח אני ישמור על החיוך מבטיחה ועוד יותר עם עידוד מבנאדם כמוך תודה
אבל בכלל את רק בת 18 בלבד לא יאומן לא בת 50 כמו שהוא אמר כל החיים לפנייך אני מבטיח לך שיהיה לך קשר יותר טוב ממה שהיה על בטוח כי כל מה שקורה לנו הכל לטובה ואין יאוש בעולם כלל טוב זה מדבר גם על גיל 90... חחחחח