רציתי לשאול אם

[הדגבא של הצאט]

רציתי לשאול אם

מישהו ממשתתפי הפורום התנסה ב"לימודי ימימה " , לימודים רוחניים כאלה , אם שמעתם ? האם זה משהו שסייע לכם ? חשבתי לנסות ואני מתלבט . שבוע טוב .

 

[nehud]

לך תתנסה ותחליט האם להתלבט ../images/Emo140.gif

 

[הדגבא של הצאט]

העניין זה שבגלל

רקע של מצוקות נפשיות שלי , אני לא יודע איך הדברים ישפיעו עליי ואני רוצה להיות זהיר .

 

[nehud]

לאיש ביקום אין את אותם

המצוקות אשר לך - לך מצא מקום אשר יאפשר לך לצאת במידת הצורך בלא לגרום להפרעה מיותרת לשאר המשתתפים והיה ערני במידה ופעמוני האזעקה פועלים בהזעקת אמת בהצלחה ואהבה אהוד

 

[הדגבא של הצאט]

והפרעה מיותרת לי ...

תודה , מקווה שיהיה בסדר .

 

[hilabarak]

לדעתי עומק הבעייה עומד ביחס ישר

לרצינות הטיפול. זאת אומרת שאם יש לשני בני זוג בעייה קלה בתקשורת, הם יכולים ללכת לקואצ' או לפסיכולוג או ללימודי קבלה, וכל אחד מהתחומים יכול לעזור להם. אם יש להם בעייה קשה מאוד בתקשורת שמבוססת בכלל על הפרעות באישיות של אחד משניהם או שניהם, הייתי ממליץ על טיפול רציני של פסיכולוג או פסיכיאטר. לא הייתי מפנה אותם ליועץ פילוסופי או קואצ' או לימודי קבלה וכולי, שכן הם עלולים לעשות יותר נזק מאשר תועלת. עד כמה שזכור לי מכל השיחות שלך בפורום, אתה מדווח על בעיות עמוקות שיוצרות אפילו קשיים כאלו או אחרים בתפקוד שלך בחברה ובכלל (לרוב בעיות קלות אינן משליכות על תפקוד כמעט לחלוטין - לדוגמא דיכאון מונע מאדם לצאת מהמיטה, עצבות סתם גורמת לו ללכת לעבודה ולא לחייך. גם בעצבות וגם בדיכאון האדם עצוב, רק שהדיכאון השפיע על התפקוד). לכן לא הייתי ממליץ בשום אופן על טיפולים לא רציניים שעלולים לתת הקלה זמנית, אך נזק לטווח הארוך.

 

[nehud]

שלום ברק

האם "טיפול רציני " הוא נחלתם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בלבד ? האם לא קיימת גם בטיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי אפשרות להקלה זמנית ונזק לטווח ארוך? (ראה מאמרים מקצועיים על פרוזק ורסיטל או כתבות בירחון "חיים אחרים" מלפני כחודש,) להבנתי (הבלתי מחייבת איש) אדם המכיר בבעייה ולומד את פעמוני האזעקה ראוי שיתנסה במגוון חוויות אשר יתכן ואחת או יותר יאפשרו לו להתעלות מעבר לנקודה בא נמצא כעת, בכל השיטות יש "מטפלים" רציניים , חובבים ושרלטנים והסיכוי לכישלון נמצא מעבר לפינה לאלו המתנסים וגם לאלו שאינם מתנסים, באהבה אהוד

 

[hilabarak]

