רציתי לשתף, על אימי
אמא שלי, אמא שלי.... טוב, ככה. קצת קשה לי. יש לאמא שלי בעיות כספים בארך כל החיים. (טוב, חוץ מאולי שהייתה בגן). לא מזמן סיפרה לי שיש חובות גם על שכר דירה על הדירה הנוכחית. היא הולכת להיפגש בקרוב עם עורך דין של בעלת הבית כדי להגיע להסדרים ואני מקווה שזה יהיה הסדר שהיא תוכל לעמוד בו. היא הפסיקה פחות או יותר לקחת את החתולים שלה לווטרינר ובחודשים האחרונים בארך כל חודשיים מת אצלה חתול בגסיסה איטית. ניסיתה לשכנעה אותה לעבור לחברת סלולר אחרת שהוצאות פלאפון שלה יכולות להצטמצם בשני שליש אם לא יותר והיא תירפדה את העניין. חייבים לסרס ולעקר כמה חתולים שברשותה אחרת יהיו לידות כמו שהיה לפני חצי שנה שנולדו אצלה איזה עשר גורים ועכשיו צריך לסרס ולעקר דור חדש.הצאתי את עזרתי בסחיבה ולחבר שלי יש אוטו והוא לא עבד איזה חודשיים ושום דבר לא קרה מצידה. אז כרגע אני פשוט כועסת או אולי אדישה ובעיקר נימעס לי. פשוט בא לי לא לדבר איתה יותר! לא לישמוע ולא ליראות מה קורה איתה. פשוט נימעס די! כן, אני מקבלת שהיא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, אבל מי אמר שאני חייבת להיות עדה מרכזית לכל זה?? היא לא מאפשרת לי לעזור לה לצמצם את ההוצאות שלה ומתיחסת לכל המצב כעובדה מוגמרת ואני צריכה ליראות כל חודש חודשיים איזה חתול גוסס למוות ואימי עוד שואלת למה אני לא מבקרת אותה! אני רותחת, פשוט כועסת נורא. אני לא יודעת איך להמשיך מפה. העניין עם החתולים קשה לי במיוחד כי אני מרגישה שהיא אחראית על החתולים שלה ושאין דבר כזה לא לקחת לווטרינר כשחתול חולה. לפחות לנסות לעזור לו... טוב, אני לא יודעת איך לסיים את המיכתב הזה. אולי כבר כתבתי משהו דומה בעבר...לא משנה. ואולי תוכלו לתת לי זווית חדשה להסתכל על המצב. בתודה מראש
אמא שלי, אמא שלי.... טוב, ככה. קצת קשה לי. יש לאמא שלי בעיות כספים בארך כל החיים. (טוב, חוץ מאולי שהייתה בגן). לא מזמן סיפרה לי שיש חובות גם על שכר דירה על הדירה הנוכחית. היא הולכת להיפגש בקרוב עם עורך דין של בעלת הבית כדי להגיע להסדרים ואני מקווה שזה יהיה הסדר שהיא תוכל לעמוד בו. היא הפסיקה פחות או יותר לקחת את החתולים שלה לווטרינר ובחודשים האחרונים בארך כל חודשיים מת אצלה חתול בגסיסה איטית. ניסיתה לשכנעה אותה לעבור לחברת סלולר אחרת שהוצאות פלאפון שלה יכולות להצטמצם בשני שליש אם לא יותר והיא תירפדה את העניין. חייבים לסרס ולעקר כמה חתולים שברשותה אחרת יהיו לידות כמו שהיה לפני חצי שנה שנולדו אצלה איזה עשר גורים ועכשיו צריך לסרס ולעקר דור חדש.הצאתי את עזרתי בסחיבה ולחבר שלי יש אוטו והוא לא עבד איזה חודשיים ושום דבר לא קרה מצידה. אז כרגע אני פשוט כועסת או אולי אדישה ובעיקר נימעס לי. פשוט בא לי לא לדבר איתה יותר! לא לישמוע ולא ליראות מה קורה איתה. פשוט נימעס די! כן, אני מקבלת שהיא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, אבל מי אמר שאני חייבת להיות עדה מרכזית לכל זה?? היא לא מאפשרת לי לעזור לה לצמצם את ההוצאות שלה ומתיחסת לכל המצב כעובדה מוגמרת ואני צריכה ליראות כל חודש חודשיים איזה חתול גוסס למוות ואימי עוד שואלת למה אני לא מבקרת אותה! אני רותחת, פשוט כועסת נורא. אני לא יודעת איך להמשיך מפה. העניין עם החתולים קשה לי במיוחד כי אני מרגישה שהיא אחראית על החתולים שלה ושאין דבר כזה לא לקחת לווטרינר כשחתול חולה. לפחות לנסות לעזור לו... טוב, אני לא יודעת איך לסיים את המיכתב הזה. אולי כבר כתבתי משהו דומה בעבר...לא משנה. ואולי תוכלו לתת לי זווית חדשה להסתכל על המצב. בתודה מראש
