פ ו מ ל י ת
New member
רציתי לחלוק משהו
הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : כלבה, לפרטי מיד. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : שלום. שמנמונת????? הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : למה את לא עונה, זונה. שלך בהערצה : כי אני לא כלבה ובטח לא שלך. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : שכחת להוסיף את המילה עדיין. שלך בהערצה : אולי אני שמנמונת, ואולי לא. אולי אני שפחה ואולי מלכה, אבל אין סיכוי שאהיה שלך. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : למה את אומרת את זה? שלך בהערצה : כי לא אהיה שפחתו של איש גס רוח המתנהג באלימות. מאסטר לדעתי אסור לו שיהיה גס רוח. לכן לעולם לא אהיה שפחתך ובטח שלא תקרא לי כלבה או זונה. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : בת כמה את בכלל? את מדברת כמו ילדונת בת 16 שלך בהערצה : אני לא בת 16, יש לי ניסיון מצטערת להגיד שאתה נשמע פאתטי, מה שלא מתאים לאדון כלל וכלל ואני מפסיקה לענות לך ברגע זה ממש הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : אז אם יש לך ניסיון, למה לא תנסי אותי? לעולם לא יהיה לך אדון כמוני. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : טוב אז רק שתדעי שאני דווקא לא כמו שאת חושבת. כך החלה השיחה בצ'אט (שאכן היתה, ציטוט כמעט מדויק). נגעלתי. כל כך הרבה חובבנים... שרלטנים. מזמן כבר הבטחתי לעצמי לא להיכנס יותר לצ'אטים האלו. אבל לעתים משעמם לי ולא בא לי לקרוא .. בא לי על הפינג-פונג הזה. לא מכל שיחה של שתי דקות צריך לעבור לטלפון, לא מכל שאלה או משפט אני אמורה להגיע לאורגזמה אלוהית, ובטח שאחרי שתי דקות שיחה, לא אקבע עם איש לחכות לו עירומה על ארבע באיזושהי סמטה אפלה. אני חיה את עולם הבדסמ כבר שנים, חייתי באמסטרדם, בניו יורק, בתל אביב ובלונדון. העבודה שלי לוקחת אותי לארצות שונות ובכל אחת מהערים הללו מצאתי מאסטרים אציליים. מאסטר עבורי צריך להיות אדם עם קלאס. אחד שלא מחפש בחורה לפרק עליה את זעם אגרופיו, אלא איש המודע לרצונותיו, למעמדו, לרצונות שפחתו, לגבולותיה. עליו לדעת להיות במחשבתה גם כשאינו איתה. עליו להבין את מהות הכאב כחלק מעונג. זכורה לי חוויה מדהימה אחת מהצ'אטים בארץ. איש מקסים שפנה אלי בברכה ולא השבתי לו. לא זוכרת מדוע. בשלב מסוים נכנס איזה פרא אדם והחל להשתלח בכללי, להעליב אנשים, מסוג האנשים שבדרך כלל אני מתעלמת מהם. אני לא זוכרת מה בדיוק היה המשפט שאמר ועמד לי על קצה הלשון משפט שידעתי שישתיק אותו. התפתיתי לענות לאיש המגעיל בשיחה הכללית. זה אכן השתיק אותו. משום מקום התפתח דיון בנושא מהו אילוף, מה תפקיד המאסטר, מהו חינוך אנגלי ועוד. ממש נהניתי מהשיחה ואז האיש ההוא, המקסים, פנה אלי שוב. נוצר ביננו קשר וירטואלי כיוון שלא גרתי בארץ. הייתי כולי שלו. זה מאד התאים לי בזמנו, כיוון שהייתי בפרשת דרכים וידעתי שלא יהיה הוגן להיכנס למערכת רצינית עם איש. המקסים שלח לי מייל בכל יום, נתן הוראות. הוראות לביצוע, הוראות לדווח. לעתים הגביל את מספר המלים שהתיר להשתמש בהן (כתבי מכתב בן 742 מילה בדיוק). טעויות גררו עונשים ואני? אני הייתי בשמיים. ואז חזרתי ארצה. רק לביקור, רק לחופשת מולדת. האיש שהציג את עצמו כגבר בן 40, התגלה כבחור בן 25, שהעתיק את משימותיו וחלק ממכתביו מאתרי אינטרנט. הסתכלתי בעיניים שלו. למען האמת, הניצוץ הדומי היה שם בהחלט. אבל בבסיס הקשר היה שקר. הלכתי משם. שקר מכבה לי כל תשוקה. אבל מה רציתי להגיד בעצם? רציתי להגיד שלמרות שהקטעים המאכזבים הם הרוב, למדתי שיש גם אנשים כל כך יפים ברשת הזו. טוב זה לא מפתיע, הרי אם אני כאן (ועם כל הצניעות אני בהחלט חושבת שאני אדם איכותי) סביר מאד שיהיו עוד כאלו. את המאסטר שלי הכרתי באתר הצ'אטים של צ'אטרופוליס, הוא איש מדהים. כמה מהאנשים כאן, עושים עלי אותו רושם ואני מרגישה שיש כאן כמה נשמות מקסימות שהייתי רוצה להיקרא חברה שלהם. לא תאכזבו אותי, נכון?
הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : כלבה, לפרטי מיד. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : שלום. שמנמונת????? הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : למה את לא עונה, זונה. שלך בהערצה : כי אני לא כלבה ובטח לא שלך. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : שכחת להוסיף את המילה עדיין. שלך בהערצה : אולי אני שמנמונת, ואולי לא. אולי אני שפחה ואולי מלכה, אבל אין סיכוי שאהיה שלך. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : למה את אומרת את זה? שלך בהערצה : כי לא אהיה שפחתו של איש גס רוח המתנהג באלימות. מאסטר לדעתי אסור לו שיהיה גס רוח. לכן לעולם לא אהיה שפחתך ובטח שלא תקרא לי כלבה או זונה. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : בת כמה את בכלל? את מדברת כמו ילדונת בת 16 שלך בהערצה : אני לא בת 16, יש לי ניסיון מצטערת להגיד שאתה נשמע פאתטי, מה שלא מתאים לאדון כלל וכלל ואני מפסיקה לענות לך ברגע זה ממש הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : אז אם יש לך ניסיון, למה לא תנסי אותי? לעולם לא יהיה לך אדון כמוני. הודעה פרטית מאדון בשמנמונת : טוב אז רק שתדעי שאני דווקא לא כמו שאת חושבת. כך החלה השיחה בצ'אט (שאכן היתה, ציטוט כמעט מדויק). נגעלתי. כל כך הרבה חובבנים... שרלטנים. מזמן כבר הבטחתי לעצמי לא להיכנס יותר לצ'אטים האלו. אבל לעתים משעמם לי ולא בא לי לקרוא .. בא לי על הפינג-פונג הזה. לא מכל שיחה של שתי דקות צריך לעבור לטלפון, לא מכל שאלה או משפט אני אמורה להגיע לאורגזמה אלוהית, ובטח שאחרי שתי דקות שיחה, לא אקבע עם איש לחכות לו עירומה על ארבע באיזושהי סמטה אפלה. אני חיה את עולם הבדסמ כבר שנים, חייתי באמסטרדם, בניו יורק, בתל אביב ובלונדון. העבודה שלי לוקחת אותי לארצות שונות ובכל אחת מהערים הללו מצאתי מאסטרים אציליים. מאסטר עבורי צריך להיות אדם עם קלאס. אחד שלא מחפש בחורה לפרק עליה את זעם אגרופיו, אלא איש המודע לרצונותיו, למעמדו, לרצונות שפחתו, לגבולותיה. עליו לדעת להיות במחשבתה גם כשאינו איתה. עליו להבין את מהות הכאב כחלק מעונג. זכורה לי חוויה מדהימה אחת מהצ'אטים בארץ. איש מקסים שפנה אלי בברכה ולא השבתי לו. לא זוכרת מדוע. בשלב מסוים נכנס איזה פרא אדם והחל להשתלח בכללי, להעליב אנשים, מסוג האנשים שבדרך כלל אני מתעלמת מהם. אני לא זוכרת מה בדיוק היה המשפט שאמר ועמד לי על קצה הלשון משפט שידעתי שישתיק אותו. התפתיתי לענות לאיש המגעיל בשיחה הכללית. זה אכן השתיק אותו. משום מקום התפתח דיון בנושא מהו אילוף, מה תפקיד המאסטר, מהו חינוך אנגלי ועוד. ממש נהניתי מהשיחה ואז האיש ההוא, המקסים, פנה אלי שוב. נוצר ביננו קשר וירטואלי כיוון שלא גרתי בארץ. הייתי כולי שלו. זה מאד התאים לי בזמנו, כיוון שהייתי בפרשת דרכים וידעתי שלא יהיה הוגן להיכנס למערכת רצינית עם איש. המקסים שלח לי מייל בכל יום, נתן הוראות. הוראות לביצוע, הוראות לדווח. לעתים הגביל את מספר המלים שהתיר להשתמש בהן (כתבי מכתב בן 742 מילה בדיוק). טעויות גררו עונשים ואני? אני הייתי בשמיים. ואז חזרתי ארצה. רק לביקור, רק לחופשת מולדת. האיש שהציג את עצמו כגבר בן 40, התגלה כבחור בן 25, שהעתיק את משימותיו וחלק ממכתביו מאתרי אינטרנט. הסתכלתי בעיניים שלו. למען האמת, הניצוץ הדומי היה שם בהחלט. אבל בבסיס הקשר היה שקר. הלכתי משם. שקר מכבה לי כל תשוקה. אבל מה רציתי להגיד בעצם? רציתי להגיד שלמרות שהקטעים המאכזבים הם הרוב, למדתי שיש גם אנשים כל כך יפים ברשת הזו. טוב זה לא מפתיע, הרי אם אני כאן (ועם כל הצניעות אני בהחלט חושבת שאני אדם איכותי) סביר מאד שיהיו עוד כאלו. את המאסטר שלי הכרתי באתר הצ'אטים של צ'אטרופוליס, הוא איש מדהים. כמה מהאנשים כאן, עושים עלי אותו רושם ואני מרגישה שיש כאן כמה נשמות מקסימות שהייתי רוצה להיקרא חברה שלהם. לא תאכזבו אותי, נכון?