אהוד היי, אני חושב שעשית קצת

פשטנות למצב מורכב. אם ניקח לרגע אדם חולה סרטן שהרפואה מציע לו כימותרפיה, אז ברור שתמצא מאמרים שהכימותרפיה מרעילה את הגוף. אבל אני אישית לא הייתי ממליץ לחולה סרטן להימנע מכימותרפיה בגלל מאמר בירחון זה או אחר. אותו כנ"ל לגביי הצורך בניתוח לב פתוח או אפנדציט או נמק. בקיצור - לדעתי לרפואה המודרנית אין שום תחליף רציני או אפילו מועמד רציני לתחליף במקרים קשים. ברור שרופא גרוע יכול להחליט לשלוח אותי לניתוח לב פתוח לחינם, אבל הסבירות שהוא טועה ואני יכול פשוט להמשיך לחיות ללא שום טיפול היא די נמוכה. מנגד במקרים קלים כמו שפעת, לחץ דם קצת גבוה (לא מאוד), בעיות במערכת השתן (לא דלקת חריפה במיוחד) .......... לרפואה המודרנית אכן אין יתרון רב על כל השיטות האחרות. ולכן כשקוראים מחקר צריך בהחלט לשים לב האם מדובר על מקרים חריפים או על מקרים פשוטים. יכול בהחלט להיות שבשל לחץ של מטופלים רופאים נתנו פרוזק ורסיטל למקרים קלים ולכן נוצר נזק. אבל אין לי ספק שאם אדם בדיכאון קשה, עדיף רסיטל על נזקיו מאשר הדיכאון, ובכלל תמצית פרחי באך לא באמת תוציא אדם מדיכאון קשה (אולי 1 מ100 אבל לא כשיטה). הרופא איננו מטפל רציני, השיטה שלו רצינית. הכדורים שהוא רושם נבחנו במעבדות והם בדרך כלל פרי פיתוח של עשרות שניןם (כדורים פסיכיאטריים קיימים כבר עשרות שנים). כולל כל כישלונות העבר והלקחים ועשרות אלפי מבחנים לאורך השנים. אני לא סומך על הרופא עצמו, אלא על כל המעבדות והניסיונות והתרופות המתחרות וכולי. בעצם כשרופא רושם לך פרוזק, הוא לא מביא ידע של עצמו, אלא מאות אלפי שעות מבחן של רופאים ומטופלים וביולוגים וכימאים בעשרות מדינות, מלפני 20 שנה מיום שהתגלה או משהו בסגנון (עוד לפני ששמו אותו בכלל בתרופה פרוזק). מנגד אתה רוצה למכור לי מישהו שמלמד ימימה אחרי שלמד באיזה קורס, אפילו 10 שנים ? האם ההשפעה נבחנה ? האם יש מעבדות מסודרות ? האם עשרות אלפי מומחים בדקו אותו לאורך עשרות שנים ? ברור שאולי הימיה טועה ואולי הפסיכיאטר טועה. אבל אם נהיה ריאליים, הסיכויים לא ממש זהים.

 

[הדגבא של הצאט]

אני חושב שלא צריך

בהכרח להציג את זה שאחד טועה והשני צודק . הלימודים הללו עשויים להשלים את הפאזל למי שמתחבר אליהם , בנוסף לכלים הטיפוליים " הרגילים " . לימודי ימימה הללו בכלל לא מוגדרים כאמצעי טיפולי אלא כלימודים תת הכרתיים לפיתוח האישיות ועבודת המידות . ניראה שאתה צודק ... אני צריך לפנות בהקדם לפסיכיאטרית . לגבי פסיכולוג אני בהתלבטות רצינית כי שיחות פסיכוטרפיה אינטנסיביות שעשיתי שלוש פעמים בשבוע במשך חצי שנה , ולאחר מכן במסגרות אחרות עם מטפלים אחרים , לא שינו מהותית את המצב שלי , הן עזרו מאוד בכך שהיה לי מישהו לדבר איתו ולפרוק מתחים אבל לא שינו מהותית . טיפול קוגנטיבי - התנהגותי זה הדבר השני שהציעו לי , לא יודע אם אתה מכיר , ואני לא יודע אם זה מה שיהיה טוב לי עכשיו , הטיפול הזה מצריך הרבה אנרגיות ולדעתי גם הרבה אמונה מצד המטופל בשיטת טיפול המסויימת הזו ואני לא יודע אם אני מתחבר לשיטה הזו . אבל משהו אני חייב לעשות , אתה צודק ... פקחתי יותר את עיניי בזכותך אז שוב תודה .

