רציתי לשתף

[macaroni35]

את יודעת בהקשר דומה..

גיסתי פעם שאלה אותי אם הייתי צריכה לבחור להתנתח בביה"ח פרטי או ציבורי במה הייתי בוחרת (כי הייתה צריכה לעבור ניתוח)
ואני זוכרת שעניתי לה שאבחר בביה"ח הציבורי רק מכיוון שיש בו חדר טיפול נמרץ כפי שצריך...ולא כמו בביה"ח הפרטיים....
שהם לא ממש ערוכים...
(למרות שלפעמים הדבר לא כ"כ תלוי בנו אלא ב.....)

ומי כמוני יודעת שלפני התחלה של הפריה את חותמת על טפסים שבהם כתוב על כ"כ הרבה ....
שבפעם הראשונה שראיתי את הטופס לקחתי אותו ומהפחד הפסקתי את הכול לכמעט חצי שנה מרוב הבהלה....
אבל רק בגלל שהתוצאה הסופית היא ילד - ורק בגלל זה נשים עוברות את ההליך המסוכן הזה.

לשמחתי (אפילו שהמתנתי שנים , פעם 7 ופעם 6....) הריתי טיבעי....

שלא נדע. כ"כ כואב.

לא לציטוט!!!

 

[מיסיס מייס]

שבע שנים לפני הבכורה?

את זה לא ידעתי (ידעתי רק על השש).
ואוו, את גיבורה ממש

 

[macaroni35]

 

[טייני לאב]

אלו בדיוק היו המחשבות שלי

שאם היא לא היתה עושה בפרטי אולי היו מנטרים אותה.
שמחה שהרית באופן טבעי

שנדבר רק על דברים משמחים..

 

[macaroni35]

 

[מיסיס מייס]

האמת שזה תהליך כ"כ קליל, של התאוששות

מהרדמה שהיא מאוד קלה (ללא שיתוק השרירים) וקצרה, ושמתעוררים ממנה חיש קל.

אני מניחה שהיה לה קריש דם שנע אל הלב (בטח גם תוצאה של כל ההורמונים האלה שמפוצצים בהם בתהליך הזה

)

 

[טייני לאב]

יכול להיות

 

[imasarit]

כואב מאד