רציתי לשתף
יש לי חברה שהיא הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם הזה, יותר מהמשפחה אפילו. ואני מדברת איתה על הכל, כל דבר שאפשר לעלות על הדעת....... והיא גם השותפה שלי לדירה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא הולכת לפגוש את ההורים של אחת החברות שלה....., סתם להכיר אותם... ולטייל איתם, איזה חצי יום הם היו ביחד..... וזה פתאום עשה לי כ"כ רע, נכנסתי לדיכאון כעסתי עליה סתם בלי סיבה והתחלתי לבכות.... והיא לא הבינה למה, לקח לי גם זמן להגיד לה למה אני ככה, כי היא לא הבינה.... וניסיתי להסביר לה למה זה עושה לי רע, לא הצלחתי כי אני בעצמי לא הבנתי למה בעצם אני מרגישה ככה......... פשוט קינאתי בחברה הזו שלה שיש לה הורים....... זה הנושא היחיד שממש קשה לי לדבר עליו איתה.......... אני מרגישה שאף אחד מסביבי לא מבין את התחושות והרגשות האלו מה זה להיות בלי אמא..... הרגשתי כ"כ מטומטמת שהתנהגתי ככה, כי אני בעצמי לא הבנתי למה..... למה התחושות האלה רודפות אותי כל הזמן? מתי זה ייגמר? בטח תחשבו שאני פסיכית..... אבל הייתי חייבת לפרוק....... מישהי מבינה אותי....? או מתחברת לזה.....?
יש לי חברה שהיא הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם הזה, יותר מהמשפחה אפילו. ואני מדברת איתה על הכל, כל דבר שאפשר לעלות על הדעת....... והיא גם השותפה שלי לדירה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא הולכת לפגוש את ההורים של אחת החברות שלה....., סתם להכיר אותם... ולטייל איתם, איזה חצי יום הם היו ביחד..... וזה פתאום עשה לי כ"כ רע, נכנסתי לדיכאון כעסתי עליה סתם בלי סיבה והתחלתי לבכות.... והיא לא הבינה למה, לקח לי גם זמן להגיד לה למה אני ככה, כי היא לא הבינה.... וניסיתי להסביר לה למה זה עושה לי רע, לא הצלחתי כי אני בעצמי לא הבנתי למה בעצם אני מרגישה ככה......... פשוט קינאתי בחברה הזו שלה שיש לה הורים....... זה הנושא היחיד שממש קשה לי לדבר עליו איתה.......... אני מרגישה שאף אחד מסביבי לא מבין את התחושות והרגשות האלו מה זה להיות בלי אמא..... הרגשתי כ"כ מטומטמת שהתנהגתי ככה, כי אני בעצמי לא הבנתי למה..... למה התחושות האלה רודפות אותי כל הזמן? מתי זה ייגמר? בטח תחשבו שאני פסיכית..... אבל הייתי חייבת לפרוק....... מישהי מבינה אותי....? או מתחברת לזה.....?