 

[hilabarak]

שיטה קוגנטיבית בגדול זו שיטה

ששמה פחות דגש על הניתוח של עצמך, ויותר דגש על שינוי ההתנהגות. לדעתי השיטה בגדול עדיפה כי יש גבול ליעילות הניתוח הרגשי ואני אתן לך דוגמא. יום אחד ביקרתי במחלקה פתוחה (פסיכיאטרית) אדם אחרי התקף חרדה קשה, כאשר במקרה היה גם אבא שלו יחד איתי. הרופאים והאחיות אמרו שחשוב לצאת להתאוורר ולטייל ולא לשכב במיטה. אני ואביו ניסינו במשך שעה לשכנע אותו לצאת מהמיטה ולטייל כדי לחזור קצת לעצמו. והוא עמד בסירובו, בטענה של חוסר אנרגייה, כאשר לא עמדו כל השיכנועים שלנו. לפתע נכנס לחדר אח (במקרה ערבי במוצאו) ואמר לאותו חבר (בנימוס רב) "יאללה, קום תצא תטייל קצת תתרענן". אותו אדם ענה לו "אין לי כוח" האח ענה לו "ככה אתה רוצה להמשיך להיות תקוע פה כל הזמן ? זה חלק מההחלמה שלך" ענה לו האדם "לא איכפת לי להיתקע פה" ענה לו האח "גם אם תשלם לי מיליון דולר, אני לא אאמין לך שמה שאתה רוצה זה לשכב תקוע כאן במיטה" חייך האדם, התלבש ויצא איתנו החוצה לטיול. סיפור אמיתי לחלוטין - אל תתפוס אותי על הדיוק של המשפטים, זה היה לפני מספר שנים. מה הפואנטה ? אני והאבא ניסינו דרך השיכנוע והפסיכולוגיה, 'זיינו' את השכל ולא עזר מאום. האח שמבין הרבה יותר טוב מאיתנו פעל על ההתנהגות, הוא פשוט אמר לאדם במילים מנומסות "צא החוצה ואל תזיין את השכל כאילו טוב לך להיות כאן" והוא צדק. אותו אירוע שינה את התפיסה שלי לפחות על החיים - לפעמים צריך להפסיק זיין את השכל ולנתח ופשוט לתת הוראה ברורה ומוחשית. לסיכום - אני חושב שאם הבנתי נכון את הפסיכולוגיה הקוגנטיבית היא עלולה מאוד לעזור לך. היא תפנה את המשאבים שלך לגרום לך לעשות עם עצמך משהו, במקום להפנות את המשאבים שלך לנתח מדוע מצבך לא טוב. כי מאוד כיף לשבת ושיקישבו לך מדבר על עצמך, אבל לפעמים פשוט צריך מישהו שיגרום לך בצורה פשוטה לקום מהמיטה.

 

[הדגבא של הצאט]

אתמול טילפנתי

לפסיכיאטרית שנפגשתי איתה בעבר . היא קבעה לי תור לערב . דיברתי איתה על כל מה שקורה איתי בתקופה האחרונה והיא נתנה לי מירשם לכדור פרוזאק . התחלתי לקחת היום בבוקר . היא גם אמרה לי שלמרות שאני מתחבר יותר ריגשית לשיחות עם הפסיכולוג מכיוון שזה לא קידם אותי מהותית אז היא מציעה לפנות למטפל קוגנטיבי-התנהגותי , בדיוק כפי שכתבת . לנסות לאט לאט לטפל בעניינם שהכי בוערים לי , וזה ייתן לי כוח ואנרגיות להתמודד גם עם בעיות שעדיין לא הגעתי אליהן . את לימודי ימימה היא לא הכירה .. פניתי עכשיו לאיזו עמותה שעוזרת לאנשים עם בעיות אם הם יוכלו למצוא לי קבוצה חברתית שנפגשים כמה פעמים בשבוע . נתנו לי כמה טלפונים ומקווה שזה יילך . מי שדיברתי איתו משם גם המליץ לי שאולי כדאי לי לבקש ממרפאת בריאות נפש שתמצא לי חונך שילווה אותי . אני לא יודע , אני משתדל לשמור על כמה שיותר נורמליות בחיים שלי ולפנות לסוג דברים הזה רק שאין מוצא אחר , הוא חושב שזה הפוך ושחשוב לאדם כמוני להיעזר בדברים מהסוג הזה . היה פה שירשור מעניין ...

