רציו 60

[123 יעקב]

15.תודה

 

[עמוס אוזר]

קובנה השורש קבה בתנ"ך פירושו לקלל, כמו למשל בדברי בלק, מלך מואב, לבלעם (במדבר כ"ג 25): וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, גַּם-קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ; גַּם-בָּרֵךְ, לֹא תְבָרְכֶנּוּ.
לפי מילון אב "ש: קבה (ק' בפתח, ב' דגושה בקמץ) = קללה