BlackUnicorn
New member
רציתי לחלוק איתכם חוויה שעברתי הרגע
אז ככה... מעניין מי מכם זוכר אותי, לא הייתי הרבה פעמים בפורום כאן, והייתי בד"כ בשם MegadethAngel... סיפרתי לכם על איזה כמה בעיות שהיו לי...... בכל אופן, היום כמובן וולנטיינז דיי..... החבר שלי בשום מקום אחר מאשר...... סינגפור... כן כן, הוא בחו"ל בטיול של אחרי צבא לשבועיים וחצי...... בכל אופן, חשבתי לי כל השבוע כמה מבאס יהיה לי בוולנטיינז דיי כשהחבר שלי בחו"ל ואני כאן לבד... חשבתי שכבר עדיף שלא יהיה לי אף אחד מאשר שיהיה מישהו אבל לא כאן....... במשך כל השבוע שהוא נעדר דיברנו קצת בצ´ט כאן, איזה 20 דק´ ואיזה אימייל אחד או שניים כל יום..... בנוסף, היה לי מן הרגל כזה מהחברים הקודמים .. ההרגל הוא שהחברים שלי לא הזיזו את התחת בשבילי ופשוט לא עשו יותר מדי... בכל אופן, כל היום ניסיתי לא לחשוב על וולנטיינז די..... הכנתי לו הפתעה קטנה באימייל - הקלטתי את עצמי מדברת (אחרי הכל הוא לא שמע את הקול שלי איזה שבוע וחצי), צילמתי את עצמי ושלחתי לו כרטיס ברכה אלקטרוני.. לאימייל..... ולא ציפיתי ליותר מדי... בכל מקרה..... הלכתי לישון בסביבות 5, וב-6 וחצי ההורים שלי העירו אותי..... הייתי חצי ישנה ובכלל שכחתי שוולנטיינז דיי היום.. אז הם העירו אותי ואבא שלי אמר לי שהגיע לי משלוח של פרחים , ממישהי בשם קרן (עבד עליי כמובן ולא קלטתי את זה בגלל שהייתי חצי ישנה)... ירדתי למטה עם עיניים חצי סגורות... וראיתי פתאום את התריסר ורדים שמחכים לי.. איך שפתחתי את ההכרטיס נהיו לי דמעות בעיניים...... כמובן שזה היה ממנו... עשה לי ממש הפתעה. לא הפסקתי לבכות במשך 10-15 דק´ ואח"כ גם רעדו לי הידיים איזה חצי שעה...... אז זהו. אני קצת בשוק עכשיו....... כל כך שמחה.... הלוואי שלכולם יש וולנטיינז דיי כזה משמח כמו שלי יש
רק תזכרו שהאהבה היא הרגש החזק ביותר, אל תתנו לאף אחד לעצור אתכם בדרככם!
אז ככה... מעניין מי מכם זוכר אותי, לא הייתי הרבה פעמים בפורום כאן, והייתי בד"כ בשם MegadethAngel... סיפרתי לכם על איזה כמה בעיות שהיו לי...... בכל אופן, היום כמובן וולנטיינז דיי..... החבר שלי בשום מקום אחר מאשר...... סינגפור... כן כן, הוא בחו"ל בטיול של אחרי צבא לשבועיים וחצי...... בכל אופן, חשבתי לי כל השבוע כמה מבאס יהיה לי בוולנטיינז דיי כשהחבר שלי בחו"ל ואני כאן לבד... חשבתי שכבר עדיף שלא יהיה לי אף אחד מאשר שיהיה מישהו אבל לא כאן....... במשך כל השבוע שהוא נעדר דיברנו קצת בצ´ט כאן, איזה 20 דק´ ואיזה אימייל אחד או שניים כל יום..... בנוסף, היה לי מן הרגל כזה מהחברים הקודמים .. ההרגל הוא שהחברים שלי לא הזיזו את התחת בשבילי ופשוט לא עשו יותר מדי... בכל אופן, כל היום ניסיתי לא לחשוב על וולנטיינז די..... הכנתי לו הפתעה קטנה באימייל - הקלטתי את עצמי מדברת (אחרי הכל הוא לא שמע את הקול שלי איזה שבוע וחצי), צילמתי את עצמי ושלחתי לו כרטיס ברכה אלקטרוני.. לאימייל..... ולא ציפיתי ליותר מדי... בכל מקרה..... הלכתי לישון בסביבות 5, וב-6 וחצי ההורים שלי העירו אותי..... הייתי חצי ישנה ובכלל שכחתי שוולנטיינז דיי היום.. אז הם העירו אותי ואבא שלי אמר לי שהגיע לי משלוח של פרחים , ממישהי בשם קרן (עבד עליי כמובן ולא קלטתי את זה בגלל שהייתי חצי ישנה)... ירדתי למטה עם עיניים חצי סגורות... וראיתי פתאום את התריסר ורדים שמחכים לי.. איך שפתחתי את ההכרטיס נהיו לי דמעות בעיניים...... כמובן שזה היה ממנו... עשה לי ממש הפתעה. לא הפסקתי לבכות במשך 10-15 דק´ ואח"כ גם רעדו לי הידיים איזה חצי שעה...... אז זהו. אני קצת בשוק עכשיו....... כל כך שמחה.... הלוואי שלכולם יש וולנטיינז דיי כזה משמח כמו שלי יש
רק תזכרו שהאהבה היא הרגש החזק ביותר, אל תתנו לאף אחד לעצור אתכם בדרככם!