 

[nehud]

לילה טוב ברק

להערכתי המצב הפוך (לקחת מצב פשוט והפכת אותו למורכב) אדם מבקש למלא חלל ריק בחייו בהתנסות חדשה ואתה הובלת אותו חזרה לפחדיו והטיפול חסר התוצאות אשר קיבל בשנים האחרונות במקום להנחות אותו כיצד להתמודד עם חוויה חדשה והסכנה הטמונה בכל חוויה חדשה, לכל שיטה יתרונות וחסרונות וכמובן שהחסרונות גדלים כאשר מדריך אותך מטפל או רופא לא מיומן (רופא לא מיומן "יהרוג אותך" מהר יותר ממדריך בשיטת ימימה - אין לי מושג מה עומד מאחרי השם) באהבה אהוד

 

[hilabarak]

אהוד היי, הגישה שלנו שונה במהות

אחד מהשני, בהקשר של ניתוח המצב. אני מאמין גדול בבחינה מציאותית, ולא רק לשמוע את הבעייה מצד המציג שלה, ואני אסביר : 1. מגיע מנהל עסק וטוען שהעסק בבעיות, אבל לא רציניות - אני ככלכלן, אשמע אותו, אבל אלך לנתח את הדוחות הכספיים, כי אני עלול לגלות שם בעיות קשות מאוד, או בעיות קלילות. 2. מגיע חולה וטוען שיש לו גרון כואב - רופא טוב בודק את הגרון ואת לחץ הדם ואת החום וכולי. הוא רוצה לראות גם את ה"מציאות הביולוגית" ולא רק את ההרגשה של החולה. כמובן שהרגשת החולה חשובה, אבל לי בעבר היה חום שלא ירד במשך שבועיים. למרות שלא התלוננתי על שום בעייה מעבר לחום קבוע (38.5) עדיין עשו לי את כל הבדיקות כדי לשלול משהו אחר. לעניין שלנו, מגיע אדם וטוען "אני מרגיש ריקני", איש מקצוע רציני ישאל "אתה עובד ?מבלה חי, או רק שוכב בבית ?" במקרה שלנו התשובה היא "רק שוכב בבית" ומכאן מסיק איש המקצוע שיש בעייה חמורה. כי אפילו אדם בריא בן 70 לא שוכב כל היום בבית ומרגיש ריקנות. אתה בא ואומר "עזוב אותך מכל הסימנים המציאותיים, לך ותתנסה ותיהנה" בעיני כאילו אמרת לו "עזוב אותך שיש לך כאבי בטן חמורים כבר חודשיים רצוף, כל עוד אתה מסוגל לתפקד לך תיהנה ותתעלם" - זו בדיוק הסיבה שאני מזהיר מ"אנשי ימימה" למיניהם. הם בדיוק עלולים לדבר כמוך. ודרך אגב לא שאני איש מקצוע בתחום הפסיכיאטריה, אבל המקרה הזה זועק לשמיים, כמו כאבי בטן רצופים במשך חודשיים. לא צריך להיות רופא כדי לדעת שזה לא אחראי לא לטפל בעניין בצורה רצינית.

