גשומת העיניים
New member
רציתי בגד ים
כמה מילים על עצמי שיהיה קצת רקע ולא אהיה תלושה מהחיים - אני בחורה בת 25, הייתי במשקל גדול מאוד ונאבקתי המון במשקל בחיי. בשלב מסוים שחררתי ודווקא בלי הדיאטה וממקום של אהבה עצמית רזיתי. אני עדיין לא רזה מאוד, אבל גם רחוקה להיות שמנה. בגוף. להפוך את הראש לראש שאינו מלא שנאה וביקורת עצמית לגוף הרבה יותר קשה וזו גם הסיבה שאני קוראת כאן לא מעט ומתקדמת עקב בצעד אגודל לעבר המטרה.
אחרי הרבה מאוד תהליכים עם עצמי החלטתי לראשונה מזה שנים אני אקנה בגד ים ואלך לים ולבריכה (אני זוכרת שפעם נורא אהבתי, אבל זה היה מזמן). החלטתי שאני רוצה ביקיני. אני אמנם לא שדופה כמו גל גדות, אבל אני חושבת שאני לא אראה רע בביקני (אובייקטיבית). נלחמתי ניסתי נמנעתי והגעתי למצב בו התייצבתי בפתח חנות החזיות היחידה בערך שמחזיקה חזיות במידה שלי (יש לי חזה עצום) וביקשתי בקול חלש ומבוייש ביקיני במידה שלי. המוכרת הביאה לי בגד ים שלם במידה שלי, התעקשתי וביקשתי ביקיני. המוכרת הביאה לי בגד ים שני חלקים שהחלק העליון שלו הוא באורך של גופיה ולא רק חזייה כמו בביקיני סטנדרטי. אמרתי לה שכשביקשתי ביקני התכוונתי לזה שאני רוצה ביקיני. המוכרת מצדה עשתה פרצוף מאוד לא יפה תוך כדי אמירה של באמת??? את רצינית? ביקיני ביקיני? אבל יראו לך את כל הצמיג!
וכך פנטזיית הביקיני שלי שכמעט והוגשמה, שעבדתי עליה כ"כ הרבה זמן, קיבלה בעיטה עזה.
אני לא אומרת שבגלל המוכרת ההיא אוותר על חלום הביקיני הישן, אבל באמת שהיא ערערה אותי. החזקתי את עצמי חזק שלא לבכות מולה.
כל הביטחון העצמי שאני עובדת עליו התחיל להתרסק כמו מגדל קלפים. טוב, אתן בטח יודעות איך זה - זה לא באמת ביטחון עצמי עדיין, זה התחלה של משהו שעדיין לא יציב ובטוח....
לא יודעת מה הסיבה שכתבתי את זה. סתם חשבתי שכאן יבינו אותי. לאף אחת מסביבי אין את הבעיות האלה, ולא ידעתי עם מי לדבר
כמה מילים על עצמי שיהיה קצת רקע ולא אהיה תלושה מהחיים - אני בחורה בת 25, הייתי במשקל גדול מאוד ונאבקתי המון במשקל בחיי. בשלב מסוים שחררתי ודווקא בלי הדיאטה וממקום של אהבה עצמית רזיתי. אני עדיין לא רזה מאוד, אבל גם רחוקה להיות שמנה. בגוף. להפוך את הראש לראש שאינו מלא שנאה וביקורת עצמית לגוף הרבה יותר קשה וזו גם הסיבה שאני קוראת כאן לא מעט ומתקדמת עקב בצעד אגודל לעבר המטרה.
אחרי הרבה מאוד תהליכים עם עצמי החלטתי לראשונה מזה שנים אני אקנה בגד ים ואלך לים ולבריכה (אני זוכרת שפעם נורא אהבתי, אבל זה היה מזמן). החלטתי שאני רוצה ביקיני. אני אמנם לא שדופה כמו גל גדות, אבל אני חושבת שאני לא אראה רע בביקני (אובייקטיבית). נלחמתי ניסתי נמנעתי והגעתי למצב בו התייצבתי בפתח חנות החזיות היחידה בערך שמחזיקה חזיות במידה שלי (יש לי חזה עצום) וביקשתי בקול חלש ומבוייש ביקיני במידה שלי. המוכרת הביאה לי בגד ים שלם במידה שלי, התעקשתי וביקשתי ביקיני. המוכרת הביאה לי בגד ים שני חלקים שהחלק העליון שלו הוא באורך של גופיה ולא רק חזייה כמו בביקיני סטנדרטי. אמרתי לה שכשביקשתי ביקני התכוונתי לזה שאני רוצה ביקיני. המוכרת מצדה עשתה פרצוף מאוד לא יפה תוך כדי אמירה של באמת??? את רצינית? ביקיני ביקיני? אבל יראו לך את כל הצמיג!
וכך פנטזיית הביקיני שלי שכמעט והוגשמה, שעבדתי עליה כ"כ הרבה זמן, קיבלה בעיטה עזה.
אני לא אומרת שבגלל המוכרת ההיא אוותר על חלום הביקיני הישן, אבל באמת שהיא ערערה אותי. החזקתי את עצמי חזק שלא לבכות מולה.
כל הביטחון העצמי שאני עובדת עליו התחיל להתרסק כמו מגדל קלפים. טוב, אתן בטח יודעות איך זה - זה לא באמת ביטחון עצמי עדיין, זה התחלה של משהו שעדיין לא יציב ובטוח....
לא יודעת מה הסיבה שכתבתי את זה. סתם חשבתי שכאן יבינו אותי. לאף אחת מסביבי אין את הבעיות האלה, ולא ידעתי עם מי לדבר