 

[nehud]

המציאות היא,,,,,,

כפי שרואים אותה וכפי שעושים אותה ומכאן שהגישות שלנו שונות והשיחה מעניינת שהרי אינני לוקח בעלות על נכון ולא נכון בן אדם יושב בבית "לא עושה דבר" = חטא בגישה "הפרוטסטנטית" בגישה הבודהיסטית אפשר לצאת "למסע התבודדות" גם של כמה שנים והדבר יראה נורמטיבי, האדם ישב בבית ועברו לו מחשבות כיצד אי ממלא את חיי בתוכן האם למלא אותם בגלולות פסיכיאטריות או בגלולות דרך חיים (ימימה ואחרים) סיפור מהחיים - לפני כ-17 שנה התבקשתי בפעם הראשונה למלא תפקיד ניהולי בכיר מאוד בחברה אשר עבדתי (הכפלת שכר פי 2,5) ביקשתי 10 ימים לחשוב, במהלך אותם ימים כאבה לי הבטן והשרותים היו מוכרים לי בכל מקום בו נמצאתי, כמובן שכל הטיפולים לא עזרו כלל, ברגע בו סיפקתי את התשובה חלפה עברה לה הבעייה, כאשר החלל הריק התמלא נוצרה מספיק אנרגיה להבריא, קטונטי מלדעת מה ימלא את החלל הריק של אדם כל אדם , קטונטי מלשפוט ולבקר דרכם של אחרים (ימימה , סנטולוגיה, הרב ברג, בני ברוך , בני נחמן,,,,,,,,,,,,,) כפי הנראה כולם נדרשים לצורך התפתחות המין האנושי , אחזור על דברי הפתיחה ,,,,,,,,,,,,,,,,המציאות היא כפי שאתה רואה אותה וכפי שאתה עושה אותה!!! ,,,,,,,,,,,,,, ובכדי לחדד-המציאות כפי שאתה ברק רואה (כמובן גם אני) הינה סוביקטיבית ולא אוביקטיבית ולראיה הדיון הזה, לטעמי הרצינות מקומה ברצון של האדם לשפר את מצבו ולעשות כל אשר נדרש לשם כך, כולל התנסות מחוץ למסגרת הנורמה החברתית סביבו, באהבה אהוד

 

[hilabarak]

אהוד ברמה הפילוסופית אתה צודק

בפילוסופיה, המציאות היא סובייקטיבית. במעשה 98 אחוז מהאוכלוסיה יסכימו על מציאות אובייקטיבית. אם ניקח פדופיל, אז לפי הגישה שלך הפגיעה בילד היא בעיני המתבונן ואולי ילד שמסתגר בתוך עצמו בגין פגיעה מינית לא ממש נפגע (על משל של אדם שנמצא חודש וחצי בבית עם תחושות ריקנות ואולי אין איתו בכלל בעייה). ואם ניתן לפדופיל במה מלאה לדבריו, אולי נתקשה לכלוא אותו (אני מניח שהוא בטח ימצא טיעונים יותר טובים משלי). אבל במציאות אנחנו שמים גבולות. ואת הגבולות לא קובע ברק, אלא הסכמה עקרונית של החברה הסובבת. בחברה הישראלית החילונית מוסכם שהגבר צריך להיות שותף בהורות ובעזרה בבית ורק אחד כזה יחשב לבן זוג טוב. בחברה החרדית אולי מספיק שלא תהיה אלים ותיקח את הילדים איתך לבית הכנסת ותיחשב לאבא טוב. אינני יודע, מה נורמטיבי שם. נכון שכל הורה יכול להגיד - אצלי בבית אני נחשב בעל טוב למרות ....... אבל זה סתם קישקוש פילוסופי, כי בפועל אף אחד לא יסכים איתו, אז מה הפואנטה בזה שהוא הכתיר עצמו. לגבי הטענה שלך - 1,000 איש יסכימו שזה בסדר להרהר בהחלטה חשובה בקריירה למשך 10 ימים או 20 יום. לא ברק נותן לך אישור, אלא כל אדם מערבי חילוני. 1,000 איש יגידו שאם אתה שוכב בבית עם תחושות ריקנות, אתה בדיכאון. 1,000 איש יגידו שאם אתה שוכב בבית כי עוד חודשים אתה מתחיל ללמוד באוניברסיטה, ואין לך בדיוק חשק להתחיל עבודה כפועל פשוט ואבא יכול לממן אותך, אז אין עם זה בעייה. זה לא וויכוח בין אהוד לברק. זה וויכוח בין אהוד שאומר "לא משנה מה הסיבות והמהות והנורמה, מבחינתי הכל בסדר כי אין לי כלים לשפוט, ולכן אני מאשר כל בעייה" ובין ברק שאומר "אני לא צריך להיות חכם גדול. אני מאמין בחוקים החברתיים, ב99 אחוז מהמקרים הם סבירים. אף אחד לא החליט שאדם ששוכב בבית חודש וחצי עם תחושות ריקנות הוא בדיכאון סתם ככה. ההבנה הזאת נולדה בגין ניסיון רב שנצבר. אולי זה לא מתאים לאדם בודד אחד. אבל זה מתאים ל930 מתוך 1,000 ולכן כדאי לא להיות חכם יותר מכולם ולבדוק. הסבירות שאדם שנמצא בבית עם תחושות ריקנות ללא סיבה (לא צריך להחליט כלום תוך שבוע, לא מתחיל ללמוד עוד חודש, לא מתגייס ....) פשוט יקום מהמיטה לבד וישנה את חייו היא די נמוכה. הסבירות שהדיכאון שלו יעמיק היא די גבוה. כדי לא לפגוע בשואל כדאי להגיד לו שבמציאות המוכרת לנו, הוא מציג בעייה חמורה ולא פשוטה ושיילך למומחים לטפל".

 

[nehud]

לילה טוב ברק

הטעון שלי מתייחס לחלק הפרקטי של החיים כפי שמתייחס לחלק הפילוסופי , להערכתי אין מקום להשוות מצבים בהם אדם נפגע מזדון ואו פוגע בזדון (פדופיל, אנס, רוצח) ההתייחסות לאדם המתמודד עם החיים בדרכו ואינו עסוק בלפגוע באחרים !!! מבחינתי זה בסדר שאדם בוחר להתמודד עם חייו בדרך שאינה עסוקה בלפגוע באחרים (האחרים יכולים להרגיש נפגעים מכך שאינו עומד בנורמה החברתית) ניקח לדוגמה את הסופרת ביירון קייטי אשר מעידה כי במהלך שנתיים מחייה בקושי הצליחה לצאת מהמיטה "דיכאון" והיום עוזרת לאלפים לאחר שעזרה לעצמה. כמובן אין מובטחת תעודות ביטוח או גמר לתהליך שכזה כפי שמבטיחה בציניות החברה תעודת חבר מצטיין לזה העומד בנורמה החברתית - תהייה יעיל תלך לעבוד, ללמוד לגדל ילדים.ואם קשה לך תיקח כדורים בעיקר תעמוד בנורמה. בחברה הנורמטיבית היעילה כ 931 מתוך 1000 לא ראו בהיטלר, בסטלין ואו בגזענות "בארה"ב הנאורה" של שנות ה 60 בעייה, או כפי שטענת "בחברה הישראלית החילונית מוסכם שהגבר צריך להיות שותף בהורות ובעזרה בבית ורק אחד כזה יחשב לבן זוג טוב" אך מתוך 1000 זוגות 300 יתגרשו ועוד 300 ישמרו על המסגרת למראית עיין מתוך שמירה על חוקי הנורמטיביות ויספקו לילדהם חינוך "מדהים".של הורות וזוגיות טובה. באם יתכן שבאותה בעייה חמורה מסתתרת גם הזדמנות מדהימה אשר לנורמטיביות החברתית אין את הרצון והסבלנות לעזור לאדם הבודד, אך במידה וזה מצליח למרות הכל וכנגד כל הסיכויים והמכשלות הנורמטיביות תבחר חברה זאת להרים אותו על כפיים כגיבור. כולל אוסף של פילוסופים דוגמאת ניטשה ואחרים, ישו , אברהם, בודהה........ באהבה אהוד

 

[hilabarak]

אני תוהה מה יקרה אם תעלה לדיון

אישה מוכה ותגיד "בעלי עושה לי טרור בבית ומכה ומשפיל, אין לי ילדים לכן אף אחד לא נפגע חוץ ממני ומבחינתי זה חלק מהחיים". אני הייתי עונה לה "גברת אל תזייני את השכל, מה מתאים לי מה לא מתאים לי, תפני לארגונים לנשים מוכות ותמשיכי משם הלאה". האם היית עונה לה "בסדר, ברמה הפילוסופית זכותך להיות מוכה, היה כיף לדבר איתך" ? מבחינתי אין הבדל בין נפגע לפוגע, אני דן בחומרת הבעייה. מבחינתי אין הבדל בין אדם ששוכב שלושה חודשים עם כאבי בטן, או אדם ששוכב שלושה חודשים בדיכאון, או אדם ששנתיים בדיכאון, או אישה מוכה, או פדופיל, או גבר מכה .......... כולם נמצאים בחומרת בעייה גבוהה מאוד, שלדעתי זה חוסר אחריות מבחינתי להיכנס איתם לתוך התהליך שלהם. אני מוכן לדון עם אדם שעובד וחי ומרגיש שאין לו מימוש.. אני מוכן לדון עם בני זוג שמרגישים ריחוק אחד משהני. אפילו אם יבוא אדם ויטען שהוא ואישתו לא מקיימים כבר שנתיים יחסי מין, אני אגיד לו שכדאי שיילך לטיפול. ולא אכנס איתו לדיון האם זה תקין או לא תקין והאם זה בסדר. כי יכול להיות שמבחינתו זה בסדר ומבחינת אישתו זה אסון, רק שהיא לא אומרת לו את זה, ורק בטיפול רציני זה יעלה. בקיצור - איני שופט מה רע או טוב ומי פוגע ומי נפגע. אני פשוט מקבל בענווה את מגבלותיי, ומבין שיש מקרים שחומרתם דורשת ממני להפנות לאנשי מקצוע בין אם יעשו עבודה טובה ממני ובין אם פחות. פשוט כי יש דברים בחיים שמצריכים משמעת, לא ייתכן שאדם עם התקף לב יפנה למרפא סיני באמצע התקף הלב. גם אם המרפא הסיני אולי בטעות יצליח יותר מהרופא. בעיני בהתקף לב צריך להזמין אמבולנס, ולא לדון האם ההסתברות שתמות בבית חולים גבוה מזאת שמטפל סיני יהרוג אותך כי הוא לא ממש מוכשר להתקפי לב.

 

[nehud]

שבוע טוב ברק

האמת לא נראה לי כי קראת את תשובתי "בזמן ערנות" , שהרי כתבתי במפורש שמפריד אני מצבי אלימות (פדופיל, אונס ורצח ושכחתי מכות

) , ברצוני לחדד כי בכל הקשור להליכה לבעלי מקצוע אזי דעתי כדעתך, קטונטי מלקחת על עצמי תואר של מומחה ואו לומר לאדם כל שהוא אל תלך, ולעיתים קרובות מפנה חברים לבעלי מקצוע קונבנציונלים וגם לא קונבנציונלים (מכיר כמה מרתקים) בו ניקח את דוגמת הזוג - זו בחירה/ מגבלת הגבר שלא לקיים,,, ובחירת האישה כיצד לקבל את בחירה/ מגבלת הגבר גם במידה והיתה מעדיפה אחרת כולל הבחירה ללכת לבעל מיקצוע זה או אחר, או לקבל עזרה מחברות טובות או מאהב, בו ניקח את דבריך המוחלטים "פשוט כי יש דברים בחיים שמצריכים משמעת" אקח דוגמה אדם במחלה סופנית אשר מבקש שלא יחברו אותו למכונת "מאריכות חיים" במידה ותהייה קריסת מערכות, המשמעת הרפואית בקריסת מערכות אומרת פרוצדורה טיפולית = מכשירים מאריכי חיים, אך האדם ביקש אחרת, למרות שאין לו שליטה על חייו בשלב זה,( חוויה אישית מהשנה האחרונה עם אמא שנפטרה) ניקח את הדוגמה שלך במידה והאדם שלקה בהתקף לב ערני ומודע בוחר ברפא סיני- אלו הם חייו , במידה ואינו מודע וברק נמצא לידו ללא כל הנחייה אישית גורפת אזי יעשה את אשר הוא מבין לנכון כלומר להזמין אמבולנס ו,,,,, בו אחדד כאשר יש לי כאב ראש או חום גוף גבוהה (לעיתים רחוקות) אני מטפל בכך ללא כדורים בהצלחה ובמהירות (במהלך ה 5 שנים האחרונות) עבור ילדי כאשר יש חום ואו כאב ראש במידה והם בוגרים (16,18) מסביר להם את דרכי הטיפול ללא כדורים ועם כדורים והם בוחרים!!! לביתי הקטנה (9) יש רק טיפול קונבנציונלי עם "כדורים" עדיין לא בשלה לאפשרויות נוספות ולמזלי הטוב בריאה , באהבה אהוד

 

[hilabarak]

אהוד אינני טוען שלאדם אין זכות

בחירה חופשית לחיות את חייו ולמות כרצונו. אני חושב שלאנשים סביבו אין את הזכות לתמוך בהחלטות מהסוג הנ"ל. אם אדם נמצא באמצע התקף לב ורוצה ללכת למרפא סיני זו זכותו המלאה. זו איננה זכותי לדון איתו בצורה רציונלית ופילוסופית על זכות הבחירה שלו. כשאני אומר לו "אל תזיין את השכל, לך לטיפול". אינני אומר "אין לך זכות בחירה, לך לטיפול". אני אומר "אין לי מושג מה ולמה ואיך אתה מגיע להחלטות הלא נורמטיביות הללו. אולי הן טובות לך ואולי לא. מבחינתי כאדם שרואה עצמו אחראי על מוצא פיו, הדבר היחיד שתשמע זה ללכת בדרך הקונבנציונלית, כי לי (לא לך) אין את הזכות המוסרית לתמוך בך. שכן אינני יודע האם אתה מחליט מתוך טפשות רבה, כפי שראיתי אנשים רבים בחיי, או שאתה מחליט מתוך הבנה עמוקה ורצינית. מכיוון שאינני מטפל מוסמך לבעיות חמורות מכל הסוגים, הדבר היחיד שאענה לך הוא ללכת לטיפול אצל אנשים שהוסמכו"

 

[nehud]

"הליכה לאנשים שהוסמכו"

נכונה תמיד לאדם הזקוק לעזרה ואין לו את הכלים ואו הידיעה לבחון את התאמתו של "בעל המקצוע" לעזרה לה הוא זקוק פרט לידיעה שבעל המקצוע הוסמך!! אך כאשר בידך ידע נוסף אתה שואל ע"י מי הוסמך, האם יש לאדם היסטוריה של הצלחות,,,, ואז כאשר בודקים היסטוריה של הצלחות לעיתים לא כל כך מעניין מי הסמיך אותו, אתן דוגמה פשטנית אתה / אני מעוניין לשפר את היכולת העיסקית, אפשר ללכת לדר' למינהל עסקים מוסמך מאוניברסיטה יוקרטית במיוחד (פונטבלו) או ללכת לאחד חסר הסמכה אונברסיטאית אך עם היסטוריה של ,,,,,,דוגמת גידמק, ביל גיטס, לביב וכדומה במבט לאחור רק אנשים לא נורמטיבים מאפשרים את התפתחות האנושות, לדוגמה הפסיכולוגיה והפסיכוטרפיה "הנורמטיביות " היו לא נורמטיביות לפני כמאה שנה!!! פורד ראשון יצרני המכוניות הסידרתיות היה לא נורמטיבי לפני מאה שנה!!! ישו היה לא נורמטיבי לפני 2006 שנה !! בודהה אותו אתה מוכיר היה לא נורמטיבי אך כמובן שכל אדם חופשי ,,, להיות ,,, חופשי לבחור את דרכו ולאפשר לזולת גם הוא לבחור את דרכו באהבה אהוד